הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)לאחרונה איבדו עולם התורה ועולם החסידות את אחד המנהיגים הגדולים של הדור, שנפטר בשיבה טובה – האדמו"ר ר' משה יהושע הגר מויז'ניץ. האדמו"ר זצ"ל, שלמרבה הצער בשנותיו האחרונות לא הצליח להנהיג את ספינתו מפאת בריאותו הלקויה, ידוע ברבים כמנהיג ואיש ציבור, אך היה גם תלמיד חכם גדול, שהעצים וחקק בסלע את מסורת אבותיו הקדושים מגזע המלוכה של ויז'ניץ-קוסוב.
ברשימה זו נבקש להתחקות אחר מידותיו של האדמו"ר זצ"ל בהנהגותיו בליל הסדר, מועד חשוב ומיוחד בכל חצר חסידית.
הגדה של פסח מבית מדרשו של האדמו"ר פורסמה בשנת תשס"ו, ובה ליקוטים נרחבים מתורתו מפיו ומפי שומעי לקחו. אחת המסורות המיוחדות מפיו מובאת בהגדה שלו (עמ' קנא): "עם היכנסו למקומו בביהמ"ד מתחיל מרן שליט"א לסדר את הקערה בחרדת קודש, ותוך כדי העריכה מביט בסידור היעב"ץ".
סידור היעב"ץ, שנחשב בעיני רבים מקור חשוב ויסודי למסורות תפילה ופרשנותה, התקדש בידי כמה חסידויות (חב"ד, חסידויות פולין, ועוד). הבעיה כאן היא שלא ידוע לנו באיזה מקום התבוננו אדמו"רי ויז'ניץ, ולכן, ננסה לבחון את אחד מפירושיו של היעב"ץ, ובמקביל אליו כמה מדברי האדמו"ר בכתביו. נתמקד כאן בביטוי מיוחד בהגדה של פסח "שהקדוש ברוך חישב את הקץ".
על כך כותב היעב"ץ: "גרע מספר ק"ץ מ-ת' נשאר ר"י (400-190=210), הוא שאמר יוסף פקו"ד כמספרו (190), יפקוד (כמו לא נפקד ממנו) ויגרע מ-ד' מאות שנים וימהר גאולתכם".
מנגד, וגם כן בדרך נוטריקון, פירש האדמו"ר את מושג ה"קץ" כך (שיחות ומאמרי קודש, תשל"ג):
" 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך' (תהלים קכב, ח) 'למען' בגימ' "קץ", 'נא' רומז לתפילה – 'אין נא אלא לשון בקשה' (ברכות ט, א), 'שלום' ר"ת 'ותהי מטתי שלימה לפניך', רומז לקדושת האיברים, 'בך' רומז לתורה, שהם כ"ב אותיות התורה, 'אחי ורעי' – אם יושבים יחדיו אחים וריעים, 'אדברה נא' ומשוחחים כדי להתעלות בתפילה בקדושה ובתורה, אזי יכולים לזכות לקץ הגאולה".
הקץ שאצל ר"י עמדין הוא תהליך הפקידה, הופך אצל האדמו"ר להיות מנגנון להבאת הגאולה – חיבור פנימי בתוך עם ישראל. באופן נוסף ביאר את הדברים בדברי מוסר לתלמידי ישיבת ויז'ניץ, בערב פסח תשמ"א:
"ובדרך המוסר יש לרמז […] שכח לימוד התורה הוא הסגולה המובחרת כנגד כל נגע ומרעין בישין מסטרא אחרא, וע"י שעבוד עצמו ללימוד התורה נזכה להחיש קץ הגאולה. דהנה מובא בספר הקדוש 'אמרי נועם' לזקני הקדוש זכרו יגן עלינו, פרשת ויקרא, אשר חמ"ץ שא"ר גימ' ע"ץ הדע"ת, שע"י ביעור חמץ מתקנים חטא עץ הדעת.
ויש לומר אשר למען אכן נוכל לבער באמת את החמץ ושאור נדרש להתחזק בתקון ע"ץ הרומז לתורה, כדכתיב "עץ חיים הוא למחזיקים בה", דע"ת זה סדר טהרות, בכח לימוד התורה במהרה יוכל לבער מקרב לבו את החמץ והשאור, ולתקן את חטא עץ הדעת, ובזה יהיה התיקון השלם ונזכה לגאולה וישועה".
דברים אלה מקבלים משנה תוקף ורוממות רוח בזמירות בית ויז'ניץ לחג הפסח. תורת הנגינה בויז'ניץ היתה מפותחת מקדמת דנא, ופזמונים ושירים רבים שהגיעו מחסידות זו מצאו את מקומם חיש מהרה בתוך עולם התורה בכלל כנעימות חשובות. נעימה אחת שמיוחדת לליל הסדר קוראת לשנה מלאה בשמחה ("א גאנץ יאהר פריילאך"). כך לשון השיר, המתורגמת מיידיש:
"בליל הסדר, ובמשך השנה כולה / אנו משבחים את מי שנמצא למעלה / שבח והודיה למי שאמר והיה… / לאדון כל העולמים.
ובשירי דוד המלך תהיה לנו שמחה / שמחה תהיה לנו / כל השנה שמחה / שמחה עם המלך / לכבוד המלך, מלכי המלכים".
נסיים במסורת מפי האדמו"ר, לפיה בפיוט שאנו אומרים בסוף הסדר "תאיר כאור יום חשכת לילה" צריך לכוון שתאיר בגימטריה = תורה. לאמור, לימוד התורה יאיר כאור יום את חשכת הלילה. מי שמבקש שהקב"ה יאיר את העולם בטובו, ויסלק מעלינו כל צרות ופגעים רעים, יעשה את מאמציו בלימוד והתחזקות ביראת שמיים, ויקרב קץ גאולתנו במהרה.
(ויקרא תשעב)
