מי האיש החפץ חיים?

שתי שאלות צריכות להדהד בתוכנו בעת הזו של המשבר – ברמה המדעית – רפואית, וברמה החברתית רוחנית.
האחת- למה זה קרה ?
השנייה- איך אפשר לתקן ?
למה זה קרה ?
ברמה המדעית רפואית- זה קרה בגלל וירוס אלים שהתפרץ לפתע ושלעולם אין תרופה כנגדו.
ברמה החברתית רוחנית- האסוציאציה היחידה העולה לנגד עיני היא של המצורע-מוציא שם רע, שעליו נאמר 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'. מציאות של דיבורים רעים מצריכה הרחקת אנשים ובידודם.
איך אפשר לתקן ?
ברמה המדעית רפואית- לשמור על כללי ההיגיינה וההתנהגות, ולנסות לפתח תרופה לנגע הזה.
ברמה החברתית – רוחנית- אם הקלקול בא מהפה ומהדיבור, אזי גם התיקון צריך לבוא מאותו מקום בדיוק: שמירת הלשון.
הפלטפורמות הדיגיטליות השונות המקיפות אותנו מכל עבר, תרבות הטוקבקים, הווצאפים, הפייסבוק, והרשתות החברתיות, מילאו את חלל האוויר בהרבה רוע, רכילות, לשון הרע, ביוש-שיימינג, אלימות, הכפשה, ניכור, פילוג, מחלוקת ושנאה. האצבע קלה על המקלדת, הפה משחרר דיבורים חופשי- והרבה נגיפי רוע אלימים ומסוכנים פרצו בשנים האחרונות לחלל האוויר הציבורי, החברתי והרוחני. חלקם מסוכן וקטלני יותר מהקורונה.
המדענים והרופאים יעשו את הכי טוב שאפשר כדי להביא מזור ותרופה.
ומה אנחנו נעשה בינתיים ?
במקום הקלקול- שם התיקון.
כדי להימנע ממחלות – בהחלט חשוב לשמור על היגיינת הידיים והגוף.
במקביל- חשוב לא פחות בעת הזו לשמור על היגיינת המקלדת ומה שיוצא ממנה, והיגיינת הפה והדיבור ומה שיוצא מהם.
היום, כ"א באדר, הוא יום הזיכרון של אחד מגדולי תנועת החסידות, רבי אלימלך, מהעיירה ליז'נסק שבגליציה-פולין.
הוא זה שהדריך וכתב- "ירגיל את עצמו שלא יתחיל לדבר לשום אדם זולת לצורך גדול ההכרח לו, ואף ההכרח ידבר בדברים קצרים מאוד.. שלא יהיה בדיבורו שום שקר ח"ו, ושום חנופה, ושום לשון הרע ורכילות, ושום הלבנת פנים.."
הוא זה שהתפלל, ביקש התחנן וזעק-
"אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה".
מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך ומקלדתך מרע, ושפתיך מדבר מרמה ושנאה ודברי פילוג ומחלוקת, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו.
(ויקה"פ תשפ)