ד"ר יצחק קניגסברגבמסגרת הברכות והקללות שהקב"ה מרעיף על עם ישראל, אם ישמעו בקול ה' לשמור ולעשות את כל מצוותיו או אם לאו, מופיעה הברכה: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ" וכן: "וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ", והקללה: "אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ" (דברים כח').
נשאלת השאלה: האם הברכה והקללה המובאות בפסוקים אלה, כוונתן לכמות פרי הבטן או לאיכות פרי הבטן?
אין ספק שאי היכולת להביא ילדים לעולם, או הבאה בכמות מוגבלת עקב עקרות מלאה או חלקית של אחד או של שני בני הזוג, זו אכן קללה. הברכה בנושא כמות פרי הבטן מובאת כבר בפרשת עקב: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ" (שם ז').
לכן, אפשר להניח שכוונת התורה בפרשתנו היא באיכות פרי הבטן. עובר שנולד בעל מום אינו עונה על הקריטריון: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ", ואם המום חמור, וכל המשפחה מושפעת מכך, גם הפסוק: "וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ" אינו מתקיים כאן.
מומים מולדים הם בעיות בריאות או חריגה פיזית שמתפתחים אצל התינוק בעת הלידה, במהלך ההריון לפני הלידה, או בחודש הראשון אחרי הלידה. ל- 3% עד 4% מהתינוקות סוג מסוים של מום מולד.
ברוב המקרים המומים המולדים נגרמים מבעיות גנטיות, מגורמים סביבתיים או משניהם ביחד. בחלק מהמקרים הסיבה למומים אינה ידועה.
סיבות גנטיות: פגמים כרומוזומליים נגרמים מחוסר או מעודף כרומוזומים (מבנה מאורגן של DNA וחלבונים שבו מופיע החומר התורשתי ביצורים החיים), או בעיות במבנה הכרומוזומים. דוגמה למחלה מסוג זה היא "תסמונת דאון", בה בכרומוזום מספר 21 יש 3 זוגות כרומוזומים (לאדם בריא יש 2 זוגות). הלוקים בתסמונת סובלים מקשיים כגון: עיכוב התפתחותי, מאפייני מראה ייחודי, קשיים בדיבור והפרעות בריאותיות שונות.
סיבות תורשתיות: אדם יורש מחלה גנטית מהוריו. דוגמה למחלה כזאת היא "טאי זקס" שבה רוב הילדים הלוקים בה מתים בשנות חייהם הראשונות בשל נזק מוחי קשה הנובע מחוסר באנזים חיוני האחראי על חילוף חומרים של שומנים.
סיבות סביבתיות: חומרים כמו תרופות, וירוסים, סמים, אלכוהול ועישון מזיקים לעובר ויכולים לגרום למומים מולדים. סיבות גנטיות וסביבתיות: במקרים מסוימים גנים וסביבה תלויים אחד בשני בגרימת מומים מולדים בכך שגן מעלה את הרגישות לגורם מסוים בסביבה. דוגמה למחלה נגרמת מסיבות אלו: שפה שסועה, או מחלת לב המושפעת מהסביבה.
גילוי מוקדם: בחלק מהמקרים אפשר להבחין במומים מולדים לפני הלידה דרך בדיקות דם שעושה האם, או דרך בדיקות אולטרה סאונד ואחרות. בחלק מהמומים המולדים ניתן לטפל כבר בעת ההריון על ידי תרופות, ניתוחים כירורגיים, החלפת גנים פגומים או הוספת גנים חסרים.
מניעת חלק מהמומים המולדים תיעשה על ידי בדיקות גנטיות מקדימות לבני הזוג.
חז"ל כבר התייחסו לנושא זה: "גבוה לא ישא גבוהית- שמא יצא מהן תורן, ננס לא ישא ננסת- שמא יצא מהם אצבעי" וגו' (בכורות מה', ב'), וכן: "לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין (חולים) ולא ממשפחת מצורעים" (יבמות סד',ב'), אם זה קרה שלוש פעמים שהרי קיימת סכנה שהמחלה תעבור לצאצאים.
שמירה על כללי ההיגיינה ובדיקות גנטיות מקדימות במסגרת קיום מצוות התורה יבטיחו את הברכה: "וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ".
(כי תבא תשעז)
