סרן אברהם חיים גנץ ז"ל שימש כמפקד פלוגת טנקים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. באותו היום הוא עבר לפני התיבה כשליח ציבור בבית הכנסת "בני עקיבא" בקריית אתא. מתיבת התפילה הוא יצא היישר לשדה הקרב, משם הוא לא שב. לזכרו נכתבו השורות הבאות:
האביב כבר עבר, גם הקיץ מאחור
ורוח של סתיו ועימו ענן שחור…
האומנם מבשר הוא על קורות יום העשור?
עת מתקבצים עם ישראל בזה יום הדין
בתפילה ובתחנונים לפני בוחן ליבות – שיח שופכים
"אבינו מלכנו כותבנו בספר החיים".
ובעצם אותם הימים הנוראים
לא נַַַַַַָתנוּ ליבנו אל הנעשה מעבר לקווים
שם תכננו להגשים צוררי ישראל
חלום ישן, בעזרת שריון ורכב ברזל
"ועל שלושה פשעי דמשק" כנאמר בכתובים
התווסף פשע נוסף – בצהרי יום הכיפורים.
משליח ציבור שליד תיבת התפילה
נלקחת לשליחות נעלה וקדושה
לעמוד בפרץ בראש צבא העם סגולה
כשכולך הדור תקווה ואמונה
כי בורא העולם, מושיענו בעת צרה וצוקה
יביס צרנו בחרי אף ובחימה שפוכה.
את חבריך לנשק שמענו מספרים
כיצד כאריה נלחמת – מעטים מול רבים
ואת עם ישראל הושעתם מידי הצוררים.
ובתוך אש המלחמה עת שרקו הפגזים
רסיס עופרת ואש ניתק לך את פתיל החיים.
וכך, כשליח ציבור וכמליץ יושר עלית למרומים
על עם ישראל להפיל תחינה לפני אב הרחמים.
על קברך הדומם עומדים אנו ולוחשים
הוריך ויקיריך שבגבורה עילאית את סבלם נושאים
רכוני ראש, מלאי עצב, ובכבוד שלך רוחשים,
את תפילת עם ישראל לגיבוריו:
"א-ל מלא רחמים שוכן במרומים
המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה
במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים
את נשמת יקירנו אברהם חיים"…
(קדושים תשעט)