הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)את מטרת המפקד בפרשתנו פירש רש"י על אתר: "מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה: כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם" (במדבר, א' א'). אין צורך במניע מיוחד לכל מפקד, שכן בפרקי זמן שונים נוהג הקב"ה למנות את עמו החביב עליו. המדרש כורך את המניין עם מעמדו המיוחד של העם, כעם סגולה, "שכשם שיש לי תלוי ראש על כל באי העולם, שנאמר לך ד' הגדולה, כך לכם עשיתי לכם להיות תלוי ראש, לכך נאמר שאו את ראש" (במדבר רבה א' ט'). 'תלוי ראש', יכול שיתפרש לשבח, וכך גם תתפרש המילה 'שאו', במובנה החיובי; להרים, אך קיים גם מובן שלילי; להסיר. המדרש תולה זאת בשאלה עד כמה העם מזוהה עם מהותו כעם סגולה.
בילקוט שמעוני (תתקכ"ט) ובראשית מדרש שוחר טוב למשלי ישנה מחלוקת בין ר' אליעזר ור' יהושע: "'והחכמה מאין תמצא' (איוב כ"ח, י"ב) – מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר: היכן החכמה מצויה רבי אליעזר אומר: בראש, רבי יהושע אומר: בלב. אתיא כדעתיה דרבי יהושע דאמר: החכמה בלב, דכתיב: 'נתתה שמחה בלבי' (תהלים ד', ח') ואין שמחה אלא חכמה שנאמר: 'חכם בני ושמח לבי' (משלי כ', י"א) וכן: 'בני, אם חכם לבך ישמח לבי גם אני' (שם כ"ג, ט"ו)". הילקוט הכריע כדעת ר' יהושע, שהחכמה מצויה בלב. בעיניי, אין כלל מחלוקת בין ר' אליעזר ור' יהושע. שתי הדעות משלימות זו את זו. היהדות מעולם לא זלזלה בחכמה שבראש, והעריכה תמיד את הישגיו האינטלקטואליים של האדם. אולם אסור לנו לחשוב שהחכמה שבראש לבדה היא עיקרו של צלם אלוקים שבאדם. אין צלם אלוקים שורה באדם אלא אם כן חברו בו יחד חכמת הראש וחכמת הלב.
גֻּלְגֹּלֶת היא מבנה אנטומי העשוי עצם, בתוכו נמצא המוח ביצורים בעלי חוליות, ובכללם האדם. פגיעות מכניות בראש עלולות להוות סכנת חיים. הגולגולת היא המבנה המוכר ביותר בשלד האדם, ולפיכך המזוהה ביותר עם מוות.
גולגולת בהלכה היא השם של עצמות הראש, הנקרא 'מלך האיברים' (מנחות ל"ז ע"א). בהשאלה מסמל המושג את האדם כולו, מפני שהראש הוא הבולט והגבוה באיברי האדם. החלק העליון של הגולגולת נקרא קדקוד, לפי חז"ל, הקדקוד במבוגר הוא המקום שמוחו של תינוק רופס (רש"י חולין נב ב ד"ה רוב גובהה). חז"ל מנו מספר מומים במבנה הגולגולת (משנה בכורות ז' ע"א, רמב"ם ביאת המקדש פ"ח ה"א). דיון הלכתי מרתק נוגע בשאלת הפלת עוברים פגועי ראש. אחד המומים מתייחס לתינוק אנאצפלוס (תינוק חסר מוח). מום מולד בו יש העדר של חלק משמעותי מהמוח, מהגולגולת ומהקרקפת, עוד בהתפתחות העוברית. תינוקות אלו, אם נולדים חיים, מתים תוך מספר ימים או שבועות. המחלה ניתנת לאבחון וודאי בשלב העוברי. מצבו של וולד זה דומה למה שנידון במשנה "המפלת וולד שגולגולתו אטומה, אינה טמאת יולדת, שאין זה וולד" (נידה כ"ד ע"א, רמב"ם איסורי ביאה פ"י הי"א). בביאור גולגולת אטומה – יש אומרים, שהכוונה לגולגולת חסרה, ואפילו כלשהו, או שחסרה לפחות שיעור כסלע (רמב"ן חולין מ"ד א, ב' התירוצים), ויש אומרים שהכוונה לגולגולת שאין בתוכה חלל כלל, אבל חסרון בעצם אינו מונעו מלהיקרא וולד (רמב"ן שם). בזמן הזה אין אנו בקיאים בצורות הוולד, ולכן בכל מקרה האישה טמאה לידה (ראב"ד, בעלי הנפש, שער הפרישה, ב"י יו"ד סי' קצ"ד, בדעת הרשב"א). יש מי שהתיר הפלת עובר כזה, אפילו לשיטות הסוברים שאיסור ההפלה הוא מן התורה מדין רציחה (הרב יצחק זילברשטיין, הובאו דבריו בנשמת אברהם, חחו"מ, סי' תכ"ה סעי' א'). ויש מי שהתיר הפלה של כל עובר הסובל ממום או מפגם תורשתי חמור שאין לו כל תקווה לחיות (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' רנ"ט אות א'. וראה כסף משנה, הל' איסורי ביאה פ"י הי"א שכתב שכל שנברא בעניין שאינו ראוי לבריאת נשמה, אין אמו טמאה לידה, דלאוו וולד הוא. ובמאמרו של ד"ר דניאל מלאך, חוב' אסיא, ע"א-ע"ב, תשס"ג, עמ' 112 ואילך, ובספר תורת היולדת פרק ט').
(במדבר תשעט)
