הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)פרשת דברים מלאה בענקים: רפאים, זמזומים, אימים, עוג מלך הבשן. למעשה, ממלאים הענקים תפקיד חשוב בתולדות עם ישראל; ילידי הענק שראו המרגלים בארץ הם שגרמו להם להיות כחגבים בעיניהם, ובעקבות זאת הביאו לחטא המרגלים ולבכיה לדורות. בכמה וכמה מקומות מזכירים התורה וספרי הנביאים את הענקים שישבו בארץ, וכיצד רק בזכות עזרתו של ה' יכלו בני ישראל להתגבר עליהם: "אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק". כמה מהענקים אף נזכרים בשמותיהם: אחימן, ששי ותלמי ילידי הענק, לפי חלק מהמפרשים גם "ארבע" תושב הקריה שנקראת על שמו, וכמובן עוג מלך הבשן, שהתורה מציינת את מידת ערש הברזל שלו, וחז"ל הפליגו בתיאור גודלו וגבורתו. בדורות המאוחרים יותר אנו שומעים על הענקים הפלשתים ילידי הרפה, ביניהם גוליית, סף ואיש מדון.
מכל התיאורים הללו, ולהבדיל מתיאורים רבים אחרים במיתולוגיות השונות, אנו לומדים שאכן חיו בעולם ענקים בתקופות קדומות. אולי הם לא היו בגובה עשרים מטר כמו באגדות, אבל גם גובה של שלושה-ארבעה מטרים כמתואר בתנ"ך היה מרשים ביותר, ודאי בעיני בני אותה התקופה שהיו כנראה נמוכים למדי.
מאין הגיעו אותם ענקים? בפרשת בראשית מסופר על בני הא-לוהים שלקחו להם נשים מבני האדם, והולידו מהם את הנפילים, שהם כנראה הענקים. רובם כנראה מתו במבול, אבל חלקם שרדו והמשיכו להתקיים עד דורות מאוחרים יותר.
המפגש עם הענקים מערער את הביטחון העצמי שלנו. אנו רגילים לראות את עצמנו כשליטי העולם, וחיים בסביבה התפורה לפי מידותינו. כאשר מופיע ענק, אנחנו חשים פתאום קטנים וחסרי חשיבות, יצורים מפוחדים שרוצים רק לברוח ולהתחבא. לפתע מתברר לנו שאנחנו לא הכי גדולים בעולם, וכנראה גם לא הכי חשובים. כל עולמנו מתגמד לפתע.
אפשר לקחת את החוויה הזו לכיוון של יאוש וחוסר אונים, אבל אפשר גם ללמוד ממנה ענווה מצד אחד, והכרת ערך עצמי מצד שני. ענווה – כי באמת אנחנו לא מלכי היקום, והכרת ערך עצמי – כי באמת הגודל הוא לא מה שמשנה. כוכב צדק גדול יותר מתינוק, אבל מי יקר לנו יותר? ה' לא בחר בנו בגלל גודלנו אלא להפך, בגלל שאנו מקטינים את עצמנו.
(דברים תשעח)
