אביטל דואן (עורכת משנה ב'שבתון', avital@shabaton1.co,il)בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים בתקשורת לעוד ועוד אזרחים ישראלים שהסכימו לבצע משימות שונות הפוגעות בביטחון המדינה, בשירות איראן, תמורת בצע כסף. מומחים לעולם הערבי מתארים מהם הפרופילים שמחפשת איראן בגיוס מרגלים, למה בכלל צריך מרגלים בעידן הלוויינים, שבו הכל גלוי ונגיש, וגם: האם צריך להגביל את העלייה לארץ ממדינות שאיראן מכירה היטב את שפתן ואורח חייהן?
גבר בן 72 מאשקלון, חסיד ויז'ניץ בן 21 מבית שמש, צעיר חרדי לשעבר בן 25 מבני ברק, זוג צעיר מרמת גן, וזוג שעלה מאזרבייג'ן ומתגורר בלוד – אלה, בין היתר, המרגלים למען איראן שנחשפו בחודשים האחרונים. השבעה נתבקשו על ידי מפעילים באיראן, בדרך ישירה או עקיפה, לעקוב אחר אנשי ביטחון או אנשי מדע ישראלים ולאסוף עליהם מידע, לצלם אתרים אסטרטגיים של המדינה, בהם מטה המוסד ואפילו קברי חיילים שנהרגו, לעודד מרי אזרחי, וגם לנסות לאתר מתנקש שיסכים לרצוח בכירים בממשלה או במערכת הביטחון. עבור הפעולות האלה הם תוגמלו בעשרות אלפי דולרים. כל העת התבקשו המרגלים לשמור על חשאיות מוחלטת כדי שלא יתגלו, ובין היתר הורו להם הסוכנים לרכוש טלפון מבצעי, מצלמה באיכות גבוהה ומחשב נייד המוקצים לצורך המשימות. במחשב השתמשו המרגלים בתוכנת קידוד שהתקינו, כדי להעביר את המידע שאספו למפעילים האיראנים.
לדעת ד"ר מנחם מרחבי, חוקר של המזרח התיכון ואיראן, חוקר בכיר במכון טרומן באוניברסיטה העברית ומרצה, הגילויים האחרונים על מרגלים בשירות איראן אינם מפתיעים כלל. "האיראנים מנסים כמה וכמה שנים לגייס מרגלים, אז תודה לא-ל שיש לנו שירות ביטחון ומודיעין טובים מאוד שעוקבים אחרי כל אותם ניסיונות. האיראנים ניסו לעשות את זה עם ערביי ישראל בעבר, ובשנים האחרונות הם ניסו וגם הצליחו כנראה, לגייס יהודים לצורך העניין. זה מדאיג שהם מצליחים, שיש אנשים שמוכנים לעשות הכל תמורת בצע כסף. החלום האולטימטיבי של משמרות המהפכה הוא לעשות לישראל את מה שהיא הצליחה לעשות לאיראן – וזה לפעול על אדמתה שלה. איראן לא מצליחה לתפוס את זה בזמן, אבל היא מודעת לזה שזה קורה, כי את התוצאות כולם מגלים בסוף".
גם שחר קליימן, הכתב לענייני העולם הערבי ב"ישראל היום", לא מופתע מהגילויים האחרונים. "איראן מנסה ליצור משוואת כוח מול ישראל. על כל תקיפה של יעד שלה, היא תתקוף בחזרה יעד דומה. כך לדוגמה האיראנים ביצעו את מתקפות הטילים באפריל ובאוקטובר כתגובות לחיסולים של בכירים בכוח קודס. כך גם בעולם הריגול, הרפובליקה האסלאמית רוצה להעמיד את עצמה באותה נקודה מול ישראל כי היא רואה את עצמה בתור מעצמה אזורית. בשנים האחרונות פורסם רבות בתקשורת הזרה על עומק החדירה המודיעינית של ישראל באיראן. בחיסול ב-2020 של מדען פרויקט הגרעין, מוחסן פח'רי-זאדה, דווח על כך שהסתייעו בסוכנים איראנים. חשיפת ארכיון הגרעין ב-2018 הייתה עוד נקודת ציון שבה נעשה שימוש בסוכנים מקומיים. למעשה, גם בחיסול של איסמאעיל הנייה, שיוחס לישראל, אפשר ללמוד על עומק החדירה המודיעינית. החיסול התבצע דווקא במתחם מאובטח של משמרות המהפכה בטהרן. כלומר, המסר היה שאין אף מקום בטוח באיראן".
שליטה טכנולוגית
עפ"י פרסומים זרים, גם ישראל לא טומנת ידה בצלחת בתחום הריגול. מי טוב יותר בתחום?
