הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)מי לא נתקל במקראות גדולות מהדורת "רב-פנינים", המתהדרת בצדק במ"ה פירושים על התורה? מי לא ראה את מדרש רבה במהדורת ורשה? מי לא נתקל במהדורות הסליחות והקינות של לוי-אפשטיין? ספרי מופת יסודיים רבים הודפסו בבית ההוצאה החשוב של לוין-אפשטיין, שמייסדיו היו ממייסדי הישוב היהודי המתחדש בארץ הקודש.
מאז הקים את הדפוס שמואל לוין-אפשטיין בוורשה בשלהי המאה התשע עשרה למניינם, היה זה אחד מבתי הדפוס המובילים להדפסת ספרי קודש בתפוצה רחבה מאוד, ופירותיו עיטרו כל בית כנסת וכמעט כל בית במזרח אירופה. כעשור לאחר מכן פנה בנו של ר' שמואל, אליהו זאב לוין-אפשטיין לארץ הקודש, והקים את אגודת "מנוחה ונחלה", יחד עם זאב גלוסקין ואחרים, שתכליתה הקמת המושבה רחובות. בניגוד למושבות אחרות, ובהשראת אחד העם, מנהיגה של תנועת "בני משה" שרבים מראשי "מנוחה ונחלה" היו מחניכיה, נמנעה אגודת "מנוחה ונחלה" מקבלת תמיכה מכספי הברון, ופעולותיה היו מתוך איזון כלכלי וחשיבה ניהולית מתקדמת. בשנת תרנ"ז (1897) הדפיס א"ז לוין-אפשטין מפה מפורטת של נחלות המושבה רחובות בוורשה ("תכנית מושב רחובות"), ובכך הגביר את השקיפות ואת הפריחה המרשימה של האגודה, שרכשה רבבת דונמים מאדמות הארץ, וחילקה אותם הלכה למעשה, בכדי לבסס את התיישבות בצורה נאותה.
קשריו עם גדולי ישראל היו הדוקים ביותר, והנצי"ב מוולוז'ין היה סנדקו של בנו, רחביה.
כך מתאר לוין-אפשטין בזכרונותיו (תל-אביב תרצ"ב, עמ' קעב):
"קו מענין באפיו של רבי שמואל מוהליבר. בדין וחשבון שלי (בפני זקני חובבי ציון בוורשה, י"ה) ספרתי כי הקולוניסטים, ביחד עם הפועלים, יסדו חברות שונות למטרות רוחניות. חברה ללמוד תנ"ך, חברה ללמוד דברי הימים, חברה ש"ס הלומדת גמרא בכל ערב וערב. על זה העיר רבי שמואל מוהליבר: 'שלחנו אותך לארץ ישראל לייסד מושבה, באשר יהודים יעסקו בעבודת האדמה, אבל לא לייסד חברה ש"ס. מן המין הזה יש לנו פה די!".
שכן לדעת הרב מוהליבר, תורה ועבודה – רק בארץ הקודש. לוי-אפשטיין היה משושביני היתר המכירה הראשון בשנת תרמ"ב, בפניותיו לרב י"ש אלישר הראשל"צ, והרב מרדכי עליאשברג. בין השאר, על רקע פעלתנותו הרבה למען הארץ והתנועה הציונית, ניסו אי אלו מחברים להשחיר את פניו, באמצעות רכילויות הזויות, כמובא בספר הראשון לשושלת בריסק, ואכמ"ל.
א"ז לוין-אפשטין הרחיב את תחומי העיסוק של ההוצאה לאור, והחל להשתמש בה כמנוף משמעותי להפצת בשורת תחיית ישראל בארצם ולאור תורתם ורוחם העברי המקורית, באמצעות אינספור כותרים חדשניים ("הדקדוק העברי" מאת ל' שאצקי, תרס"ה; "אוצר הלשון העברית" מאת ש"נ כהנובסקי, תרס"ה; באותה שנה הדפיס גם את תקנון אגודת "בני משה"; ספריהם של ישראל חיים טביוב, יהודה גור, יוסף ירמיהו גלאס, ועוד אחרים).
