השאלה האם ניתן להפעיל את המשק שעה שמוסדות החינוך סגורים, מוצגת בציבור כבעיה של משרד החינוך. במציאות, משרד החינוך אינו צד בשאלה זו, שכן הוא והרשויות המקומיות אחראים על הפעלת מערכת החינוך בשגרה ובעיתות מלחמה. את התשובה לשאלה הכלכלית על הפעלה חלקית של המשק בגלל שמוסדות החינוך סגורים משיקולי ביטחון, או כיצד ילכו ההורים לעבודה כשהילדים הקטנים בבית, יש לחפש במקום אחר. לא במשרד החינוך.
משרד החינוך אינו בייביסיטר! תפקיד מערכת החינוך הוא להקנות דעת ולחנך! אנשי חינוך אינם אמונים על פתרון כלכלי למשק. התשובה לשאלה דלעיל היא בידיהם של מומחים בשטח הניהול והכלכלה בשעת חירום ומלחמה. הסוגיה של משק מושבת חלקית בעת מלחמה, היא שאלה כלכלית גרידא ולא שאלה פדגוגית חינוכית.
הפעלת מערכת החינוך בעת מלחמה
בנתונים הקיימים במדינת ישראל בעת הזאת – הפעלת מערכת החינוך מסוכנת ביותר! מי שלא עמד מעולם מול כיתת תלמידים או ניהול מוסד חינוכי, אינו מסוגל להעלות על דעתו את הסיכון האדיר בעת אזעקת מלחמה.
אחסוך מכם תיאור של הסיוט העובר על עובד ההוראה ועל בהלת התלמידים בעת שמיעת הצופרים המרטיטים. כל התרגולים הנעשים במוסדות החינוך בעתות רגיעה, טובים מאוד כתרגיל ולא מעבר לזה. התגובות אחרות כאשר נשמעת אזעקת פתע או התרעה מוקדמת.
פגיעה בהישגים לימודיים וחינוכיים
מערכת החינוך הפורמלית במדינת ישראל הינה בת 12 שנות לימוד. גם אם מלחמה תאלץ להשבית את מערכת החינוך חצי שנה ואף מעבר לכך, תלמידינו לא ייפגעו כהוא זה. היקף החומר עפ"י תוכנית הלימודים לא ייפגע כלל, וגם לא החינוך וערכיו.
שנים רבות סבלו ההורים – ועלזו התלמידים – משביתות ומהשבתות של מערכת החינוך ואעפ"כ הצליחה מערכת החינוך באמצעות עובדי חינוך מעולים, לגדל דורות מופלאים של מדענים בעלי שם עולמי, אנשי אקדמיה, מומחי כלכלה ומשפט, בכל שטחי החיים ומעבר לכל, דורות של גיבורים, לוחמי חירות ישראל וארץ ישראל.
מערכת החינוך בישראל הינה מהטובות בעולם ולה עובדי הוראה מסורים ביותר. "רק אל תפגעו בילד!" ואל תתלו בו בעיות כלכליות של משק המדינה.
