סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: קבוצת חיילים נדרשת לצאת לפעילות מבצעית כמה דקות לפני השקיעה בחג הראשון של סוכות. האם יוכלו להקדים ולקבל את החג לאחר "פלג המנחה", כפי שנוהגים ב"קבלת שבת מוקדמת", ולסעוד את סעודת החג מבעוד יום?
תשובה: בגמרא במסכת סוכה (דף כ"ז) נאמר, שקיימת מצווה מיוחדת לאכול כזית פת בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, כדרך שחייבים לאכול כזית מצה בליל הסדר. כך נפסקה ההלכה ברמב"ם (הלכות סוכה, ו' ז') ובשולחן ערוך (אורח חיים, תרל"ט ג'): "אכילה בסוכה בליל יום טוב הראשון – חובה, אפילו אכל כזית פת, יצא ידי חובתו".
הרמ"א (שם) מוסיף: "ולא יאכל בלילה הראשון עד שיהא ודאי לילה", והסביר המשנה ברורה: "דאכילת סוכה בלילה ראשון הוא דומיא דאכילת מצה בליל פסח, דכתיב בה "בערב תאכלו מצות", והיינו משתחשך".
לפיכך, חיילים שנדרשים לצאת עוד לפני השקיעה לפעילות מבצעית, לא יוכלו לאכול בסוכה. אמנם, היות שבדרך כלל לא תהיה להם אפשרות לסעוד סעודת חג במהלך הפעילות בלילה, הם יכולים להקדים ולקבל את החג, להתפלל תפילת ערבית של סוכות, לקדש את קידוש היום כולל ברכת "שהחיינו" ולסעוד סעודת חג.
אמנם, יש להקפיד שסעודה זו לא תתקיים בסוכה, משום שיש מן האחרונים שחששו במצב כזה לאיסור "בל תוסיף". אמנם, הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר, אורח חיים ט' ס"ב) כתב באריכות רבה שמי שישן בסוכה בליל י"ד בתשרי, יום לפני כניסת החג – אינו עובר על איסור "בל תוסיף"; ואף על פי כן, במקרה שלנו, כאשר מדובר על סעודת החג ממש, שעדיין לא הגיע זמנה – ראוי לא לשבת בסוכה, ואם אין מקום אחר לשבת בו, אזי ישבו בסוכה אך יתכוונו באופן מפורש שלא לקיים מצוות סוכה.
יש לציין שאם החיילים יכולים להתעכב עוד מספר דקות, עד לאחר השקיעה – ראוי שיאכלו כזית פת בסוכה בזמן "בין השמשות". אמנם, "בין השמשות" הוא זמן מסופק, ולכן לא ניתן לברך בזמן הזה "לישב בסוכה", אך את עצם מצוות האכילה בסוכה ראוי לקיים לאחר השקיעה, אם לא תהיה אפשרות לאכול בסוכה בהמשך הלילה.
כאמור, את קידוש היום ניתן לערוך עוד לפני צאת הכוכבים, ואף לברך ברכת "שהחיינו". הרמ"א (אורח חיים, תרמ"א א') פסק שמי שבירך "שהחיינו" בקידוש בלילה הראשון מחוץ לסוכה – כמו במקרה שלנו, יברך שוב "שהחיינו" בפעם הראשונה שבה יאכל בסוכה. לפיכך, כאשר אותם חיילים ישובו לשלום מן הפעילות בהמשך החג ויוכלו לאכול בסוכה, יברכו "שהחיינו" על מצוות האכילה בסוכה. אמנם, פסק זה הוא למנהג אשכנז בלבד, אך הרב עובדיה יוסף זצ"ל הורה לבני עדות המזרח שמפאת "ספק ברכות" אין לברך שוב "שהחיינו" לאחר שכבר בירכו בקידוש בלילה הראשון, הגם שהקידוש היה מחוץ לסוכה.
הרמ"א באותה הלכה (תרל"ט ג') הוסיף וכתב: "ויאכל קודם חצות לילה". גם כאן, מקור הדברים במצוות אכילת מצה בליל הסדר, ובדרישה לקיים את המצווה קודם חצות הלילה. אמנם, המשנה ברורה שם מדגיש שקיים הבדל בין שתי המצוות. ביחס לליל הסדר, דעת המשנה ברורה ופוסקים רבים נוספים שמי שלא הספיק לאכול מצה קודם חצות הלילה – יאכל ממנה לאחר חצות, אך בלי ברכה. לעומתו, יש מן הפוסקים שהורו לברך על המצה עד עלות השחר, וכך פסק הרב שלמה גורן זצ"ל לחיילים, ואף הסביר שהחיילים "הם נושאי החירות האמיתיים, ויש לאפשר להם שמחת חג החירות על ידי קיום מצוות ליל הסדר כהלכתן בברכותיהן, ולו יהא זה לאחר חצות הלילה".
אך כאמור, כל הדיון הזה הוא אך ורק ביחס לליל הסדר. בלילה הראשון של סוכות, מודים כולם שבוודאי קיימת חובה לאכול בסוכה גם לאחר חצות הלילה. הרמ"א כתב שלכתחילה ראוי לאכול בסוכה קודם חצות, אך פשוט וברור שחיילים שלא הספיקו לחזור מן הפעילות לפני חצות, יוכלו לקיים את מצות האכילה בלילה הראשון – עד חצות הלילה.
אמנם בפרט אחד ישנו הבדל בין אכילה בסוכה קודם חצות ולאחר חצות, והוא: כמות הלחם. השיעור המחייב בברכת "לישב בסוכה" במהלך ימי החג הוא דווקא שיעור "כביצה" פת. עם זאת, בלילה הראשון, מברכים "לישב בסוכה" אפילו על שיעור קטן יותר – כזית פת. מי שיאכל בסוכה לאחר חצות הלילה, נדרש לאכול פת בשיעור כביצה, ולא בשיעור כזית. אך מעבר לפרט זה, עצם האכילה בלילה הראשון היא מצווה מיוחדת, גם אחרי חצות.
הלכות נוספות לחג הסוכות בצה"ל הפיץ ענף ההלכה של הרבנות הצבאית בקובץ "הלכה כסידרה" לחג הסוכות. בפתחו של הקובץ הדגשנו שחג הסוכות, זמן שמחתנו, מבטא באופן מיוחד את אחדות ישראל. חכמינו קבעו (סוכה, דף כ"ז): "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת", וגם על מצוות ארבעת המינים אמרו (מנחות, דף כ"ז) שהיא באה לבטא את היותם של ישראל "אגודה אחת". חיילי צה"ל מבטאים ומממשים בשירותם הצבאי את אחדות ישראל, ובכך מבטיחים את שלומה וביטחונה של מדינת ישראל.
יהי רצון, שמכוח מסירותם ועוז רוחם, ישובו חטופינו בשלום, ויעוטרו חיילינו בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. חג שמח לנו ולכל בית ישראל!
