כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

מאז ראשית האנושות נגזר על האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם". במהלך הדורות העצמנו את גזירת הקב"ה לא רק לדאגה

פרשת 'בא' מתארת את שלוש המכות האחרונות שספגו המצרים. בעוד בשבע המכות הראשונות לא התקיים מו"מ ביחס לזהות המשתחררים, אלא

בשעה של מאבק הישרדותי, כל חושיו של האדם מכוונים לפעולה אשר תציל את חייו. אין  פניות לשמוע הבטחות עתידיות. גם

משה רועה את צאן חותנו במדבר, ולפתע הוא רואה תופעה יוצאת דופן: סנה (שיח קוצני) בוער שאינו נשרף. משה מייד

צום עשרה בטבת מציין את תחילת המצור על ירושלים. שאר הצומות באים על חורבן ועל פורענות בעם ישראל: י"ז בתמוז

מאז נעלם יוסף, יעקב ממאן להתנחם וחי בדכדוך ובעצבות מתמדת. הצער הגדול גרם לכך שזקנה קפצה עליו. נקודה זו מובלטת

פרשתנו פותחת בחלומותיו של פרעה ובחוסר האונים שלו כתוצאה מאי יכולתו לפתור את אותם.  פרעה הנואש נטרף על ידי חלום

לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, בתזמון מורכב ובעייתי מחליט יעקב לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי

השהייה בבית לבן מגיעה לקיצה. יעקב חוזר לארץ ישראל למציאות מורכבת. גם לאחר שהצליח לחמוק מלבן ולשרוד בצורה מכובדת את

יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול, והוא מתבטא על