מערכת שבתון מאיר מזרחי, עו"ד
חברת התעופה הקוריאנית עמדה בפני קריסה כלכלית, לפני כעשרים שנה בשל מספר חריג של תאונות אויריות. מחקרים גילו כי הסיבה העיקרית לריבוי התאונות הייתה נעוצה ביחס של צוות המטוס, כולל הטייסים הזוטרים לקברניט הבכיר. הם לא העירו לו על טעויותיו ונשארו פסיביים בשל התרבות הקוריאנית של כיבוד בעל סמכות באופן חריג. סדנאות לשינוי היחס לקברניט הביאו להפיכת החברה לאחת הבטוחות בעולם.
נציין כי ביהדות בפסקי הדין של ה"סנהדרין" היו מתחילין בשמיעת הדעות של חברי הסנהדרין דווקא מ"הצעיר" בחבורה, כדי שלא יהיה "מורא הוותיקים" עליו, אחרי שהם מסרו את עמדתם.
משה רבנו היה המנהיג של דור יוצאי מצרים. הנהגתו של משה היתה "ניסית" ומכוחו של הבורא, והיא באה לידי ביטוי בכל המישורים, החל מהאופן בו שפט את העם, עובר דרך דיבורו הישיר של הקב"ה עימו, מראה פניו הקורן, סמכותו כלפיהם היתה מוחלטת.
ביטוי לדרך הנהגתו ניתן ללמוד אפילו מהאופן בו התנהלה שירת הים, "אשירה לה' כי גאה גאה", אומרים חז"ל משה שר והעם חוזר אחריו (ראה ההשוואה לשירת מרים שנעשתה במשותף עימה "שירו לה' כי גאה גאה") הנהגה מסוג זה יש בה חיסרון, היא מביאה את העם להתנהלות פסיבית וללא שאר רוח ועצמאות.
בפרשתינו, לאחר 40 שנה ועם חילוף דור המדבר בדור חדש, נצרכה התנהלות שונה המשתפת את העם והמאפשרת לו לקבל יותר אחריות ועצמאות, אולי במקום מנהיג, מנהל.
משה רבנו בפרשת מי המריבה אינו מצליח לשנות מהנהגתו, הקב"ה מבקשו לדבר אל הסלע, הנהגה ארצית משתפת, ומשה מכה בו עם מקלו.
פרשנות זו שבין מאמציה הרבנים אלחנן סמט ובני לאו, מאפשרת לנו להבין בפרשה את התנהלות משה במי המריבה לא כחטא, כפי שראו אותו רבים מהמפרשים האחרים, אלא כשינוי נדרש בשל חילופי הדורות והצורך בסוג מנהיג-מנהל שונה מותאם לדור החדש הנכנס לארץ ישראל.
ואכן מחליפו של משה, יהושע מייצג לכאורה סוג ניהול שונה בעוד "פני משה כחמה" עליה לא ניתן להסתכל. "פני יהושע כלבנה", פתוחה למראה עיניים.
במדרש רבא, מתואר יהושע, כמי שהיה מסדר הספסלים בבית הועד, היינו, איש ארגון וניהול, ורש"י מתארו כ"איש אשר רוח בו, שהולך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". ניהול בגובה העיניים.
אמור מעתה, תם עידן המנהיגות האלוקית אליה נישאות באופן פסיבי עיני דור יוצאי מצרים והחלה הנהגה ארצית המעודדת את הדור החדש למעורבות ואקטיביות.
אמור מעתה, לא חטא משה, וכי החלפתו נדרשה להתאמת המנהיגות – ניהול לדור החדש – ביטוי לכך נמצא בשירת הבאר אותה שרו ישראל בשנת הארבעים שבה נאמר "אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה". שירה עצמאית של דור חדש.
בשנים האחרונות זכיתי לשמש כעורך שבתון, היה לי הכבוד לעבוד עם מיטב מובילי הדעה במגזר הדתי, ועם כותביה הקבועים של שבתון העושים עבודת קודש.
שבתון גילה "מנהיגות" בפעילותו. במעשה החסד שהוביל (חלוקת תפילין לנערים נזקקים) פרסום מודעות חסד ללא תמורה, ארגון תחרויות כתיבה תורנית, מתן במה לקירוב לבבות ("הכיפות השקופות") ובעיקר במתן במה וחיבור לתורה ולשבת לכותבים שעיסוקם היומיומי אינו בהכרח תורני. ביקשנו להראות כי התורה מצוייה בידי כל אחד ואחת מאתנו והיא חלק בלתי נפרד מחיינו.
(חוקת תשעד)
