מרב לרנרהחידושים הטכנולוגיים ב'דברים הקטנים', כמו במקרר, במיזוג האוויר ובמערכת החשמל, מציבים אתגרים הלכתיים למי שמשתמש במוצרים האלה בשבת. בבית ובבתי מלון, למשל. מה כדאי לדעת ולבדוק, כדי שלא להיכשל באיסורי הלכה?
אנחנו אוהבים לצאת לנפוש. מרגישים זאת ביתר שאת לאחר שלושת השבועות, אז הציבור הדתי גודש את אתרי הנופש והמלונות. הרבה מהחופשות כוללות גם את שבת. כשנגיע למלון, לרוב נבדוק אם יש לחדר מפתח רגיל ולא אלקטרוני ואם קיימת מעלית שבת. אחרי שנקבל תשובות חיוביות נצא מנקודת הנחה כי הכל כשר ונחגוג את השבת בהידור.
מסתבר, שזה לא כל כך פשוט וטריוויאלי ויש עוד דברים שכדאי שנהיה מודעים אליהם, אם אנחנו רוצים לנפוש, בלא לעבור על ההלכה. כך במלון, אבל מסתבר שגם הבית שלנו אינו חסין. לתעודות כשרות על האוכל אנחנו רגילים, אך ייתכן שלא רחוק היום ונידרש גם ל'הכשר טכנולוגי'.
מכון צומת הוקם לפני יותר מ-40 שנה כמכון תורני מקצועי בישראל במטרה לשלב את ההלכה עם המציאות המתחדשת, הטכנולוגית והחברתית. מייסדו, הרב ישראל רוזן ז"ל בחר להתמקד בהלכה וטכנולוגיה תוך מיקוד באלקטרוניקה. במהלך השנים הוצאו ב'צומת' לאור ספרים בנושא זה ופותחו אמצעים טכנולוגיים רבים המאפשרים גם לאדם שומר מצוות וגם למוסדות המדינה, ביטחון ורפואה לפעול בסטנדרטים המקובלים בזמננו מבלי לחרוג משמירת ההלכה.
הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת מרחיב בשיחה עם 'שבתון' על "הסכנות האלקטרוניות האורבות בביתנו": "הדוגמא הראשונה ואולי הבולטת מכולן הוא המקרר", פותח הרב פרל את דבריו, "לפני 60 שנה, כשחדר המקרר לכל בית בישראל, התעוררה מחלוקת בין הפוסקים האם די בהוצאת המנורה כדי להתיר פתיחת דלת. המחמירים טענו שלא, המקלים ובראשם הרב שלמה זלמן אויערבך אמרו שאין שום מניעה לפתוח את דלת המקרר גם מלכתחילה, כי ההשפעה על המדחס רחוקה ולכן בשבת זה מותר. אולם, במקררים המודרניים יש שאלות נוספות שצצו בעקבות מתקנים נוספים שהותקנו במקררים החדשים, שלא כל אזרח מודע אליהם וחלקם מתאימים לכללי הרב אויערבך וחלקם לא. כגון- מאוורר שמפזר את הקור באופן אחיד במקרר, טיימר שמתחיל לעבוד עם פתיחת הדלת ומצפצף אחרי כמה דקות להזכיר שהדלת פתוחה, מפשיר קרח– גוף חימום קטן במקפיא ועוד חיישנים נוספים. חלקן של התוספות האלה מופעל על ידי האדם שפותח את הדלת ולכן אסורות בשבת, וחלקן בהשפעה רחבה יותר כמו דוגמת המדחס ולכן מותרות בשבת. חלק גדול מהציבור לא מודע, חושב שדי שהמנורה הוצאה והמקרר מוכן לשבת, אך כבר הרבה שנים שלא כך.
"דוגמא נוספת- בשנים האחרונות נכנס לשימוש הביתי בישראל חימום באמצעות גז. אנשים לא מודעים אך הוא חמור יותר מדוד מבחינת שבת כי ברגע שפותחים את המים החמים השלהבת מיד גדלה ומחממת את המים וכשסוגרים את המים השלהבת קטנה".
