הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)אחת הקללות בפרשת התוכחה מתארת מפגש אפשרי עם עמים ותרבויות שיקומו עלינו כשלא נמלא אחר ייעודנו הראוי "ישא ד' עליך גוי מרחוק…גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן"(דברים כ"ח מ"ט- נ'). התורה בחרה לציין מוסריות ירודה זו ביחסה של אומה זו לזקן. בדרך זו מעבירה התורה מסר עקיף על היחס הראוי לזקנים שבקהילה.
חכמינו בתארם את ימות המשיח, מציינים בין היתר כי היחס לזקן מתערער "נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים" (מיכה ז'), (משנה סוטה פרק ט'). התורה בהבנתה את מערכת היחסים שבין הדורות ואת הצורך לשמר את מקום הזקנים וכבודם הותירה בידינו כמה הדרכות, המפורסמת שבהם "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט ל"ב), ביטוי זה הפך למטבע לשון שימושית בכל מה שקשור ליחס לזקן.
בכמה מקומות התלמוד שואל חכמים שזכו לאריכות ימים מה הן הסיבות והמעשים בגינן זכו להאריך ימים. שאלה שמעסיקה כל בן אנוש, אלו איכויות, וזכויות מזכות בשנות חיים רבות. ללמדך הן על מעלתה של אריכות הימים, והן על כך ששכר מעשים טובים בא לידי ביטוי גם בחיי העולם הזה ובדרך של אריכות ימים. הרב קוק בהתייחסו לפחד המוות ממנו חרדה האנושות כותב שלעלייה בתוחלת החיים יש חלק בדחיקת יראת המוות.
"כיבוד אב ואם" היא מצווה שעליה מבטיחה התורה שכר של אריכות ימים "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ד' אלוקיך נותן לך" (שמות כ' י"ב). לאופן קיום מצוות כיבוד הורים גדרים הלכתיים "איזהו כבוד מאכילו ומשקהו מלביש ומכסה מכניס ומוציא…" (יו"ד סימן ר"מ סעיף ד'), נראה שההלכה מתארת מציאות בה האב והאם אינם מסוגלים עוד ללבוש את בגדיהם ולכסות את גופם בעצמם, מציאות בה ההורים אינם יכולים לאכול עוד בכוחות עצמם. התהפכו התפקידים, ההורים המפנקים מוטלים על כתפי ילדיהם.
ההלכה גם קובעת מי ישא בעלויות הכרוכות בכיבוד ההורים: "זה שמאכילו ומשקהו משל אב ואם אם יש לו…" (יו"ד סימן ר"מ סעיף ה'). כלומר, במצב רגיל בו להורים יש את האמצעים הדרושים, ההוצאות מוטלות על ההורה. במצב בו ההורים משוללי אפשרויות כלכליות: "… ואם אין לאב ויש לבן כופין אותו וזן אביו כפי מה שהוא יכול" (יו"ד סי' ר"מ סעי' ה'). במקרים בהם ישנם כמה בנים ורק לחלקם יכולות כלכליות: "…ואם יש לו בנים רבים מחשבים לפי ממון שלהם ואם מקצתן עשירים ומקצתן עניים מחייבים העשירים לבד" (יו"ד ר"מ סעיף ה' הגה). במקרים שהחתנים מבוססים יותר מהבנים קובעת ההלכה: "יראה לי דאם אין לאב, וגם אין לו בנים שיזונו אותו וחתנו הוא עשיר, כופין אותו לזונו במעות צדקה שלו שהרי לא גרע מקרובו ועוד שהרי חייב בכבוד חמיו" (ערוך השלחן יו"ד ר"מ ס"ס ל"ח).
בעת הידרדרות מנטאלית, הופכת לפעמים מצוות כיבוד אם ואם לקשה מנשוא. התלמוד מתאר מערכת יחסים בעייתית מאוד בין הורים לילדים: "עד היכן מוראם? היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל ובאו אביו ואמו וקרעו את בגדיו, והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק וירא ממלך מלכי המלכים שציווהו על כך" (יו"ד סימן ר"מ סעיף ג'). לפי ההלכה גם במצבים כאלה קיימת מצוות כיבוד אב ואם. הרמב"ם פוסק: "מי שנטרפה דעתו של אביו או של אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם עד שירוחם עליהן, ואם אי אפשר לו לעמוד מפני שנשתטו ביותר, יניחם וילך לו ויצווה אחרים להנהיגם כראוי להם" (רמב"ם ממרים פ"ו ה"י). הראב"ד מקשה ואם יעזוב הבן מי יטפל בהורה?! למעשה ניתן למנות מי שיטפל וידאג להורים כשהבן איננו מסוגל עוד.
(כי תבא תשעז)
