כל המאמרים במדור מועדים

צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ולעתים אף משתייה למשך פרק זמן מסוים. הצום נעשה, מהסיבות הבאות: דת- ציווי או טקס דתי, רפואה- עקב מצב רפואי,

" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר

משברים , חורבן ושכול הם חלק מהחיים. זה כואב, זה מטלטל, זה מצער, זה עלול לייאש- אבל אלו כללי המשחק של העולם הזה, ולא אנחנו

הכמיהה לבנין בית המקדש עוברת כחוט השני בסדר התפילה, בברכת המזון, בפיוטים ובזמירות, בקינות ובסליחות. "ובנה ירושלים עיר הקודש", "והשב את העבודה לדביר קדשך", "יִבָּנֶה

רבי חנוך גרשון ליינר "היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר,

ברשימה הקודמת ראינו כי הן מבחינה תיאולוגית והן מבחינת המקורות, קשה למצוא בסיס לזיהויו של ראש השנה כיום בו האדם נידון. מהו, אם כן, משמעו

בתודעה הציבורית, לראש השנה נזקפות שתי משמעויות: היום הראשון של השנה, והיום בו האדם נידון בפני בורא עולם. בין שתי המשמעויות הללו קיים קשר הדוק,

הימים המיוחדים הללו, ימי האבל על החורבן המתמשך של בית המקדש, מקבלים טעם ומראה עדכני לנוכח אירועי השעה. מפעם לפעם מסובב הסיבות מחזיר אותנו לציר

איך נכנסים אל שנה חדשה ? עם הרבה ענווה כי כל פעם מחדש אנחנו מגלים כמה אנחנו בסך הכל כאלה קטנים, כמה עם כל הרוח

לפני כמה עשרות שנים, עמד בחור צעיר מסיגעט שבהונגריה, אוד מוצל מגיא ההריגה לפני הקב"ה ותבע אותו בקול מר. היה זה לאחר שהותיר במשרפות שמאחור