ד"ר מרחבי: "לפי התוצאות, חד-משמעית ישראל עושה עבודה טובה ויסודית יותר. העליונות הטכנולוגית של ישראל באה גם בזה לידי ביטוי. זה כולל מעקב אחרי אנשים, פריצה למערכות תקשורת ומודיעין, יש לישראל שילוב של יכולות טכנולוגיות ויכולות אנושיות גבוהות ביותר. ישראל מוצאת את האנשים, ודרכם מגיעה למערכות שלא קל להגיע אליהן".
שחר: "אני חושב שאין מה להשוות. המבוכות שישראל גרמה לאיראן הובילו את השלטונות להדיח את ראש המודיעין של משמרות המהפכה, חוסיין טאיב, בשנת 2022. זה היה בעקבות רצף של חיסולים שהמנגנון שלו נכשל באופן טוטלי בסיכול שלהם. מנגד, הנאשמים והחשודים בריגול עבור איראן לא השיגו על פניו הישג ממשי מעבר להעברת תצלומים וביצוע משימות 'קטנות'. כלומר, לא היה אירוע של התנקשות, כפי שקרה באיראן פעמים רבות".
"באופן כללי, וע"פ פרסומים, בעולם המודיעין אתה מחפש אנשים שיש להם גישה לאן שאתה צריך", אומר ד"ר מרחבי בנוגע לפרופיל של המרגל האולטימטיבי. "המפעילים מחפשים אנשים שיש להם גישה לבסיסים צבאיים או שלפחות יכולים לצלם אותם מבחוץ, הם מחפשים אנשים שיכולים להגיע לאנשים מסוימים. חלק מהמפעילים יגידו שהם מחפשים מישהו מתוסכל, שיש לו שק של צרות, הרגשה שהמערכת דפקה אותו".
היום, בעידן הלוויינים, בשביל מה איראן צריכה בן אדם שיצלם להם את הבסיסים? הרי גם ככה הכל גלוי וידוע?
ד"ר מרחבי: "לא הכל ידוע וגלוי גם בעידן הלוויינים, יש דברים שאי אפשר לראות מהשמיים. מעבר לזה, אם רוצים לחסל או לעקוב אחרי מדען או אנשים מסוימת במערכת הביטחון הישראלית, אני בספק אם יש לאיראן יש יכולות לווייניות ברמה הזאת. הרבה יותר פשוט למצוא ישראלי שיעשה עבודת בילוש פשוטה. אלה לא דברים ברומו של עולם. זה קשור ליכולות טכנולוגיות, ולאיראן אין יכולת לראות כל דבר, ואגב גם למדינות שיש להן יכולות גבוהות בתחום – זה לא מספיק. יש דברים שהם מתחת לפני השטח, מתחת לקרקע, אז לוויינים ומצלמות לא עושים את כל העבודה".
שחר: "יש דברים שאי אפשר לראות בתצלומי לוויין. מעבר לזה, לפי החשד האיראנים גייסו אנשים גם כדי לערער את הסדר החברתי מבפנים ולהפיץ שנאה בחברה הישראלית. הזוג ברמת גן, למשל, הואשם בכך שקיבל משימה לרסס כתובות גרפיטי נגד ראש הממשלה. למעשה, יש איזשהו מדרג של משימות. צילום התמונות הוא רק שלב אחד בדרך למשימה מורכבת יותר כמו הבערת כלי רכב ואפילו התנקשות באישיות ישראלית. מערכת הביטחון הצליחה לתפוס את זה בזמן".
ב"ה ישראל חושפת את המרגלים בזמן, ולצורך איתורם היא נעזרת באמצעים טכנולוגיים ובשיתופי פעולה עם מדינות באזור. "שיתוף פעולה של מדינות באזור הוא צעד מבורך. כמו בתחומים אחרים, ישראל כנראה שני צעדים לפני איראן בעניין הזה. האיתור קשור גם לעליונות טכנולוגית, כי מעקב אחרי אנשים משחק תפקיד חשוב בזה. העובדה שישראל יודעת על איש עסקים ישראלי שנכנס לאיראן מתי וכמה זמן היה שם וכו', כשהיא מגישה נגדו כתב אישום, זה משקף שיש גישה די טובה למידע שזורם אצלם. לישראל יש יכולת לפרוץ לתוך מערכות. לדוגמה: לפני למעלה מעשור, עפ"י פרסומים שונים, ישראל הצליחה לקלקל את תוכנית הגרעין האיראני או לעכב חלק ממנה, על ידי פריצה למחשבים של הצנטריפוגות. לפני שנתיים בערך ישראל הצליחה להשבית נמל גדול ואסטרטגי במפרץ הפרסי, בנדה עבאס – הודות ליכולות טכנולוגיות גבוהות".
