בימים אלו בהם רוחות חודש אלול מרחפות בחלל האוויר, ותקיעות השופר בוקעות ועולות, ממלאים את בתי המדרש וחובשים את ספסלי הלימוד במוסדות השונים רבבות בחורים ובחורות מכל העדות, הדעות, הזרמים, המגזרים והגוונים. רצון כולם אחד- ללמוד תורה.
השאלה הראויה להישאל היא- איזו תורה הם רוצים ללמוד, וכיצד הם מתעתדים ליישם אותה בחיי היום יום הפרטיים שלהם, ובחיי האומה והעם.
התורה היא אותה תורה והפסוקים הם אותם פסוקים, ועם זאת ניתן להיות גם נבל ברשות התורה, ניתן לעוות ולסלף אותה, ניתן להפוך אותה לקרדום לחפור בו, אבל אפשר גם להפוך את התורה לתורת חסד ורחמים, צדק ומשפט, יושר והגינות.
התורה היא תורת חיים כך נקרא בפרשת שופטים: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה..". כך גם באותן המילים: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
התורה היהודית איננה תורה של שהידים או תורה של נזירים. זו תורה של חיים על כל מכלול התחומים והנושאים הקשורים לחיים. על לומד התורה מוטל הציויי- לבחור בחיים ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים על כל אשר יש לחיים להציע.
יש תורה שהיא סם חיים ויש תורה שעלולה להיות סם מוות. יש תורה שלומדיה מסרסים ומעוותים אותה למצב של 'נמות ולא נתגייס', ויש תורה המובילה את לומדיה לחיים של נתינה, אהבת ישראל, התנדבות ומסירות נפש למען הכלל.
על אלו וגם על אלו, על כל לומדי התורה העושים דרכם אל ספסלי הישיבות ובתי המדרש לזכור את היסוד המכונן- שדרך ארץ קדמה לתורה. ללא דרך ארץ אין ערך ואין שום משמעות ללימוד התורה. לימוד תודה שלא קדם לו דרך ארץ סכנתו מרובה מתועלתו.
על הסיבות לאסון הגדול שהתרחש בסיפור 'פילגש בגבעה' בספר שופטים, כותב המדרש כך: " שמא תאמר אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה נהרגו? היה להן לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע ופינחס בן אלעזר עימהם, שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם, ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל עיירות ישראל, יום אחד בבית אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וילמדו את ישראל דרך ארץ, בשנה בשתיים בשלוש, עד שיתיישבו ישראל בארצם…הן לא עשו כן, אלא כשנכנסו לארצם כל אחד ואחד נכנס לכרמו וליינם, אמר, שלום עליך נפשי, כדי שלא להרבות את הטורח…".
בהצלחה לכל העושים דרכם אל ספסלי בתי המדרשות השונים, ותפילה שיזכו והתורה אותה ילמדו תהיה תורת חיים, תורת חסד, תורת אהבת ישראל והבריות כולן, תורה שאדניה ויסודותיה הם דרך ארץ, במובן הכי פשוט, בהיר וטהור של צמד המילים המכוננות הללו.
