מערכת שבתוןהרב ד"ר אברהם לפשיץ
ראש מנהל החמ"ד
משרד החינוך
סמוך ליציאתם ממצרים, נצטוו בני ישראל על המצווה הראשונה – מצוות קידוש החודש. " וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות, י"ב, יב). ציווי זה עורר כמה שאלות בקרב הפרשנים:
מדוע נבחרה דווקא מצווה זו להיות המצווה הראשונה?
מדוע בני ישראל נצטוו על כך עוד בהיותם בארץ מצרים, וה' לא המתין עד לאחר היציאה? ומדוע זה קדם אף למצוות הפסח?
גהאם יש קשר בין מצוות קידוש החודש לבין יציאת מצרים? ואם יש קשר מהו הקשר?
הסוד כולו טמון במילת המפתח: " לכם ". " החודש הזה לכם ראש חודשים ". המילה מורה על חובת המעורבות האישית של עם ישראל ובית דינו בתהליך הקביעה של ראשיתו של כל חודש.
האדם נקרא לקבוע את אורך חודשי השנה ואת תאריכי חגיו. הצהרת בית הדין היא הקובעת מתי הם יחולו.
מצווה זו יצרה את ההכרה, שאין לחוקי הטבע תוקף מוחלט ושליטה מלאה על האדם וגורלו. האחריות מוטלת עלינו, ואנו קובעים במו ידינו מתי יחול ראש חודש ומועדי ישראל. לפני שעם ישראל יוצא ממצרים, הוא מצביע ומכריז על מהפך חייו. מתפיסת עולם אלילית שהוא כפוף לתהליכי הטבע, לתפיסה של עם שנגאל ויכול להשפיע על מציאות חייו בהתנהגותו המוסרית ובקיום מצוות בוראו. וכך כתב הרש"ר הירש:
"לו היו התחלות חודשינו והחגים, התלויים בהן, קשורים בדיוק לפרקי זמן פלנטריים ? אסטרונומיים באופן שמחזור הירח יכרוך אחריו מאליו את ה'מועד' והמועדים, הרי היינו, אנו ואלוקותינו כפופים, כביכול, לכורח העיוור, השליט בתהליכי הטבע. וכך היה מועד ראש החודש סיוע רציני לאליליות שבפולחן הטבע" .
עם ישראל יוצא ממצרים וצריך להתנתק מהתפיסה של המצרים, מפולחן הטבע. עם ישראל זקוק למצוות קידוש החודש כדי לבטא את היכולת להתחדש ולהיות בן חורין. עם ישראל, עוד קודם ליציאתו ממצרים, מרגיש טעמה של חירות בעצם העובדה שהוא קובע את הזמנים, והוא איננו תלוי בכורח עיוור. אולי לזה מצטרפת העובדה שהקב"ה מצווה אותנו " ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית". אומנם אנו יוצאים ממצרים ע"י הקב"ה בעצמו: " לא מלאך לא שרף… אני ה' ולא אחר"- אך גם אז הקב"ה מבקש שנהיה "פועלים עם אל" ומצפה לשותפות שלנו. הפסח נאכל על ידי ישראל בשעה שמתניהם חגורים, נעליהם ברגליהם ומקלם בידם, והם מוכנים לצאת לדרך. העם נתבע להיות חדור אמונה עמוקה בכך שאכן התגלות ה' במצרים תתרחש באותו לילה ותבדיל בין מצרים ובין ישראל.
כיצד משמרים לעד רגעים כאלה של התחדשות ? המשיך הרש"ר הירש:
"החל ה' את עיצובו הפנימי של עמו בקביעת 'אות', אשר יחזור על עצמו תקופות קצובות, ירכז אליו תמיד מחדש את מבט העם, יקרא לו תמיד ללידה חדשה מתוך ליל השיגיונות והשחיתות, ויבטיח רעננות נצחית עבור האמת והטוהר, עד אשר יחוסן ישראל לעד מפני הקיפאון המצרי, הקיפאון הרוחני המוסרי".
ובאותה נקודה של התחדשות העמיק גם ה"שפת אמת" (תרנ"ח):
"'החודש הזה לכם'. בני ישראל מונין ללבנה. כי בראש השנה מתחדש כל השנה, אבל לבני ישראל ניתן התחדשות בכל חודש כדי שלא יהיו נטבעין בטבע ורגילות..". לוח השנה של אומות העולם מתבסס על שנת חמה, שתלויה במסלול השמש, בעוד שמצוות קידוש החודש מוסיפה ללוח השנה העברי גורם נוסף – מעגל הלבנה. המשמעות הרוחנית של הספירה לירח היא שבכל שלושים יום יש תהליך של התחדשות.
שבוע החמ"ד שאנו נמצאים בעיצומו מחזק בכולנו את רגעי ההתחדשות, והזכות להיות שותפים כשליחי ההורים ואולי גם שליחי המקום בחינוך הבנים לטוב ולישר.
(תזריע תשעו)
