הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)הפרשה נפתחת ב'נסיון על' של משה רבנו לשנות את רוע הגזירה שנגזרה עליו שלא להיכנס לארץ ישראל: "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמור: ד' אלקים אתה החלות להראות את עבדך את גודלך ואת ידך החזקה וגו'. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן, ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג כג –כה). תקט"ו תפילות התפלל משה והעתיר לקב"ה, במאמץ עילאי, ללא לאות, כדי להפר את הגזירה: "ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים שנאמר: 'ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמור' 'ואתחנן' בגימטריא הכי הוי" (דברים רבה פרשה יא י).
בכל המשברים הקודמים, בחטאים החמורים, חטא העגל וחטא המרגלים, שבהם נגזרה כליה על עם ישראל, היה נראה על פניו ששינוי הגזירה הוא בלתי אפשרי, משה התפלל ועשה מאמצי עילאיים כדי לשנות את הגזירה והצליח. אולם בגזירה זו הקב"ה עונה למשה שאין אפשרות לבטלה: "ויאמר ד' אלי: רב לך! אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה וגו'" (שם כו). מי שבעבר הצליח להפוך מה שנראה 'בלתי אפשרי', לאפשרי ניצב כעת בפני ה'בלתי אפשרי' המוחלט שלא ניתן לשנותו: "אמר לפניו אני יחיד וישראל ששים רבוא. הרבה פעמים חטאו לפניך ובקשתי עליהם רחמים ומחלת להם. על ששים רבוא השגחת ועלי אין אתה משגיח?! אמר ליה: משה אין דומה גזרת צבור לגזרת יחיד! ועוד עד עכשיו היתה שעה מסורה בידך ומעכשיו אין שעה מסורה בידך" (תנחומא ואתחנן – פרק ו).
חכמים התקשו מדוע ננעלו בפני משה שערי תשובה?: "למה לא נתקבלה תפלת מרע"ה כשהתפלל על כניסתו לארץ ולא נענה באומרו: 'ואתחנן אל ה' וגו" הנה לך מבואר שלא נתקבלה תפילתו, ולמה נתקבלה תפילת דוד על ענין בת שבע ונתקבלה תפלתו על דבר עמלק?" (מהר"י קארו על התורה – דברים ג כג). מהר"י קארו משיב שם בדרכו, אולם רבנו בחיי מביא את דברי חז"ל שמדובר במניעה אלוקית מוחלטת שהשכל האנושי אינו יכול להבין את עומק סיבותיה: "ובמדרש תנחומא (ואתחנן ו): 'רב לך אל תוסף', כיון שאמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף, אמר לו משה: רבונו של עולם יוכבד אמי שקהו שיניה בשני בניה יקהו עוד שיניה במיתתי! אמר לו כך עלה במחשבה, וכך מנהגו של עולם!' עד כאן. ופירוש מחשבה העליונה שכולן נאצלו ממנה וכולן נכללות בה, וזהו לשון מחשבה, והמשכיל יבין" (רבנו בחיי על דברים ג כו). בדרך זו ניתן להבין גם את דרשת חז"ל, שגזירה זו היא כנדר אלקי שבלתי אפשרי להתירו: "אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע אם נדרת שלא אכנס לארץ התר נדרך כמו שהתרתי נדרי שנדרתי ליתרו. א"ל הקב"ה למשה: 'רב לך' כלומר יש רב עליך שיוכל להתיר נדריך אבל אני אין רב עלי, וא"כ אין לי מי שיתיר נדרי" (פירוש הרא"ש דברים ג כג).
בפרשתנו נבקש להצביע על מרכיב בבחירה שנוגע להערכת המציאות. לעיתים הבחירה מוגבלת, משום שחלק מהאפשריות נאות בפנינו כ'בלתי אפשריות', ככאלה שאין סיכוי לממשן. על כן הן כלל אינן עומדות לבחירה, בעוד שהדבר לא באמת 'בלתי אפשרי' בצורה מוחלטת, ואם יושקע מאמץ גדול יהיה ניתן להפוך את ה'בלתי אפשרי' לאפשרי.
הדבר נובע ממספר סיבות: פעמים שהיא נובעת מהערכה שגויה של המציאות, ולעיתים מהערכת חסר של היכולת האישית להתמודד עם האתגר. מאידך גיסא יש מצב הפוך שבו עולה לבחינה אפשרות שהיא אכן 'בלתי אפשרית' למימוש באופן מוחלט, אולם כתוצאה מהערכה שגויה של המכשולים והאתגרים היא נראית אפשרית, או מהערכת יתר מגלומנית של היכולת האישית. לעיתים גם אפשרות זו נבחרת, למרות שלמעשה אין יכולת לממש אותה. במצב כזה ישנה סכנה שהבחירה תתנפץ אל מול ה'בלתי אפשרי'. האמונה והתפילה נותנים כוח לבחור ולהפוך דברים בלתי אפשריים לאפשריים. אולם יש וגם הם אינם מאפשרים.
(ואתחנן תשעח)
