ד"ר יצחק קניגסברגבספירת שבט ראובן מזכירה התורה את חטא קורח ועדתו, שעליהם נמנו גם דתן ואבירם בני שבט זה, והעונשים שקיבלו: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס" (במדבר כו').
למה התכוונה התורה בהכרזה "וַיִּהְיוּ לְנֵס" ?
מדרש אגדה ( פנחס פרק כו סימן י): "נס גדול עשה הקדוש ברוך הוא למשה ששמע לקולו וצוה לארץ לבלעם מה שלא היה לא לפניו ולא לאחריו". על פי המדרש פירוש המלה "נס" הוא מאורע על טבעי שהקב"ה עשה, במתן העונש לקורח ולעדתו.
רש"י : "לאות ולזכרון למען אשר לא יקרב איש זר, לחלוק עוד על הכהונה". רש"י מפרש את המלה "נס" באותה משמעות שבה היא מופיעה בפרשת קרח: "וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה'".
בתנ"ך המלה "נס" משמעותה כדברי רש"י – אות וזיכרון. כמו כן היא מהוה ביטוי נרדף לדגל וסמל: "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס" (שם כא). גם הנביאים ישעיהו וירמיהו הרבו להשתמש במלה "נס" באותו המובן: "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל" וכו' (ישעיהו), "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל תַּעֲמֹדוּ" וכו' (ירמיהו).
חכמי ישראל לדורותיהם עשו שימוש במלה "נס" כפירוש המדרש – מעשה שאינו תואם את חוקי הטבע.
בנושא הבנת מעשי הניסים נחלקו חכמינו, האם הם חלק מחוקי הטבע או שהם מעשים שאינם כפופים לחוקי הטבע.
רמב"ן (שמות יג): "ומן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם" – הניסים אינם כפופים לחוקי הטבע.
רמב"ם (שמונה פרקים, ח'): "כל המופתים היוצאים מן הרגיל, שהיו ושיהיו על פי היעוד, כולם קדם להם החפץ בששת ימי בראשית. והושם בטבע הדברים מאותה שעה ואילך, שיתרחש בהם מה שיתרחש" . מהר"ל מפראג: – "הנס אפילו הפלאי ביותר, הנראה לכאורה כנוגד את סדרי הבריאה, הוא חלק בלתי נפרד ממנו. אלמלא כן לא היה אדם, שהוא טבעי מיסודו, מסוגל לסבול אותו". ר' יצחק עראמה (עקידת יצחק) : "אין הנס אלא טבע גמור" – מעשי הניסים כפופים לחוקי הטבע.
על פי אסכולה זאת ניתן להסביר את העונש של קורח ועדתו, כאשר האדמה פצתה את פיה ובלעה את החוטאים ורכושם, כמעשה טבעי של רעידת אדמה בשילוב עם התפרצות געשית, שהגיע עד פני האדמה ולא פרצה החוצה. מטבע הדברים רעידת אדמה פוגעת בעיקר ברכוש, ולא מצינו שהיא בולעת אנשים וטובין. השילוב של רעידת אדמה עם התפרצות געשית יכולה לתת מענה לבליעת האנשים והרכוש. הנה כי כן את פעולת הבליעה אפשר להסביר על פי התופעות הכפופות לחוקי הטבע.
את ה"נס" ניתן לראות כאן בעיתוי, בעוצמה ובמקום המדויק על פי הצו האלוקי.
גם את קריעת ים סוף אפשר להסביר בצורה דומה. הקב"ה השתמש ברוח קדים עזה כדי לייצור את המעבר בים. לאחר יצירת המעבר, רוח קרה מאד (רוח אפיך) שמקורה אולי בערבות סיביר הקפיאה את קירות המים: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם", ואפשרו את מעבר בני ישראל. גם כאן הקב"ה השתמש בכוחות הטבע, וגם כאן ה"נס" הוא בעיתוי, בעוצמה ובמיקום על פי הצו האלוקי של קריעת הים שאפשר את מעבר בני ישראל, והשבת הים לאיתנו כאשר המצרים היו בתוכו. על בסיס זה ניתן להסביר חלק גדול מניסי המקרא, על פי הגישה של אלה הגורסים: "אין הנס אלא טבע גמור".
(פנחס תשעו)
