אז מה למדנו מרעידת האדמה הקשה בנפאל ? [שבשעת כתיבת השורות הללו ביום שני, עדיין עסוקים צוותים רבים בחילוץ, הצלה, הטסה ושאר פעולות נדרשות]
א. למדנו שוב, בפעם המי יודע כמה, עד כמה העולם שברירי, ועד כמה 'כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ'. האדם המודרני בונה בניינים ומגדלים, בונקרים ושאר מתקנים גדולים, חסונים וחזקים, סומך על חכמתו וכוחו, על עוצמתו וגבורתו, והנה באה רעידת אדמה אחת, וכולם חשים את מילות הפסוק- 'הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ'. פתאום כל האנושות, וכל היצירה האנושית, הבניינים והכבישים, העצים והנהרות, כל היקום כולו הופך לשברירי כל כך. פתאום האדם חש כמה הוא קטן וחסר אונים. פתאום הפסוק ניצב מול העיניים- 'כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד'. כל רעידת אדמה שכזו, בצד כל הצער והכאב שבה, היא שיעור גדול בענווה למין האנושי, שכל פעם שהוא קצת מרים את האף ומנפח את החזה- הוא מקבל תזכורת מי פה בעל הבית.
ב. למדנו שוב, בפעם המי יודע כמה, איזו עוצמה של חסד ומסירות נפש יש בעם ישראל. תוך שעות- מתנדבים עוזבים את בתיהם, מארגנים מטוסים וציוד, העסק מתוקתק, צוותים רפואיים ואחרים כבר על המטוס. לא עושים חשבון של כסף או ימי עבודה או עזיבת הבית- רק יש משימה של הצלת חיים- ואנשים יקרים מתייצבים. אנחנו מתרגלים לזה, אבל זה לא הופך את כל האנשים הללו לפחות צדיקים.
ג. למדנו שוב, בפעם המי יודע כמה, שבית יש רק אחד, וקוראים לו מדינת ישראל. פתאום כל המטיילים התקועים בשטח בהרים ובערים
מתקשרים, מסמסים ומבקשים רק דבר אחד- לחזור הביתה. וכשהם אומרים הביתה- הם לא צריכים לפרט למה הכוונה. למילה הביתה יש רק פירוש אחד- לארץ ישראל ולמדינת ישראל. לא ברלין ולא קנדה. פתאום המילה הביתה פשוטה וברורה כל כך.
ד. למדנו שוב בפעם המי יודע כמה מהי מסירות הנפש של החב"דניקים המתוקים והמסורים הפזורים בכל קצווי תבל ובכל 'החורים'. כמה אהבת ישראל יש בהם, כמה מסירות, כמה חסד של אמת ואמת של חסד. למראה החב"דניקים הנהדרים הללו אני חושב שאפשר לוותר על משרד החוץ, ולהעביר את תקציב משרד החוץ לבתי חב"ד. הם עושים עבודה נהדרת עם הישראלים, יש להם קשרים מצוינים עם השלטונות, [ למשל, הרב בערל לאזאר ברוסיה, מקורב לנשיא פוטין יותר מכל דיפלומט או שגריר אחר, וכך בעוד מקומות בעולם], וברגע האמת הישראלים מוצאים בית ומסתור בבתי חב"ד ואצל אנשיה החמים והמסורים.
ה. למדנו שוב בפעם המי יודע כמה, להעריך את מה שיש לנו, ואת החסדים הגדולים והקטנים, החריגים והיום יומיים שהקב"ה עושה איתנו.
(אמור תשעה)
.
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד
השארת תגובה