תקופה תקדימית
העובדה שמרבית אלה שנעצרו כחשודים בריגול לטובת איראן הם תושבי ישראל שהגיעו ממדינות שהאיראנים דוברים את שפתן ומכירים היטב את אורח חייהן – לא צריכה להדליק אור אדום בכל הקשור לשערי ישראל, הפתוחים לכל דכפין כמעט?
ד"ר מרחבי: "ישראל לא תעביר חוק האוסר על אזרחים במדינות דוברות פרסית או שכנות של איראן לבוא לכאן. הפרצה היא מובנית. זה לא בהכרח. האיראנים פנו לאנשים האלה אולי כי היה להם יותר נוח, אבל זה לא משהו מותנה. לפני כ-20 שנה, האיראנים ניסו לגייס איש עסקים ישראלי בשם נחום מנבר. הוא הורשע בסיוע לאיראן על ידי מכירת ידע, ציוד וחומרים אשר עשויים לשמש להכנת נשק כימי, וישב על זה בכלא הרבה שנים. עד הרגע האחרון הוא טען שהוא לא הופעל על ידי האיראנים ושזו הייתה עלילה. הוא היה ישראלי שלא היה לו מוצא איראני. זה לא בהכרח הדפוס העקבי אצל האיראנים. הם גם ניסו לגייס ערבים אזרחי ישראל כמה וכמה פעמים. לא הייתי אומר שישראל צריכה לסגור את שעריה, אבל באופן טבעי אפשר להניח שבאזור הזה אנשים שיעלו משם יהיו תחת פיקוח מסוים, אבל לא באופן שיפריע לאורח חייהם. צריך לזכור: אם ישראל תופסת את הדברים האלה בצורה עקבית מאוד, יכול להיות שהיא לא בהכרח עוקבת אחרי המפעילים שלה פה אלא אולי אחרי המפעילים שלהם. זה לא בהכרח הכיוון שבו זה עובד".
שחר: "לאיראנים אין בעיה לדבר גם באנגלית, עברית או ערבית לצורך העניין, אבל כן יש כאן התמקדות בישראלים מהשוליים כדי לנצל את מצבם הכלכלי-חברתי. אני חושב שבלי קשר לפרשה, צריך לבחון את כל הנושא של מתן אזרחות באופן מיידי לכל מי שנכלל במסגרת חוק השבות. יש תופעה של אנשי עסקים שמגיעים לישראל לקבל אזרחות ואז ישר חוזרים למדינות שלהם, והיו מקרים של אנשים שהשתמשו במדינה בתור עיר מקלט. לכן, צריך לראות איך עולים שמגיעים לכאן מקבלים אזרחות אחרי שהם באמת השתקעו לפרק זמן קצר לפחות והוכיחו את הקשר שלהם למדינה. כרגע זה קצת כמו דלת מסתובבת, אבל כאמור, לא בטוח שזה יפתור את הבעיה".
ד"ר מרחבי מבקש להוסיף שכחוקר איראן זו תקופה מיוחדת. "איראן במצב קשה היום", הוא מסביר. "איראן עצמה וישראל ביחד הצליחו לגרום לאיראן להיקלע למצב שהיא לא חלמה עליו לפני שנה וקצת. המלחמה בעזה עלתה לה ביוקר ובמשאבים הרבה מעבר למה שחלמה, במיוחד הכתישה של חיזבאללה בלבנון – זה משהו שמאוד כואב לאיראן. לא פחות גרוע מזה היא שהמלחמה עוברת מדי פעם עוברת לאדמת איראן עצמה. כמדיניות, איראן עשתה כמעט הכל כדי להימנע ממצב כזה, ולכן התקופה הזאת היא מאתגרת גם לי כחוקר איראן כי היא תקופה תקדימית. הפעם היחידה שהרפובליקה האיראנית האסלאמית חוותה מלחמה על אדמתה ה כשאויב פלש אליה, היתה הפלישה תוקפנית והחד-צדדית של סדאם חוסיין ב-1980. זה לא דומה למה שקורה עכשיו, כמובן, אבל במובן הזה איראן לא רצתה בשום אופן למצוא את עצמה שהאזרחים שלה פותחים את העיתון וקוראים בבוקר על סוללות טילים שחוסלו וכו'. לכן היא עושה הכל כדי לשדר עסקים כרגיל. אבל אין ספק שהיא תעשה שידוד מערכות אחרי שהאבק ישקע. מה שחשוב להם כרגע בעיקר הוא שיהיה הסכם בין ישראל ללבנון. הם בבעיה, הם מבחינים שהם נגררו למצב שבו הם נסחפו קצת אחרי המילים של עצמם, אחרי הרטוריקה של עצמם, והם עלולים לשלם על כך מחיר – שרק הולך ועולה בינתיים. כישראלי, בזירה האיראנית אני די אופטימי. מצבנו יותר טוב בעימות הזה ממצבם".
