כל המאמרים במדור מועדים

על הזיקה שבין הדלקת נר חנוכה לבין מהות הרעיון המשפחתי עמדו רבים: "מצות חנוכה נר איש וביתו" (בבלי, שבת דף כ"א, ב'). והנה, על אף

זמן הדלקת נרות חנוכה / הרב עידו פכטר ברשימה הקודמת התוודענו למחלוקת רבנו תם והגר"א בנוגע לקביעת הלילה. בעוד שלדעת הגר"א, יש שקיעה אחת ועשרים

החל מתקופת הראשונים, ובעיקר במרחב האשכנזי, אנו מוצאים דיונים שקשורים באופיו של יומו האחרון של חג החנוכה, "זאת חנוכה". הראשון שמסביר את חשיבותו של יום

העלאת הנרות – הסוד לאחדות הרב רונן נויבירט רעננה "מה כתיב למעלה מן הענין? 'ויהי ביום כלות משה ויקריבו הנשיאים' (במדבר ז) ואחר כך 'דבר

כל המתמצא בקורות החשמונאים יודע בוודאי שיהודה המכבי היה בנו השלישי של מתתיהו. דברים אלה מצויים בספר החשמונאים א, תחילת פרק ב (פסוקים 5-2; ע"פ

הנאום של רות המבקשת לדבוק בנעמי הוא אולי אחד המרשימים והמרגשים במקרא כולו: "וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙: אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעָזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙

רגישותן המיוחדת של התורה והנבואה לגר באה לידי ביטוי במקומות רבים. זהו הנושא שהתורה מצווה עליו יותר מכל נושא אחר – "ואהבתם את הגר, כי

חג השבועות ושבת פרשת נשא סמוכים זה לזה, בזמנם ובעניינם; מקומה המרכזי של התורה וחשיבותה בחיי המעשה. בסמיכות זו יש ענין מיוחד השנה. בפרשת נשא

ממבט שטחי, לא ניתן לצייר פער גדול יותר מאשר מעמד מתן תורה ומעמד הגרים בחברה. מעמד הר סיני הביא את עם ישראל למקום הקרוב ביותר

לפי הפתגם שטבע רס"ג בספרו אמונות ודעות [מאמר ג ז']: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה", משמע שיחודו של עם ישראל הוא מפני התורה, וכך משמע