בחירה מניפולטיבית

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים: "'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה' בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם! וכו', זה בלעם" (במד"ר יד יט).
חכמים הצביעו על חכמתו של בלעם ועל אופיו המניפולטיבי: "והוא (בלעם א.ש.) ג"כ איש מרמה בעשותו תחבולות לפעולות הרע" (פיהמ"ש לרמב"ם אבות ה יט). המניפולטיביות שלו הביאה בסופו של דבר למותו בחרב: "יש 'חכמה טובה לבעליה' ויש 'רעה לבעליה'! 'טובה לבעליה' זה יהושע! וכו', 'רעה לבעליה' זה בלעם! וכו', ומה היה לו? 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב'. לכך נאמר: 'עושר שמור לבעליו לרעתו'" (שמו"ר לא ג).
המניפולטיביות של בלעם היתה קשורה באופן מובהק לסוד כוחו המיוחד: "ומי איכא ריתחא קמיה דקודשא בריך הוא (האם יש כעס לפני הקב"ה א.ש.)? אין! (כן! א.ש.) דתניא: 'ואל זועם בכל יום'. וכמה זעמו? רגע. וכו'. ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה: 'ויודע דעת עליון'" (ברכות ז א).
לבלעם היתה יכולת מיוחדת ויוצאת דופן לזהות את העיתוי של מידת הדין והכעס בהנהגה האלוקית, ולהשתמש בה להרע. היא היתה סוד כוחו המיוחד, שאותו מבקש לגייס בלק במלחמה הלא-קונבנציונאלית נגד עם ישראל. המניפולטיביות של בלעם הנביא היתה באופן שהוא מנסה להשתמש כביכול בכלים של ההנהגה האלקית כדי לפעול כנגד הרצון האלוקי. כביכול הקב"ה אינו יכול להימנע מהכללים של ההנהגה שהוא בעצמו קבע לעצמו. כמובן שהקב"ה ניטרל את המזימה המניפולטיבית ע"י כך שהוא חרג ממנהגו באותם ימים (שם). הבחירה האלוקית היא מוחלטת וגם הכללים שקבע הקב"ה לעצמו אינם מגבילים אותו.
הכתובים מבקשים גם להדגיש את ההבדל בין מטרת שליחותו של בלעם לבין האופן שהוא בחר להציגה בפני הקב"ה. גם כאן באה לידי ביטוי המניפולטיביות של בלעם שניסה 'לרמות' את הקב"ה וליפות את מטרת שליחותו, כדי לקבל את ההסכמה האלקית. כפי שמבאר ה'אורח חיים' הקדוש: "צריך לדעת למה שינה (בלעם א.ש.) מדברי בלק? ….. שבלעם טעה בדעתו כי יש דבר נעלם מד' ח"ו, וכו', וכיון שעינו הטעתו בזה חשב לשנות דברי בלק, לפי שנשמע מהם שנאתו של בלעם, וכו', וחש בלעם להיות בעיני ד' שהוא שונא לישראל, כי כבר נתפרסם לכל, כי עם בני ישראל הם אהובי המקום, ומעשה מצרים יוכיח, לזה שינה ואמר הנה העם היוצא ממצרים כידוע, כי יציאת מצרים מפורסמת לכל העולם היתה וכו'" (אוה"ח במדבר כב יא, ועיי"ש כיצד באר את כל ההבדלים).
כיצד ניתן להבין שבלעם מעלה על דעתו שהוא יכול לרמות את הקב"ה ולהסתיר דבר מעיניו?!
מניפולטור משוכנע שהוא יוכל להשיג את כל מבוקשו בדרך ישרה או פתלתלה. הוא משוכנע שאף אחד לא יבחין במניפולציות שלו. במידה מסויימת הוא מפעיל בכך מניפולציה על עצמו ומשבש את יכולת האבחנה שלו בין אמת לשקר ובין יכולת אמיתית לדמיונית. כדרכה של מניפולטיביות וערמומיות, סופה שהיא מכשילה את בעליה ופועלת נגדו כבומרנג.
בעיון שלנו בפרשיות השבוע אנו מבקשים ללמוד על סוגיות הבחירה. לא רק בחירה בין אפשרויות אלא גם בחירה באיזה דרך לפעול. לא רק ה'מה' אלא גם ה'איך'. דרך הפעולה המניפולטיבית היא שלילית מבחינה ערכית ומוסרית. ככל עורמה ושקר. אולם פעמים שהאדם מתפתה להשתמש בה, אם משום שהוא משוכנע שלא יוכל להשיג את מטרתו בדרך ישרה, אם כסוג של קיצור דרך. על כן צריך לקבוע שגם מבחינה מעשית המניפולציה לרוב אינה מצליחה. גם אם כמה פעמים זה מצליח, באחת הפעמים הבאות המניפולציה תיחשף, ותפעל כבומרנג כלפי המניפולטור.
(פנחס תשעח)