הנזק שבחילול ה'

הביטוי 'חילול ה", מתאר מצב של פגיעה וזלזול במשהו, במישהו, בסמל או בערך קדוש, במיוחד אם זה שעושה את המעשה הוא אדם מוכר, חשוב, מנהיג, מישהו שרבים מתבוננים בו ורואים את מעשיו.

הפסוק העוסק בעניין הזה של 'חילול ה", נמצא בפרשת השבוע אמור, ויש בו שני חלקים- האחד נגטיבי- 'וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי', והמשכו פוזיטיבי 'וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.

המושג 'חילול ה" עוסק בהתנהגות לא נאותה שיש בה משום חילול הקודש. מעבר למילים הגבוהות הללו, מעניין לראות כיצד חכמים תרגמו את המושג הזה להליכות היום יומיות.

האמורא רב, בן הדור הראשון בגלות בבל, אמר על עצמו שאם הוא היה קונה בשר בשוק בהקפה ולא משלם מיד, היה בזה חילול ה', מכיוון שהרואים היו עלולים לחשוב שמא הוא מקבל את הבשר בחינם כדי שלא יטריף את הבהמה, ובאופן כללי הוא מנצל את מעמדו כדי לקבל טובות הנאה. למרות שזה לא מה שקרה בפועל, אלא שעצם העובדה שיש כאן מראית עין שעלולה לגרום לחשד – זה לכשעצמו חילול ה'.

חברו של רב, האמורא אביי, לא רק שהקפיד לא לקחת שום דבר בהקפה, אלא כאשר קנה מחנות של שני שותפים, הקפיד לשלם באופן ששני השותפים יראו בדיוק כמה שילם וכיצד קיבל כל אחד את חלקו ולא יחשדו אותו ולא האחד את השני.

אלו דוגמאות ספורות מסף הרגישות של חכמים בעניין אפילו חשש ומראית עין של חילול ה'.

כדי להבין עוד יותר את הנזק שבחילול ה', נכון לראות את ההגדרה ההפוכה, זו של קידוש ה', שזה הקיום של 'וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'. בדרך כלל אנו נוהגים להשתמש בביטוי 'קידוש ה" בהקשר של דברים נשגבים והירואים, של אנשים או חיילים שמסרו נפשם 'על קידוש ה". אולם גם כאן חכמים תרגמו את המושג הזה של קידוש ה' לביטוי והמימוש שלו ביום יום: "שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו?.. ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו…" [רמב"ם].

התורה משתמשת במילים גבוהות המבטאות ערכים נעלים- 'וְלֹא תְחַלְּלוּ.. וְנִקְדַּשְׁתִּי'. האתגר הגדול הניצב בפני כל אדם ברמה הפרטית ואישית, ובפני החברה, הקהילה והאומה בכללותה הוא לדעת לממש ולחיות את המושגים הללו בחיי היום יום, בכך שהם יקנו ערך מוסף לאיכות החיים הערכית, הציבורית והחברתית של כולנו- 'וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם'.

(אמור תשפ"ג)