ארכיון של: כ״ז באדר ה׳תשפ״ו (מרץ 16, 2026)

  יצחק לקס, עו"ד בערב שבת פרשת ויקהל-פקודי, עת ישבנו לארוחת שבת משפחתית בביתנו בשוהם יחד עם ילדינו ושבעה מנכדינו

הטור הזה נכתב כמה דקות אחרי שעוד חלק יירוט נפל על היישוב שאני גר בו. לא אכתוב מהו מחשש שעותק

שמענו בתקשורת שהצעת החוק המכונה 'חוק גיוס' ירדה, לעת עתה, מסדר היום. עד כה, המפלגות החרדיות חזרו ואיימו שאם חוק

השאלה האם ניתן להפעיל את המשק שעה שמוסדות החינוך סגורים, מוצגת בציבור כבעיה של משרד החינוך. במציאות, משרד החינוך אינו

פעמים רבות בשיחותינו אנו מתארים את העובדות "בגדול", בהכללה. המניעים לדיבור מסוג זה מגוונים: לעיתים כדי לא להטריד את השומעים

בימים אלו לומדי הדף היומי עוסקים במסכת מנחות, שבחלקה הגדול עוסקת בסוגים שונים של קרבן המנחה. זו הזדמנות להעמיק ברובד

הכתוב מתייחס למי שידע ולא סיפר כחוטא: "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם

רש"י פתח את פירושו ל"ויקרא" באמירה חשובה על מילת הפתיחה. לדבריו: "לכל דברות, ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה 'קריאה' [שהיא]

הימים שבין חג הפורים לחג הפסח הם ימים נשגבים, שאותם הגדירו חז"ל ימים שבין "גאולה לגאולה". בימים נשגבים אלה, חיילי

פרשתנו, העוסקת במגוון קורבנות, מקדישה מקום נרחב לקורבן החטאת. היא דנה בארבעה סוגים של מביאי קורבן זה: הכוהן הגדול (ויקרא