אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ

כשקראתי בעבר מדרשים וסיפורים על ימי חורבן, מלחמות אחים, שריפת תבואות הדדית, ושנאת חינם, חשבתי לעצמי שאיזה מזל שאלו סיפורים של פעם, ולנו זה לא יקרה. אומנם פעמיים בהיסטוריה היהודית חווינו מראות של חורבן הבית, אבל הדרשנים הרי הבטיחו לנו שלא יחרב בשלישית, וחוץ מזה אנחנו ב 2020, יש לנו טלפונים חכמים, ווצאפ, פייסבוק ולוויינים בחלל, הרי לכאורה אנחנו כבר לא שם, התקדמנו ולמדנו את הלקח.
אז זהו שלא. שום דבר לא מובטח לאף אחד- לא לאדם הפרטי, לא לחברה, ולא לאומה. כדאי להציב לנגד עינינו את הגרפיטי בכניסה לבסיס צה"ל אי שם: " אם לא נהיה תלויים אחד בשני נהיה תלויים חלילה אחד ליד השני".
אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.
מלחמת אחים היא מלחמה ששני הצדדים מפסידים בה. זו מלחמה שלעולם אין בה מנצחים. ואל תגידו לי זה לא יקרה.

אולי מה שלא יעשה השכל יעשה הוירוס, וישחרר אותנו מהסטיגמות, מהדעות הקדומות, מההכללות, מהקיבעון המחשבתי והתודעתי, ומהתגובות הפבלוביות. אולי ישחרר אותנו מהזלזול באחר, מהכוחנות, מההתנשאות ומהשחצנות. אולי הוירוס הזה יחדיר בנו חיידק של אחריות, ערבות הדדית ואהבת ישראל.
בעוד העולם כולו עסוק בחיפוש אחר החיסון לקורונה, ערב חג הפסח אנחנו (גם) זקוקים לחיסון אחר- חיסון מפני השנאה והניכור, חיסון שהוא התנאי לחוסן חברתי, חיסון שבלעדיו אולי נמצא את עצמנו ביום שאחרי מחוסנים מהקורונה, אך נגועים בוירוס הרבה יותר הרסני וקטלני – וירוס שנאת האחים ושנאת החינם.
על שלושה דברים ניצב חוסנה של כל חברה חפצת חיים: על חזון משותף, על קדושת החיים וצלם הא-לוהים שבכל אדם, ועל סולידריות חברתית, אחריות וערבות הדדית.
רק כך שורדים. רק כך מנצחים. רק כך מקימים חברת אנשים מוסרית, ערכית, יוצרת, חסונה ומחוסנת מפני רוחות רעות של ניכור ושנאה המאיימות להחריב ולמוטט את כל מה שנבנה בעמל.
ערב חג הפסח, על רקע הרוחות הקשות המנשבות בעולם, עלינו לשמור על קירות בתינו הפרטיים והלאומיים מכל משמר. לשמור על בריאות הגוף ועל בריאותה של האומה. עלינו לזכור על מה חרבו בתינו בעבר ולהשגיח לא לחזור על אותן הטעויות.
הוירוס הקטלני לא מבדיל בין אנשים. אין לאף אחד תעודת ביטוח- לא לאדם הפרטי וגם לא לכלל החברה הישראלית.
ערב חג הפסח- כדאי שנזכור שערכי החירות והערבות ההדדית כרוכים זה בזה ואין קיום לאחד ללא השני.
מומלצים, נוקבים וראויים לקריאה ועיון דבריו החשובים של הרב לורד ד"ר יונתן זקס, לשעבר הרב הראשי של בריטניה, בספרו 'מועדים לשיחה קריאות חדשות בחגי ישראל': "פסח מספר לנו שכוחה של אומה אינו טמון בסוסים ובמרכבות, לא בצבא ובנשק, לא בפסלים אדירים ובנייני מידות, לא בשום מפגן גלוי של עוצמה ואושר. הוא תלוי בדברים פשוטים יותר: ענווה בפני א-לוהי הבריאה, אמון בא-לוהי הגאולה וההיסטוריה, והכרה בקדושתם חסרת הפשרות של חיי האדם שא-לוהים ברא בצלמו-אפילו חייו של עבד או של ילד שאינו יודע לשאול. פסח הוא ביקורת מתמדת על הכוח שבני אדם מפעילים לניצול ולגימוד של בני אדם אחרים".
אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ
(צו תשפ)