ד"ר יצחק קניגסברגאחת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל בצאתם ממצרים היא: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה", וכן: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם".
איך ניתן לזכור ולשמור את המאורע המכונן של יציאת מצרים לאורך הדורות ?
חז"ל השכילו להטמיע בתפילות שבת וחג, כמו גם במנהגים שונים, את העובדה שהכול נעשה: "זכר ליציאת מצרים". חז"ל דאגו להכניס את שירת הים כחלק מתפילת פסוקי דזמרה, בצורת שירה ולא כפרוזה, כי אין כשירה המרוממת את הנפש, ומאפשרת לחוות את החוויה של אלה שעמדו על הים ושרו: "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱ-לֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ".
על השאלה, כיצד הצליחו שישים ריבוא גברים לבד מנשים וטף להשמיע את מלות השיר ללא ידע מוקדם, עונה הגמ' בסוטה (ל' ,ב'): "דרש רבי עקיבא: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה? משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'; רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה", והגמ' ממשיכה לתאר כיצד כולם, כולל התינוקות, אמרו שירה: "עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, עולל הגביה צווארו ותינוק שמט דד מפיו, ואמרו זה א-לי ואנוהו".
אין ספק ששירת הים היה מחזה מלא הוד של מקהלה ענקית, שלוותה בכלי נגינה: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" – מחולות – חלילים (אבן עזרא).
נשאלת השאלה: מדוע פרצה השירה בעיתוי זה? את התשובה נוכל לקבל מתחום הפסיכולוגיה של המוזיקה. המחקר בו שואף להכניס חוקיות מדעית להתנהגויות הקשורות למוזיקה ולהבין את ההשפעות שלה על נפש האדם. הידע בתחום נשען הן על התבוננות ואינטראקציה עם מושאי מחקר, והן על מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה, המנסים להסביר את הקשר בין תפקוד המוח להשפעותיה הפסיכולוגיות של המוזיקה. נמצא, שבעזרת השירה ניתן לטפל בבעיות נפשיות של פרט וציבור. השירה גם משפרת התנהגויות חברתיות ומעשירה את החוויה הרוחנית.
אפשר שבני ישראל היו זקוקים לשירת הים כדי לעבור טיפול נפשי כזה, לאחר טראומת מרדף המצרים אחריהם כשהים פרוס לפניהם, כמעמד מקדים לנס קריעת ים סוף, שבו הם עברו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ולאחריו הם ראו את המצרים שטבעו, מתים על שפת הים. הטיפול הצליח: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".
(בשלח תשעח)
