ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)חילופי ההאשמות בין חברים בקבינט המדיני-ביטחוני, הסגנון והמהות, אינם מכבדים את הנוגעים בדבר ולא את הגוף החשוב הזה. מצער, שחברי הגוף, אולי החשוב במדינה הזו, יורדים לרמות שכאלה. עפ"י דיווחים בתקשורת, בתום צוק איתן דובר על כך שיש צורך באיזשהו פתרון יצירתי למה שקורה ברצועת עזה. השבוע פורסם שלמרות הזמן הרב שחלף, אפילו לא התקיים בקבינט דיון רציני בעניין. האמת? כאשר בכירים בקבינט בו כל כך חשדניים האחד כלפי השני, אולי עדיף שכך. ככה לא מנהלים מדינה. נקודה. ובתוך כל הבלבלה הזו יש גם קטע אירוני. שר הביטחון ליברמן מצא הסבר פסיכולוגי לאלה התוקפים אותו. "כל מי שמתיימר להיות שר ביטחון מוצא לנכון לתקוף אותו". איך אמרו חכמינו? אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו. ליברמן כנראה שכח את הביקורת שהוא עצמו העביר בזמנו על שר הביטחון דאז בוגי יעלון. ומילה טובה על נתניהו. להוריד את הכובע בפניו לאות כבוד והוקרה על הדרך בה הוא מנווט את המדינה בהיבט המדיני. הודעתם המשותפת של פוטין וטראמפ השבוע בהלסינקי בעניין ביטחון ישראל בכלל ובגבולנו הצפוני בפרט, הוא הישג עצום לנתניהו, שהשכיל בשנים האחרונות לטפח קשרים אישיים קרובים מאוד עם שני המנהיגים החשובים בעולם. כשמגיע, מגיע.
(דברים תשעח)
