הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')
רש"י פתח את פירושו ל"ויקרא" באמירה חשובה על מילת הפתיחה. לדבריו: "לכל דברות, ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה 'קריאה' [שהיא] לשון חיבה". רש"י התבסס על מדרש חז"ל לפסוקינו, בו ציינו חכמים שבשלוש התגלויות פנה ה' אל משה בקריאה של חיבה: "בסנה – "ויקרא אליו א-לֹהים מתוך הסנה ויאמר משה משה…" (שמ' ג:ד). בסיני – "ויקרא אליו ה' מן ההר" (שמ' יט:ג), וכאן – באהל מועד "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאֹהל מועד לאמר".
מה המקור לכך שכל הקריאות הללו היו קריאות של חיבה? נראה שבשלוש הקריאות הללו מודגשת הפנייה האישית של ה' אל משה. המילה "אליו" ואף הזכרת שמו משקפים יחס של חיבה. מפקד בצבא יכול לומר לפקודו: "אתה שם, תזיז את הציוד הזה מפה", או לצעוק לעברו: "חייל גש אליי". לעומת זאת כשאימא קוראת לילד שלה היא לא אומרת לו: "אתה שם", ולא צועקת לעברו: "ילד גש אליי", אלא פונה אליו אישית וקוראת לו בשמו, ולעתים אף בכינוי חיבה.
גם בנימת הקול ניכר האם הקריאה היא של ציווי קר ומנוכר או שהיא פנייה של חיבה. נראה שלכך הכוונו חכמי המדרש כשציינו ש-ה' נגלה למשה בקולו של אביו (שמ"ר ג, א), כלומר: ה' דיבר אליו כמו שאבא מדבר אל בנו כשהסמכותיות עטופה וטבולה באהבה.
מדוע דווקא בשלוש הפעמים הללו קרא ה' אל משה בקריאה של חיבה: בסנה, בסיני וכאן באוהל מועד? נראה כי שלוש הפניות הללו היו שלוש התחלות של משה בשליחות חדשה. בסנה הצטווה משה לחזור למצרים, והוטלה עליו השליחות להושיע את בני ישראל. בסיני הוא קיבל את מצוות התורה, והוטלה עליו השליחות ללמד ולהטמיע אותה בקרב בני ישראל, וכאן, אחרי שהושלמה הקמת המשכן, משה מתחיל ללמוד את מצוות הקורבנות וכל עבודת אוהל מועד, ומוטלת עליו השליחות ללמד זאת לעם ולכוהנים. חז"ל מלמדים במדרשים אלה שכאשר מטילים על אדם שליחות ומשימות חשובות ומחייבות, יש לפנות אליו בחיבה.
פרשת 'ויקרא' נקראת בתחילת חודש ניסן, כשההכנות לפסח נכנסות להילוך גבוה, ועלולות לגרום לעצבנות ולחץ בתוך התא המשפחתי. יכול להיווצר מתח בין בני זוג, ושניהם עלולים לפרוק אותו על הילדים. במצב זה הילדים חווים בבית "יהדות עצבנית", והחג, שמודגשים בו היבטים חינוכיים, עלול להתהפך לאנטי חינוכי.
מסופר על רבי משה פיינשטיין שפגש פעם יהודי ממשפחה של תלמידי חכמים שהפסיק לשמור מצוות. הוא תהה כיצד קרה הדבר, ואותו יהודי הסביר: "אבא שלי אכן היה תלמיד חכם ודקדק מאוד במצוות, אבל תוך כדי קיום המצוות היה ממלמל תמיד: "ככה זה, קשה להיות יהודי". שמעתי אין ספור פעמים את האמירה הזו, והחלטתי שאני לא רוצה שיהיה לי כל כך קשה בחיים…"
חשוב מאוד להפעיל את הילדים בהכנות לפסח בדרך חינוכית שבה כל פעילות תהיה חוויה חיובית. כדי ליצור דרך נעימה יש להתחיל בקריאה של חיבה, להמשיך באווירה טובה, ולסיים במתן הערכה מעודדת וטובה.
קריאת חיבה יכולה להישמע לא רק בתוך המשפחה אלא גם במכלול היחסים בחברה. המדרש לומד ש"ויקרא" הוא לשון חיבה מכך שהיא "לשון שמלאכי השרת משתמשים בו שנאמר, 'וקרא זה אל זה'" (ישעיהו ו, ג). הקריאה של המלאכים זה אל זה היא קריאת חיבה, שכן יש בה פניה אישית. יתרה מזו, אנו אומרים בברכת "יוצר המאורות" שהמלאכים "נותנים רשות זה לזה", ובכך משתקף דיבור שוויוני שיש בו כבוד הדדי. כשאנו אומרים ב'קדושה' "וקרא זה אל זה ואמר" אנחנו נעים ימינה ושמאלה כדי להביע את רצוננו לחקות את מעשה המלאכים, ולהטמיע גם בחיינו נתינת כבוד למי שעומדים לימיננו ולשמאלנו.
תקופת המלחמה בה אנו נמצאים רוויה מתחים ולחצים כתוצאה משיבושים בשגרת החיים ומהתראות ואזעקות בלילות ובימים. הורים לילדים מתמודדים עם ביטול מסגרות החינוך, במשפחות המילואים יש אתגרים מיוחדים, הורים לחיילים חרדים לגורל הבנים, ולרבים מתווספים קשיים בריאותיים, חברתיים או כלכליים. על כל אלה מרחפת עננת אי-וודאות, כאשר תכניות תלויות באוויר, ואין לדעת איך ייראו הימים והשבועות הבאים. לכל אחד יש תכנית א' לפסח ותכנית ב', וההכנות לפסח מחריפות את המתח.
כשפסח בפתח נוסף עוד מתח, ולכן דווקא השנה חשוב שנתייחס לכל עבודה ומשימה בדרך של חיבה. אם נצליח להיות ברוגע ולא ברוגז המטלות שעל שכמנו יהיו קלות כמו המצות שנשאו בני ישראל על שכמם בצאתם לחרות עולם. בימים אלה עלינו להשתדל יותר מתמיד לקרוא זה אל זה בלשון חיבה, לקחת נשימה עמוקה לפני כל הערה וגערה, לחשוב בהתמדה איך נקל מהמתח של כל מי שבסביבה, ונזכור שלכולנו יש שליחות חשובה: להתכונן מתוך ביטחון ואמונה לחג הגאולה.
