הרב יוגב כהן
ישיבת הר ברכה
לצערנו, מעשי קלון של מנהיגים מעטרים את דפי העיתונים חדשים לבקרים. העיסוק באמות מידה מוסריות שעל פיהן מנהיגים בישראל צריכים להיבחן, 'תופס' נפח רב בשיחות בחברה. נקודת המוצא של כולנו היא, שמנהיג צריך להיות איש חזון ומעש שלא סוטה מדרך הצדק והמוסר הטבעית.
למרבה הפלא, בסקירה היסטורית של צמיחת מלכות בית דוד האמונה על תיקון העולם, נמצא כי המשפחה הממלכתית צמחה דווקא מתוך אירועי קיצון הסוטים מהצדק ומהמוסר הראוי! בנות לוט יזמו מפגש עם אביהן בדרך רמייה של השקייתו לשוכרה. תמר כיסתה את פניה ועמדה על אם הדרך בכדי לזמן מפגש עם יהודה שחשב אותה לזונה. ובחג שבועות נקרא במגילת רות כיצד נעמי יוזמת את גאולת כלתה בדרך של פיתוי ותחכום.
לכך מתבקש לשאול: מה ראתה החכמה האלוקית לגלגל את נסיבות בניין מלכות בית דוד בדרכים אלו שאינן על דרך היושר והצניעות?
תיקון שלם ואמיתי צפוי להאיר את אורו גם במחשכים הגדולים ובסיבוכי המציאות. צמיחת משיח בן דוד מתוך אירועי משבר הרחוקים מהסדר האנושי הרגיל מעידה, כי מהותו של המשיח לקום מהנפילות, ועל כך זכה לכינוי 'בן הנפל' (סנהדרין צו, ב). ביכולתו של המשיח להפוך את הרע לטוב, ולהודיע לעולם כי האלוקות מופיעה גם בצדדים הרחוקים והשפלים, ואחדות אלוקית קיימת בכל מרחבי החיים (ע"פ זוהר ח"א, ד).
בנוסף, האירועים המסובכים בהיסטוריית שבט יהודה, העלו ניצוצות אור שהשפיעו על תכונותיה של מלכות בית דוד.
במעשה בנות לוט התחיל לצמוח רעיון המשיח, כדברי חכמים (בראשית רבה מא, ד): "'מצאתי דוד עבדי', היכן מצאתיו? בסדום". גילוי העריות בתוך משפחתם היה מקרה חמור וקיצוני הזר לסדר הדורות התקין הנשמר אף בקרב אומות העולם, והביא להיווצרות עמים שהיו מגדולי צוררי ישראל. עזות הפנים הושרשה בטבע אומת מואב, ונוכחותה מונעת מזכריהם לבוא בקהל ישראל לעולם. אך מתוך התחברות בנות מואב עם ישראל, הניצוץ החיובי שבעזות הפנים יהווה יסוד חשוב בהנהגת מלכות בית דוד. מידת הרחמים הטבעית של ישראל צריכה השלמה של עוז ותקיפות בכדי לבנות את דמות המנהיג האידיאלי, ושילובה של מואב בחוטר ישי מקנה זאת, כדברי הזוהר (רות קעז): "והמלכים חייבים להיות מזרע דוד, כדי שיהיו רחמניים מצד האב ואכזריים מצד האם".
המפגש של יהודה עם תמר עורר אותו לקנות את מידת האמת לטבעו, ולהוריש אותה לזרעו לדורות עולם. טבעה של מלכות, של השררה, לפעול ככל העולה על רוחה גם כשמדיניותה פוגעת באזרחיה תוך סילוף הצדק והמוסר. אולם, מלכות ישראל המיועדת לתקן את העולם מושתת ביסודה על מידת האמת, כפי שהתברר בהודאתו של יהודה אשר זיכתה אותו לכתר מלכות. על כך דרשו חכמים (בראשית רבה צט, ח): "אמר לו הקב"ה: אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם".
יוזמת נעמי עוררה את מידת החסד אצל בועז שהתבטאה בהסכמתו לפרוש חסותו על רות ולהקים את שם המת על אחיו. מלבד מידת האמת שנקנתה על ידי יהודה ועומדת ביסוד מלכות ישראל, צריכה מידת החסד להוות חזון ומטרה ממלכתית.
באופן מעמיק, נפילותיהם של בני שבט המלוכה מעידים על כוחותיהם הגדולים וכישרונותיהם הברוכים. ככל שטמונים באדם כוחות גדולים של יצירה ומעשה, כך ההתמודדויות המונחות לפתחו יהיו רבות וקשות, ועל כך אמרו חכמים (סוכה נב, א): "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו". בטבע שבט יהודה קיימת מנהיגות פורצת דרך, המיועדת להוביל את העולם אל עבר ייעודה. תכונה זו המזמנת לפתחה אתגרים ונפילות, טומנת בחובה גם יכולת קימה מעפר הנפילה, ובזכותה יהודה קיבל את מלכות ישראל (נערך מתוך הספר 'תחת כנפי השכינה' על מגילת רות).
(בהר תשעז)