חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית, שכן רות אומרת לנעמי: 'ותאמר, שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז' (רות ב, יט), אשר עשה עמי אין כת' כאן, אלא אשר עשיתי עמו. אמרה לה: הרבה פעולות וטובות פעלתי עימו היום בשביל פרוסה שנתן לי" (ויקרא רבה ל"ד)
הדרשות השונות בויק"ר לפרשתנו (וגם במקבילה במדרש רות רבה), מדגישות דווקא את מה שמקבל הנותן: "כל מי שהוא נותן פרוטה לעני הקדוש ברוך הוא נותן לו פרוטה. וכי פרוטה הוא נותן לו? והלא אינו נותן לו אלא נפשו?! הא כיצד? היתה ככר בעשר פרוטות, והעני עומד ליקח, ואין בידו אלא תשע, ובא אחד ונתן לו פרוטה, ונטל את הככר ואכלה, ושבת נפשו עליו, אמ' לו הקדוש ברוך הוא: אף אתה כשנפשך מצפצפת לצאת מגופך, הרי אני משיבה לך לתוך גופך".
הצדקה, אפילו אם היא נתינה של פרוטה אחת, היא בבחינת הצלת נפשות של ממש לעני, כאשר פסע בינו לבין המוות. השכר עליה, הוא הצלת נפשו של הנותן, כאשר פסע בינו לבין המוות. יש כאן המחשה קונקרטית של מקרה שבו 'צדקה תציל ממוות': הן את העני, והן את הנותן.
ההתייחסות לכיוונים שונים, ולתהפוכות שהצדקה קשורה אליהם, באה לידי ביטוי לא רק בעובדה שהנתינה חוזרת אל הנותן, אלא גם לטיבו של העולם: האדם מתבקש לזכור שעוני ועושר הם מצבים הפיכים, וממילא גם היותך בצד הנותן או המקבל הם כאלה.
"אמר ר' אייבו: 'נתון תתן לו' (דברים טו, י). אמ' ר' נחמן 'כי בגלל הדבר הזה', הדין עלמא מידמי לגלגלא דאנטילייה (העולם הזה דומה לגלגל אנטיליה), דמתמלא מתרוקן ודמתרוקן מתמלא".
ר' אייבו שם לב למעגליות הלשונית של הביטוי 'נתון תתן', ר' נחמן שם לב ל'בגלל' שבהמשך הפסוק, ומחבר אותו אל הגלגל. גלגל אנטליה הוא מתקן קדום לשאיבת מים באמצעות שרשרת כלי חרס המחוברים לגלגל. הכלים מתמלאים במקור המים, ואח"כ מועלים ממנו ומתרוקנים לתוך תעלה המובילה לשדה, וחוזר חלילה.
הסתכלות זו מבקשת להפקיע את הדיכוטומיה המעמדית, ולקרב את העני והעשיר זה אל זה:
"גם את זה לעומת זה עשה הא-להים (קהלת ז', י"ד), עניים ועשירים, כדי שיהו זכים אילו עם אילו ויהיו מזכים אלו את אלו". הדרשות מדגישות החל מן הרגע הראשון את העובדה שהחלוקה הנפוצה בעולם למעמדות, אינה אלא אשליה. צדקה משנה את רוע הגזירה ואת גורלו של האדם, מכיוון שהאדם מבטא בנתינתו את האמונה וההבנה שהכל בידי שמיים, והכל יכול להשתנות בכל רגע נתון. הוא מוכן לקחת אחריות ולעזור לזולתו לשנות את גורלו, וממילא – זכאי שגם גורלו שלו ישונה משמיים: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ".
העשיר חייב טובה גדולה לעני, בהכרה כי חייו שלו נצלו בזכות העני, לא פחות משחיי העני ניצלו בזכותו. בזכות המודעות לכך שהעולם דומה לגלגל, וכי כל אחד מאתנו עשוי למצוא את עצמו פעם מלא ופעם ריק, ולהזדקק לשני, נוכל לזכות להיות גם בצד המלא של הגלגל.
וממילא, כפי שמדגיש המדרש "לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם 'וכי ימוך אחיך עימך'"
"וְכִֽי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶֽחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּֽךְ": העני הוא אחי, שווה לי במעמד, והוא עמי ואני עימו – במצבים שונים.
(בהר תשעט)
גלגל חוזר בעולם
השארת תגובה