מערכת שבתוןהרב יהושע ויצמן
ראש ישיבת ההסדר מעלות
בתחילת הפרשה מופיעה מצות תרומת הדשן. כך נאמר (ויקרא ו', ג'-ד'):
" וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר".
בגמרא למדו מפסוקים אלו ענין מיוחד (שבת קי"ד ע"א):
" אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לשינוי בגדים מן התורה, שנאמר: " ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים', ותנא דבי רבי ישמעאל: לימדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו ".
ר' יוחנן למד מהפסוק המופיע בפרשתנו, כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום הקבוע של הכהן, כיוון שלכל עבודה ראוי לבוש אחר, ולא ניתן לעשות שתי עבודות שונות כשהכהן לובש אותו בגד.
ניתן היה לחשוב שיש כאן ענין של טקס חיצוני בלבד, אלא שבפנימיותה של תורה אנו מוצאים שגם בעולמות העליונים נוהגים כך (תיקו"ז תיקון כ"ב, ס"ה ע"א, בתרגום):
"כי בהלבושים הוא משתנה בהם לכמה שינויים, והלבושים שהוא לובש בבוקר, אינו לובש בערב, והלבושים שלובש יום אחד, אינו לובש ביום השני. וכן בכל יום וחודש ושנה ושבת וימים טובים משתנים הלבושים".
אף הקב"ה משנה, כביכול, את לבושיו משעה לשעה, ומיום ליום.
נראה, שכוונת חז"ל לומר שישנה הנהגה שונה בכל זמן, "וכל זמן מאיר בתכונתו" (אגרות ראי"ה ח"ב, אגרת שע"ח). ההנהגה המיוחדת בה מנהיג הקב"ה את העולם, היא הלבוש. הלבוש מבטא את הופעת הנהגתו יתברך בעולם.
כך גם בבני האדם. הלבוש מבטא את אישיותו היחודית של האדם, ואת הזמן בו הוא נמצא.
עוד מובא בגמרא בשבת (קי"ג ע"ב):
"'ורחצת וסכת ושמת שמלותיך' (רות ג'), אמר רבי אלעזר: אלו בגדים של שבת".
מסביר ר' צדוק הכהן מלובלין (לקוטי תורה מכתי"ק, בסוף ספר פוקד עקרים), שעל בגדים רגילים של חול לא שייך לומר "שמלותיך". בגדי חול לא באו אלא לכסות ערווה. אין הם מבטאים את הישות הפרטית ואת נשמתו של האדם. בגדי שבת, לעומת זאת, הם בגדים של קדושה. בהם שייך לומר: "שמלותיך", שכן הם יחודיים לאדם הלובש אותם, ומבטאים את אישיותו הפנימית.
העובדה שיש לאדם בגד המיוחד לו ומבטא אותו, מלמדת שגם לזמנים שונים יש בגד המיוחד להם ומבטא את מהותם. מכאן למדה שהגמרא שיש לאדם "בגדים של שבת".
פעמים נדמה לנו, שכל תפקידם של הבגדים הוא כיסוי הגוף, חימומו וכדומה, ואין כל משמעות לצורתם של הבגדים ולייחודם.
המקורות שראינו מלמדים אותנו שלא כך הם פני הדברים.
שינוי עבודתו של הכהן בבית המקדש דורש גם שינוי בגדים, כי תפקידו של הכהן השתנה ודבר זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בבגדיו.
גם תפקידו של האדם בא לידי ביטוי בבגדיו.
אין מקום לזלזול בעניינם של הבגדים המביא פעמים רבות ללבוש זרוק (המושך תשומת לב וענין יותר מאשר בגד רגיל, פשוט ומכובד כאחד…). על האדם להקפיד על כך שלבושו יבטא את עניינו.
כשם שהבגדים מבטאים את ייחודו של האדם הם מבטאים גם את הזמן. בגדי שבת אינם רק אופנה חברתית. הם נובעים מהבנה שעם השתנות מהותו של הזמן צריכה להשתנות גם הופעתו של האדם בעולם, הופעה המתבטאת בלבושו.
(מתוך הספר "לחיות עם פרשת השבוע" )