לוין-אפשטיין, על רקע תרומתו הייחודית להדפסת ספרי עברית והוראה, וכן חיבתו העמוקה לאות הכתובה, היה אדריכל מערכת החינוך העברית ברחובות, והנחיל בה ערכים עמוקים של אהבת הארץ ואהבת ישראל. הוא גם סייע לעמיתו גלוסקין בייסוד יקבי כרמל . במשך השנים נדד ברחבי אירופה וארה"ב, בכדי לעשות נפשות לרעיון ההתיישבות היהודית בארץ, ברוח מסורת ישראל סבא. במסגרת זו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הגיע לארה"ב, ושם פעל יחד עם ארגון נשות הדסה, להקמת יחידה צבאית בצבא ארה"ב, שתפעל עם הצבא הבריטי למען שיפור המצב הרפואי והבטחוני בארץ ישראל. כאות הוקרה למאמציו המרשימים הללו, זכה לוין-אפשטין לדרגת קולונל בצבא האמריקאי, ותיפקד הלכה למעשה כראש היחידה (The American Judeans שמה). מחמת אנטישמיות וחשש ממעורבות פוליטית בגזרה, אסור היה במשך שנות המלחמה לדווח בעיתונות האמריקאית על קיומה של היחידה.
במהלך המלחמה, כאשר שהה בארצות הברית, אך עמד בקשר עם היושבים בארץ, כתב לו הראי"ה קוק בזו הלשון (אגרות הראי"ה, חלק ב, אגרת תשל"ו):
"חביבי המרומם […] בטח לבי בצור ישראל ב"ה, כי כל אלה המאורעות הקשים אינן כי אם נסיונות לנו לחזק ולאמץ את רוחנו אל העבודה הדורית הלאומית ולכוין ביחוד את לבבנו לאבינו שבשמים, מקור הנצח והגבורה, ליסד את מוסדותינו הלאומיים ושאיפותינו כולן על פי רוח ישראל סבא, רוח ד' אשר על עמו, שבאמת רק רוח קודש עליון זה הוא היסוד העיקרי הרודה בחיי התנועה הלאומית באמתתה. אבטח בידידותו, שייטיב לשמח לבבי בדבריו הנכבדים ולהעמידני על האמת בכל עניני ארץ הקודש מחמד לבבנו עדי עד, והנני מגיש לו את תודתי הנלבבה מראש" (עוד על הקשר בין הראי"ה ללוין-אפשטיין ומפעלו הכביר ראו בספרו של הרמ"צ נריה, חיי הראי"ה, עמ' שיג-שטו).
לימים, בראשית שנות השלושים, נפנה רא"ז לוין-אפשטיין לייסד כפר לעולי תימן בני שרעב בפאתי רחובות, הוא כפר מרמורק, על רקע גירושם מהמושבה כנרת.
גם אחיו של לוין-אפשטיין, ר' לוי, היה פעיל ציוני חשוב, ולמעשה היה מייסד המזרחי בפולין, וכיהן כסגן היו"ר שלה במשך שנים ארוכות, במקביל לכהונתו במועצה הלאומית ליהודי פולין, ובהנהלת הקרן הקיימת וקרן היסוד. אף הוא היה נאה דורש ונאה מקיים, ועלה ארצה ועמל בה למחייתו, תוך המשך פעילות צבורית ענפה כיו"ר ועד קרן היסוד בירושלים. פעל רבות בתחומי החינוך והחסד.
אחרי שביסס את רחובות פנה בנו של לוין-אפשטיין, שמואל, והקים את בית הדפוס הגדול והחשוב ביותר בארץ ישראל, בבת-ים. בית דפוס זה היה אחראי על הדפסת כל בולי מדינת ישראל הטריה, והפך לימים להיות בית הדפוס של מעריב, עד לפני כחמש שנים.
תעשיה, חקלאות, התיישבות ותורה חברו להם יחד למשפחה מפוארת זו, שהעמידה את בנין התורה והארץ.
(שמות תשעז)
