פסח חג המשפחה

פסח על מצוותיו הוא החג של כל המשפחה. שלא כמו סוכות שרק הגברים חייבים במצוות של חג הסוכות, הרי מצוות הפסח היא "איש שה לבית אבות שה לבית", וכשמשה מוסר לישראל את המצווה הזו הוא אומר להם: "משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח". לא רק קרבן פסח היא מצווה משפחתית אלא גם "ליל הסדר" שאנו עושים זכר לקרבן פסח, גם במצווה הזו משתתפת המשפחה כולה, ולא עוד אלא שעיקר הסדר הוא סביב הבנים, "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". מדוע המשפחה בכלל והבנים בפרט הם במרכז חג הגאולה ממצרים?
כבר בפתיחת ספר שמות התורה מציינת את המשפחה ככתוב: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, איש וביתו באו". לא רק התורה, גם פרעה הבין שהמשפחה ודור העתיד הם סוד ההישרדות של עם ישראל, ועל כן הוא מפנה את גזירותיו בעיקר לפגוע בדור העתיד, תחילה בעזרת המיילדות, וכשהוא רואה שאינן משתפות עמו פעולה להמית את הנולדים על האבנים, הוא מצוה לכל עמו: "כל בן הילוד היאורה תשליכוהו", הנסיון של פרעה לפגוע בעם ישראל אינו בפגיעה באוכלוסיה הבוגרת, שאמנם הוטל עליהם עבודת פרך אך לא השמדתם. מה שאין כן את הבנים ציוה פרעה להמית. גם המכות שהביא הקב"ה על פרעה ומצרים היו מכוונות לדור העתיד כמו שאמר הקב"ה למשה: "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים". גם המשא ומתן שהתנהל בין פרעה למשה עומדים הבנים במרכז, וכשפרעה שואל את משה: "מי ומי הולכים?" משיב לו משה: "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו" ופרעה דוחה את ההצעה הזו ואומר: "יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, לכו נא הגברים ועבדו את ה'"., ורק לאחר מכת החושך מתרצה סוף סוף פרעה ואומר למשה: "לכו עבדו את ה' . . . גם טפכם ילך עמכם".
מקומם המרכזי של הבנים בגאולה היה לא רק בהיותם במצרים קודם צאתם מעבדות לחירות, אלא גם לאחר בואם של עם ישראל לארץ ישראל, גם שם מעמידה התורה את הבנים במרכז בשורת הגאולה. ככתוב בתורה: "כי תבואו אל הארץ . . . והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם". ו"בניכם" שנאמרו כאן הם "הבן הרשע" כמו שמפרש רש"י: "בפרשה הראשונה נאמר 'והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם', בבן רשע הכתוב מדבר שהוציא עצמו מן הכלל". והנה לשמע הבשורה הזאת כתוב בתורה: "ויקד העם וישתחוו". ופירש רש"י: "ויקד העם. על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם". שלוש בשורות נתבשרו כאן ישראל ועל כולן הם שמחו והודו בהשתחוויה לבורא עולם, ונשאלת השאלה: אפשר להבין שהעם שמח על בשורת הגאולה, שהרי לא דבר פשוט הוא לצאת ממצרים, באשר ארץ מצרים היתה בעת ההיא בית סוהר גדול. כמו כן אפשר להבין שהייתה שמחה על בשורת ביאת הארץ באשר בארץ ישראל היו ערים בצורות ועם חזק, ועל כן שמחים על שתי הבשורות שאינן מובנות מאליהן. אך מהי הבשורה בהולדת הבנים, לאיזה עם אין בנים? ובמיוחד בדור שהיה רגיל ללדת ששה בכרס אחד, ובמיוחד השמחה לכאורה אינה במקומה כשהבנים שנתבשרו עליהם כאן הם "בן רשע", מהי הבשורה בבן הרשע? ואכן הבן הרשע הוא שהביא לשמחה – וכל כך למה? כי בשורת הבנים נאמרה לעם ישראל מיד לאחר מכת החושך שבה נהרגו רבים מישראל על שהיו רשעים. ממיתתם של הרשעים במכת החושך הבין העם שישראל שחטא לכאורה מפסיק להיות יהודי ולכן הומת, והם חששו מה יהיה על בניהם כשיבואו לארץ אם חלילה יהיו רשעים האם יפסיקו להיות חלק מעם ישראל. אך לאחר ששמעו מפי הגבורה שגם לבן הרשע התורה קוראת "בנים" ככתוב: "כי יאמרו אליכם בניכם", מזה הבינו ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", היתה זאת להם בשורה גדולה שגם הבנים הרשעים נכללים בכלל ישראל, ועל הבשורה הזאת "ויקד העם וישתחוו".
בהגדה של פסח סדר ארבעת הבנים הוא חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול ואילו רשימת ארבעת הבנים בתורה הראשון הוא הרשע ואחריו את ה"שאינו יודע לשאול", אח"כ "התם" ורק לבסוף את הבן החכם. ואולי בסדר הזה רומזת לנו התורה מהו סדר העדיפויות שלנו בטיפול במגוון הבנים, בעדיפות הראשונה יש לטפל דווקא בבנים שהתרחקו, למשכם בחבלי אהבה, ובעדיפות שניה את הילדים עם מוגבלויות טעוני טיפוח שאינם יודעים לשאול, ולאחריהם את הבינוניים, ולבסוף הבן החכם המחונן, מכל האמור מבואר כי המשפחה היא מרכזו של העם והבנים הם מרכז המשפחה, עם נדע בסדר הזה לחנך ולטפח את דור ההמשך נזכה לגאולה שלימה.
(פסח תשעח)