ד"ר יצחק קניגסברג"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר יט' ,ב' ). מצוות פרה אדומה משמשת כאן כבנין אב לכל המצוות המוגדרות כחוקה. (כלאיים, שעיר המשתלח וכ"ו, שאין להן הסבר הגיוני. אלה לעומת מצוות המוגדרות כמשפטים (לקט, שכחה, פאה, מצות וכו'), שיש להן הסבר על בסיס אמוני, חברתי, כלכלי וכ"ו.
העדר הסבר הגיוני לחוקת פרה אדומה, מאופיין בשני היבטים: א' – הקושי במתן טעם למצווה. ב' – סתירה במהות המצווה – אפר הפרה מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים.
בהתייחס להיבט הראשון – הקושי במתן טעם למצוות, יש שתי גישות עיקריות. הראשונה גורסת: "גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י ). ה' ציווה 'דבר אל בני ישראל', לאמור: אין טעם למצווה זו ואל תחפשו לה נימוק הגיוני (אורח חיים). הגישה השנייה גורסת : למצווה זו יש טעם כמו לשאר המצוות שטעמן ברור ומובן, אלא שבמצוות המוגדרות כחוקים וביניהן מצוות פרה אדומה יש לנו מוגבלות, "מחמת קוצר שכלנו או חוסר ידיעתנו" (רמב"ם). לטענת הרמב"ם : "וכל שנעלם ממנו טעמו מרוב החוקים, אינה אלא להרחיק מעבודה זרה" (מורה נבוכים ג', מט' ).
בהתייחס להיבט השני – סטירה במהות המצווה – אפר הפרה מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים, ועל זה אמר שלמה המלך על פי חכמי המדרש: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז' ,כג' ).
בנושאים מופשטים הקשים להבנה אנו נעזרים באמצעי המחשה. חמשת החושים קשורים ישירות לניתוח המערכות שבמוח, ולכן קל לנו יותר להבין תופעות הנקלטות על ידי החושים.
בהסתמך על הנחה זו, ניתן להסביר מדוע אפר פרה אדומה מטהר טמאים ומטמא טהורים.
בייצור בשמים משתמשים בתרכיזים, אותם יש למהול בעזרת ממיסים עד לקבלת בושם בעל ריח ניחוח. ריח התרכיזים חזק מאד וגורם לגירויים בחוש הריח. כל הבאים במגע עם חומרים אלה נאלצים להתנקות בכדי להיפטר ממנו. רק לאחר הוספת ממיסים נדיפים מתאימים לכמות קטנה מתרכיזים אלה, ניתן להזות אותם על בני אדם וליהנות מריחן הנעים.
המתעסקים באפר פרה אדומה נטמאים : "וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב:
וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב"
(במדבר יט', ז'-י'). אנשים אלה עוסקים בתרכיז – באפר פרה אדומה. טיהור הטמא למת לנפש אדם ייעשה על ידי מיהול אפר פרה אדומה במים חיים במינון הנכון, "והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי" בעזרת אזוב.
הנה כי כן ניתן להמחיש באמצעות חוש הריח את הרעיון המופשט של תהליך ההכנה וההיטהרות הקשור בפרה אדומה.
קביעת מינון רצוי ושימוש נכון, ישימים גם בשאר החושים. עודף תיבול המזון גורם לטעם לוואי ולקשיי עיכול. מינון נכון של התבלינים, מעדן את המאכל. היצירה המוזיקלית הערבה ביותר לאוזן, תיהפך לצורמנית, בעודף דציבלים. מינון נכון של העוצמה, יגרום להנאה מרבית מהמנגינה. עוצמת אור חזקה יטשטש את הנוף היפה ביותר. כמות וזוויות אור נכונות, יבליטו את פרטי הנוף ויגרמו להנאת הצופה. חום גבוה של המים יגרמו לצריבה בעור בעת הרחצה. טמפרטורה מתאימה תגרום להנאה המרבית.
כפי שרואים ריכוז גבוה מדי של תכונות חיוביות פועל בצורה שלילית על החושים. כך ניתן להסביר את השפעת החשיפה לריכוז הגבוה של התכונה החיובית – טיהור טמאים על העל חושי – על נפשם של המתעסקים בהכנת אפר הפרה האדומה, ואת הפרדוקס הקשור באפר פרה אדומה : מטהר טמאים ומטמא טהורים.
(חוקת תשעה)
