הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)אחת מתכונות הנפש היסודיות ביותר הוא הכמיהה של אדם להדרכה, לייעוץ, למבט מבחוץ ולעזרה בהתמודדות עם בעיות שנפגשים בהם במהלך החיים. לא זו בלבד, אלא שפעמים שנפלא מאדם דבר והוא מבקש לעלות למקום אשר יבחר ד' ולברר את הטעון בירור, ולעתים ישנו "דבר" שאדם מבקש להביאו בפני גדול ממנו ולשמוע בעצתו ובהדרכתו. עולם התורה ועולם ההלכה בנוי על מבנה אנכי זה, ואנו מוצאים ביסודו של דבר את ההדרכה המהותית המופיעה במסכת אבות – עשה לך רב.
כלל ידוע הוא שאין תחום בעולמנו שאין הקיצוניות מזיקתו. זו גם הבעיה בענייני שקר רבים, שהם יונקים את כוחם מגרעין האמת המסוימת שנמצא בהם, אולם עוטפים אותו בעטיפות שקר ורשע. החיות המוטמעת בהם מכוח האמת החלקית מזינה את הקליפות הרבות, ואנו חוזים ביצירתה של מפלצת מסוכנת. כך גם אנו מוצאים ביחסי צאן ורועה, מבקש ייעוץ ונותנו. פעמים רבות מידי אין מדובר בניסיון כן ואמיתי בסיוע לעמידה על הרגליים, אלא בשעבוד וניצול – בהפיכה ל"גורו".
מהם הסימנים המלמדים על האפשרות הסבירה כי מדובר ב"גורו" ? בראש ובראשונה כשמדובר בסודיות. בכל מקום בו מזהירים אדם שלא לגלות מה קורה ולא לחשוף מה נעשה שם – מדובר בסכנה רוחנית של ממש. האמת אינה ביישנית ואינה פחדנית. היא צנועה, ועל כן אין היא נישאת בראש חוצות דווקא, אלא שפעמים עוסקים בה באינטימיות ובזהירות, אולם כשמדובר בהדרכות רוחנית כלליות, והן מלוות בתביעה לחשאיות ולהסתרה זהו האות הראשון כי מדובר בסכנה רוחנית של ממש.
מהסודיות לתלות. "גורו" שמח שתלויים בו, וכל פעולותיו נועדו כדי ליצור תלות זה. במקום שתפקידו של המדריך הרוחני יציב לעצמו את היעד של עמידת כל אחד על הרגליים של עצמו ומימוש צלם אלוקים שבו, ה"גורו" חותר ליצירת תלות מתמדת, ולחובה לקבל אישור על כל מהלך בעולם החיים של האדם. מבחנו של מדריך רוחני אמיתי הוא בשמחה שלו על כך שהתלמיד שלו מפלס בעצמו את דרכו שלו. המאפיין המובהק של "גורו" הוא הניסיון המתמיד לעצור בעד העצמאות וליצור יחסי תלות מתמידים.
ה"גורו" אינו נעצר במקום זה אלא עובר לניצול. הניצול הוא בכל התחומים – ניצול כספי, ניצול לשם כבוד, ניצול לשם תחושת שליטה ולעתים קרובות מידי גם ניצול גופני. בדרך כלל ה"גורו" מוצא את האדם השרוי במצוקה ומציע לו יד מסייעת, ודרך סדק זה הוא נכנס ועושה באדם האחר כבתוך שלו.
ה"גורו" מתאפיין בכך שמה שהוא תובע מאחרים אינו קיים אצלו. לרוב זה להפך. מנאמניו הוא דורש צניעות והוא חי בפאר; מנאמניו הוא תובע שלא לפגוע באחר והוא פוגע באופן מתמיד; מנאמניו הוא תובע שלא לעשות את העולה על רוחם והוא משנה בכל עת ופועל לפי הקפריזות שלו; מנאמניו הוא תובע להיות פנויים להשראתו והוא אינו ניתן להשגה; מנאמניו הוא תובע לנתק את כל הנאמנויות הקודמות שלהם – אפילו בתוך המשפחה האינטימית ביותר – והוא עצמו קושר אותם בנאמנויות מוחלטות. כל אלה הם סימנים מובהקים להיסחפות הנוראה אחר השעבוד המוחלט ההולם ומתרחש בין חסידים וסובבי "גורו" ובין המנצל והמשעבד, הרשע והסוחף.
מה עושים ? מי שנפל ברשת זקוק לסיוע מקצועי עצום שיצליח להציב לו מראה מול פניו ולגאול אותו משעבודו. עיקר המשימה המוטלת על הזרם המרכזי הוא לחולל את העוצמה הראויה שלא יהיה מקום ל"גורואים" למיניהם. לטפח את השקיפות ואת האמת המאירה, את ההכרעה וחוש הביקורת, את הרצון לעמוד על הרגליים ואת יסודות צלם אלוקים הבאים לידי ביטוי בבחירה החופשית, את העצמאות ואת המשפחתיות, ועל ידי כך למנוע נפילה ברשת. מכוח זרם מרכזי זה אפשר יהיה לפתוח במאבק כולל בעד מימוש צלם אלוקים ונגד השתעבדות מכל סוג שהיא, מלבד לריבונו של עולם.
(חקת תשסח)
