עַיִן טוֹבָה

על פניו, יש הבדל מהותי בין הראייה לדיבור.
הדיבור הינו פעולה אקטיבית, שיש לה קול שאחרים שומעים אותו, ונזקו של הדיבור הוא מיידי וישיר. אנשים חורצים גורלות ויכולים לבנות עולמות או חלילה הפוך -להרוג בדיבור- 'חיים ומוות ביד הלשון'.
לעומת הדיבור, הראייה היא לכאורה פעולה פאסיבית, אינטימית ולא מוחצנת. אלא שלא כך סברו חז"ל. הם סברו שהראייה היא פעולה אקטיבית שיכולה להועיל או להזיק כמו הדיבור. לתפיסה זו יש השלכות מעשיות ומשפטיות. על פי התלמוד אדם יכול לחייב את שכנו לבנות קיר בין בתיהם כי הראייה של שכנו את הסחורה שהוא פורק כל יום היא בגדר מושג שחז"ל קראו לו: "היזק ראיה". עין יכולה להזיק, מבט יכול לפגוע. המושג 'עין הרע' איננו רק מושג תיאורטי-פולקלוריסטי אלא מושג משפטי מעשי.
חכמים בפרקי אבות, אפיינו את תכונותיו של אבי האומה, אברהם אבינו וכך תיארו אותן:
"עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ".
עַיִן טוֹבָה – אין הכוונה לעין שרואה שש-שש. עין טובה היא עין מפרגנת, עין שרואה את הטוב שבאדם ושבחיים, עין הדנה את סובביה לכף זכות, עין שיש בה חמלה ואהבה, ורצון להיטיב לבריות.
עין שכזו- ראייתה איננה ראייה פאסיבית- אלא ראייתה הטובה והחיובית את האדם והעולם, מוסיפה אנרגיות חיוביות למכלול החיים כולו, ובכך תורמת לחיים אישיים, משפחתיים וחברתיים טובים יותר.
העין כמו הפה- יש בכוחם לפגוע ולהרוס, ויש בכוחם להיטיב ולבנות.
החיים המודרניים, ובמיוחד הטכנולוגיות התקשורתיות העניקו מימד וכוח אחר הן לראייה והן לדיבור. מילה הנאמרת בקצה עולם מגיעה כהרף עין לקצה השני, ואדם בקצה עולם יכול לראות בשידור חי את אשר מתחולל בקצה השני. המציאות הזו- בכוחה להרוס חיים ועולמות שלמים. כך גם ראיה רעה יכולה להשחית חיים שלמים, ומערכות יחסים עדינות ורגישות שנבנו בעמל רב.
בעולם של פעם הכוח בידי האדם היה רוגטקה, חץ וקשת או אקדח. בעולם של היום כל פה ועין של כל אדם הופכים להיות כור גרעיני המסוגל לחסל את העולם.
הראייה והדיבור הם כוחות רבי עוצמה. כורים גרעיניים שבתוכם פצצות גרעיניות המוכנות לשיגור. זאת המציאות. מכאן ואילך הבחירה החופשית כיצד לנווט את הכוחות הללו ואיזה שימוש לעשות בהם, היא בידי המדבר והמתבונן:
"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:נ ְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
(בלק תשפ)