הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)הפוסקים מודעים לשינויים הגדולים שחלו במדעי הרפואה מאז ימי המשנה והגמרא ומורים לנו כיצד יש להתייחס להתפתחות המדע. איך מתאחדים מול נגיף קורונה שכזה, שאפילו איננו חי ממש, אלא רק פיסה של מידע גנטי?
הרב יהודה עמיטל, מתאר איך במלחמת יום הכיפורים הגנרלים נכשלו, והחיילים הפשוטים הצילו את עם ישראל. "כוח צביקה", טנק אחד בפיקודו של צביקה גרינוולד, בלם לבדו חטיבה סורית ברמת הגולן. אנחנו נמצאים בקרב. אומנם אין צבא ואין פגזים, אך הקורבנות נמנים, והמספרים רק עולים. זהו קרב שמזנב בחלשים, כעמלק של ימים אחרים "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים" (דברים כ"ה י"ח). עלינו להתעשת ולא לתלות תקוות יתירות במנהיגים. אנחנו כנראה נהיה אלו שננצח בקרב הנגיפים. עם כל זאת, בל נשכח את החובה הגדולה המוטלת על המנהיגות לדאוג לשלום הציבור. כותב החזו"א, "דיש לנו להשתדל למעט אבידת ישראל בכל מאי דאפשר" (חו"מ סנהדרין כ"ה). הגמרא לומדת מערי המקלט את החיוב להציל חיים בכל שכן. אם חובה על בית הדין להציל חיים של רוצח בשגגה, כל שכן שחובת בית דין להציל חיים של אדם שלא הזיק לאחרים.
את ההלכה הזאת חותמת התורה במילים "וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ד' אלוקיך נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים" (מועד קטן ה' ע"א). כותב על כך הרש"ר הירש, "דם נקי של אדם אחד רובץ כאשמה כבדה על המדינה כולה "והיה עליך דמים" (דברים פרק י"ט ח' – י'). בעל הפלא יועץ כותב, "… שראוי להוציא כל ממון שבעולם כדי לקיים נפש אחת מישראל שהוא כאילו קיים עולם מלא". כמובן יש להתחשב בדוחק הציבור, בכלכלה הקורסת ובקופה הציבורית. ועוד הוא מוסיף "וביותר צריך לתקן תקנות וגדרים במקום פקוח נפש, דחמירא סכנתא מאיסורא (חמורה הסכנה מהאיסור)". (פלא יועץ ערך 'רפואה', 'תיקון'). על מורי הוראה לשקול היטב את השלכות פסיקותיהם על הבריאות. כותב הגר"א "במקום סכנה הולכים אחר המיקל" (ביאור הגר"א או"ח תל"ג ס"ק ט"ו). הרב יוסף שלום אלישיב פוסק "דבמקום דאיכא שום שמץ חשש ספיקא לסכנה אין לדקדק על מנהג אבותינו" (קובץ תשובות א' ק"ב). וכן שלהוראות שלטוניות בענייני בריאות כיום יש תוקף של הוראות בית דין (שיעורי תורה לרופאים עמ' קע"ג, שושנת העמקים, ו' עמ' מ"א-מ"ב שכיום האחריות מוטלת על הפרנסים העוסקים בכך).
(פנחס תשפ)
