המילה המהדהדת בחלל האוויר בעת הזו של ימי חודש אלול היא הַסְּלִיחָה. אנחנו מבקשים סליחה, אנחנו מתבקשים לסלוח, ויש באוויר רוח כזו של סליחה. זו
באופן מובהק, חד-משמעי שאיננו משתמע לשני פנים, חוזרת התורה פעמיים על העיקרון של קדושת המילים היוצאות מהפה. בפרשת השבוע, 'כי תצא', בהקשר של נדרים שאדם
רדיפת הצדק היא אחד מהיסודות הבסיסיים של חברת אנשים חפצת חיים. ללא חיים של צדק איש את רעהו חיים בלעו, וללא צדק גם הארץ תקיא
רובד אחד של מצוות הוא הרובד הטכני-פיזי. על האדם לקחת את חפץ המצווה ולבצע את פעולת המצווה, כל מצווה על פי ההנחיות וההוראות שלה. וישנו
הכניסה לארץ המובטחת לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, מלווה בתקוות ובציפיות רבות, ולצידן חששות לא מעטים בדבר העתיד הצפוי. איך תהיה ההשתלבות של העם היהודי
ספר דברים הוא נאום הסיכום של משה רבנו, לפני ירידתו מן הבמה והעברת השרביט ליהושע בן נון, שיהיה זה שיכניס את העם אל הארץ המובטחת:
בסופו של דבר ובתחילתו של דבר הקרב ההיסטורי והנצחי הוא על החזון ועל ירושלים. כל שאר הקרבות בעזה ובלבנון, בתל אביב ובקרית שמונה, בגוש עציון
משמעות המילה 'חָלוּץ' ופירושה בעברית הם- זה ההולך בראש המחנה, פורץ דרך, ראשון להתייצב למשימה וכו'. כך למשל יאמר יהושע לעם לפני הקרב הראשון בארץ ישראל בגזרת
מאז ומעולם ניצבה אחר כבוד סוגית המנהיגות ברומו של עולם ובמרכזו של השיח הציבורי- מי הוא המנהיג הראוי? מה צריכים להיות כישוריו ויכולותיו? מהם אפיוני
יש אנשים ודברים שהפכו לסמל. לסוג של 'מותג'. כך בלעם ועמלק. בלעם איננו אדם פרטי ומקרי, כשם שעמלק איננו עם רגיל שהזדמן במקרה לסכסוך שכנים.
