נפלאות המאור הגדול

" וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ…" (מלאכי ג', כ').
מהי השמש המובטחת ליראי ה' באחרית הימים?
אציע שלושה כוונים:
צדקה: א. צדק וידיעת האמת וכמו כן ערבות חברתית.
מרפא: בריאות פיסית ונפשית
בכנפיה: חיוּת, שָמָיִם ומחסה.
צדקה:
בכתובים רבים נמשל האור לידיעה וליציאה מן הבערות. אומר הנביא ישעיה: "אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ… לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ" (ישעיה מ"ב/ו-ז). דברי הנביא מהדהדים לנו את משל "המערה" של אפלטון (ספר "המדינה") שתועד כ 300 שנים מאוחר יותר ומתייחס לפיכחון והיחלצות מעולם של חיקוי וצללים.
באשר לצדקה – עם הבנת האמת, הטוב והראוי, ישתנה יחסו של האדם לרכושו וחזקה עליו שיבין שגלגל סובב בעולם, וכל שבידו – של בורא עולם הוא… מתן סיוע לנזקק, משמעו לאור הבנה זו – חובה של קיום הדדי.
מרפא:
מחקרים קושרים בין חשיפה מבוקרת לאור השמש למניעת תחלואה ולהקלה על סימפטומים גופניים מגוונים. נמצא כי אור שמש תורם ישירות או בעקיפין (ויטמין D וחומרים נוספים) לאיזון ברמת לחץ הדם, להסדרת מחזורי שינה, לעיכוב מחלות בקטריאליות ועוד.
באשר לתחום הנפשי, תופעה ידועה היא שיותר אנשים מגיעים עם סימפטומים דיכאוניים בחורף, בהשוואה לחודשי הקיץ ובארצות קרות, כמו שוודיה, שיעור הסובלים מדיכאון גבוה באופן ניכר משיעורי החולים בארצות חמות יותר.
הסבר אפשרי הוא שמבחינה רגשית-נפשית, החורף גורם להסתגרות בבית ולצמצום הפעילות החברתית והסגריריות שבחוץ מעוררת סגריריות פנימית. ללא גורמים מסיחים, קל יותר לשקוע בדיכאון. מבחינה פיזיולוגית, שעות האור המעטות מובילות לשינויים הורמונאליים וכימיקליים (לדוגמא: רמת הסרוטונין המופק בסיוע אור השמש יורדת), שינויים בחילופי החומרים וכד'. אלה, עשויים להוביל לרגישות יתר לדיכאון. (מתוך אתר : פסיכיאטריה)
בכנפיה:
" הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת". כך שורר ח.נ. ביאליק וביטא קשר חי, מופלא ומורכב עם השכינה. מילותיו המרגשות (ומקורות רבים נוספים), "סוגרות עבורנו מעגל" ומזהות את השכינה עם השמש.
על ידה נוצרנו ואליה, בתפילה, נחזור.
(צו תשעז)