ההכשרים של בתי המלון
בבתי המלון ישנם פיתוחים נרחבים יותר שלמעשה אנחנו לא חשופים אליהם ולבעייתיות שיש בהם עם שמירת השבת: "במלון יש מגוון אמצעים טכנולוגיים ושינויים מהמוצרים שאנחנו רגילים אליהם בבית, שאנחנו לא מתמודדים איתם מידי שבת ולכן אנחנו לא חשופים לבעייתיות שיש בפיתוחים אלו", מסביר הרב פרל ונותן מספר דוגמאות- החל מדלת הכניסה למלון ועד לחדר אותו נקבל:
"בכניסה למלון לרוב תהיה דלת המסתובבת בזכות חיישן שמזהה הגעה של אדם. כשאנחנו נדרשים לכשרות טכנולוגית אנחנו דואגים שתהיה דלת רחוקה שנפתחת ידנית או באמצעות רמזור–כאשר ירוק, הדלת תיפתח מיד, גם אם אף אחד לא עובר".
"מפתח לחדר- הכרטיס הרגיל והמכני. הכרטיס הרגיל אסור בשימוש, המפתח המכני בד"כ בסדר, אך יש בעיה שרבים לא מודעים לה– במלונות רבים, ברגע שפתחת את הדלת בחדר, ולא משנה אם במפתח רגיל או מכני, מגיע מיד תיעוד לקבלה. זה דבר שאסור בשבת".
והמעלית? לרוב נחשוב שהבעיה היא בעינית שלה, שמזהה כניסה של אנשים ולא סוגרת עליהם את הדלת, אותה מבטלים בכניסת השבת. אך ישנה בעיה נוספת: "במעלית יש משקל ששוקל את כמות האנשים שנכנסים למעלית. אם עובר המשקל הרצוי, היא מצפצפת. כמו כן, בבניינים גבוהים מאוד יש מעליות שעושות פילוס מחדש- מתיחה וצמצום של הכבל לפי חישוב המשקל של האנשים שבמעלית- וזה אסור בשבת", מסביר הרב פרל ומוסיף: "לכן, לא די בזה שהמעלית נבדקה לפני עשר שנים, כיוון שיש שינויים כל הזמן. בנוסף, יש תחזוקה שוטפת של המעלית כך שייתכן והטכנאים מנתקים בשוגג מעגלים אלקטרוניים נחוצים בשבת, ולכן המעלית דורשת אחת לשנה עד שלוש שנים בדיקה מחדש".
"יש בעיה שרבים לא מודעים לה– במלונות רבים, ברגע שפתחת את הדלת בחדר, ולא משנה באיזה סוג של מפתח, מגיע מיד תיעוד לקבלה. זה דבר שאסור בשבת"
בעיה נוספת שלרוב לא נדע עליה הן המצלמות. את המלון ניתן להשוות ל"בית האח הגדול" כיוון שרוב הזמן אנחנו מצולמים. "אם המצלמה מצלמת בלי הפסקה אין בעיה", אומר הרב, "אך לפעמים כדי לחסוך עלויות המצלמה עובדת רק כשהיא מזהה תנועה, ובשבת זה לא תקין שעל ידי התזוזה שלנו תופעל המצלמה".
הרב פרל מתאר שגם בחדר המלון מספר הבעיות לא קטן: "בחדר לרוב יש מערכת בקרת אנרגיה שדואגת לכך שהחשמל יכבה כשאנשים יוצאים מהחדר. גם את מערכת בקרת האנרגיה צריך לדעת לבטל לפני השבת– עם כל הרצון לחסוך באנרגיה, אסור שאדם יפעיל או יינתק מזגן בשבת".
עכשיו כשרבים נוסעים לחופש, מה ניתן לעשות על מנת שלא נחלל את השבת?
"עד היום רוב המועצות הדתיות לא דרשו כשרות טכנולוגית, מה שלא מאפשר לאזרח הממוצע לדעת מה קורה במקום החופשה. האזרח יודע רק על המזון אך לא על המעטפת הטכנולוגית. לכן, צריך שכל אחד שמתארח במלון ידרוש כשרות טכנולוגית על ידי גוף שעוסק בהלכה וטכנולוגיה– שיהיה פיקוח הלכתי-טכנולוגי על ידי איש מקצוע. חשוב להעלות למודעות את הצורך בדרישה של כשרות טכנולוגית, שלא פחותה מדרישת כשרות המזון", הרב משיב.
אם כבר השבת אתם נמצאים במלון ואין שם כשרות טכנולוגית הרב נותן מספר פתרונות בדיעבד על מנת שלא תחללו את השבת: "צריך להגיע הרבה זמן לפני שבת כדי להספיק ולטפל בכל המערכות- לבדוק מתי המעלית נבדקה לאחרונה. אם כתוב שנבדקה לפני חמש שנים יש בעיה עם המעלית ורצוי שלא להשתמש בה בשבת. יש לבדוק אם אפשר להיכנס בדלת כניסה למלון, קדמית או אחורית מבלי להפעיל אלמנט חשמלי ובלי להזדקק לגוי, ואם אין אז להשתמש בגוי. ביחס לחדרכם במלון יש לפתוח את החלון ולראות את המזגן נכבה, אם כן- מופעלת בחדרכם בקרת אנרגיה. צריך לבקש לבטל את בקרת האנרגיה או לחפש את הגלאי שנמצא בדרך כלל בפינות החדר ולהלביש עליו גרב עבה. בנוסף, ללכת לשירותים הציבורים בקומת האוכל ולבדוק אם כשנכנסים ויוצאים האור נדלק- אם כן, אסור להשתמש בשירותים הציבורים".
"במלונות בחו"ל הנושא מורכב יותר. לפני שמגיעים למלון כדאי להתייעץ עם הרב המקומי או נציג חב"ד ולשאול על מלון שיש בו מפתח מכני. במקום שאין מפתח מכני אפשר לשים את חפצי הערך בכספת ולקשור חוט ארוך על הידית שייצא מתחת לדלת ואז כשחוזרים אפשר לפתוח את הדלת. כמו כן, כידוע לרוב אסור להדליק נרות שבת בבית מלון בחו"ל ולכן נכון להשתמש בפנסים או נרות שבת חשמליים שהרוב המוכרע של הרבנים מאשרים וניתן לברך על זה".
כמעט לכל בעיה יש פתרון
הרב אברהם משה הלפרין, דובר המכון הטכנולוגי להלכה מתאר: "המכון הוקם על ידי אבי, שהוא חלוץ הרבנים שפרצו את הדרך בנושא שילוב מדע וטכנולוגיה. המכון לא רק מגזרי אלא מקובל ופועל עם כל החוגים, החל מהרבנות הראשית וכלה בעדה החרדית או החוגים והחצרות הקנאים ביותר. הפתרונות שלנו מקובלים על קשת רחבה ביותר של ציבור שומרי שבת".
הרב הלפרין מחזק את ידי הרב פרל ואומר כי זו מצווה ליידע את הציבור על האתגרים והבעיות שמחכים כיום בבתים ובמלונות: "אנחנו מסכימים לדרישה של כשרות טכנולוגית כיוון שזו מצווה ליידע את הציבור באתגרים ובבעיות שניצבים היום בבית ומחוץ לבית, בבתי הנופש ובתי המלון. בבית יש כיום בעיות במקררים, תנורי אפיה, מדיחי כלים, סננים לברז, מערכות חימום ומיזוג אוויר, דלתות אוטומטיות, מצלמות אבטחה ועוד. חיישנים וגלאים מכל הסוגים מאוד מפותחים בבתי המלון, למשל כשפותחים את המיני בר בחדר– האדם לא מודע שזה שולח מידע למחשב המרכזי. אדם לפי תומו הולך לשירותים ומפעיל מערכות תאורה ושטיפה, אבל גם ברחוב כשאדם יוצא הוא מפעיל את תאורת הרחוב באמצעות חיישן".
מה אתם עושים כדי להשיג כשרות טכנולוגית?
"בשנים האחרונות אנחנו משתדלים לעורר את מודעות הציבור, אנחנו עובדים כדי לפתור את כל הבעיות הטכנולוגיות ומשתדלים לספק תשובות לכל בעיה ולפעמים מכינים את התשובות כשהמוצר עוד בשלב הפיתוח ומגיע אלינו. רוב רובם של הפיתוחים החדשים בעולם מגיעים אלינו ומציבים את השאלה- מה אומרת ההלכה, ואנחנו מכינים את הפתרון כדי שהציבור לא יעמוד בפני שוקת שבורה. חשוב לעורר את הציבור ולהודיע כי כמעט לכל בעיה פתרון וגם אם עוד אין פתרון, אפשר למצוא את הפתרון". מסכם הרב הלפרין.
העולם הטכנולוגי מתפתח מציב שאלות רבות בתחום שמירת השבת בבתים הפרטים ובבתי המלון, רובנו ככל הנראה שלא במודע חיללנו שבת אינספור פעמים ולכן יש צורך עז להשיג את הכשרות הטכנולוגית שחשובה לא פחות ואולי אף יותר מכשרות המזון.
