אנחנו לא יודעים מספיק תנ"ך

תנ"ך להמונים

התנ"ך, שנחשב לספר הנמכר ביותר בעולם, איבד מעט מהזוהר שלו. מיזם חדש מציע לכם ללמוד את פרקי התנ"ך בקהילה משלכם, במקביל לקהילות נוספות בכל רחבי העולם, עד שכולם יסיימו אותו ביחד, לאחר 3 שנים

"תשאלי אנשים- מה זה זכריה? מה זה תרי עשר? מי יודע? מי מכיר? אנשים בכלל לא מכירים, וזה לא רק חילונים, אלו גם אנשים שגדלו בישיבות, עשו שירות לאומי והיו בישיבות הסדר ובישיבות גבוהות. אנחנו לא יודעים מספיק תנ"ך", אומר בצער סגן שר החינוך לשעבר, אבי וורצמן, מנכ"ל הכפר השיקומי עלה נגב ויו"ר החברה למתנ"סים. תכלס, צודק.

לפני מספר שנים הקים אבי מיזם ללימוד פרק יומי בתנ"ך – 929, על שם מספר הפרקים שיש בתנ"ך, לאחר שחשב על כך שלא ייתכן שכאשר רבים משומרי המצוות מקפידים על לימוד יומי של תלמוד או משנה, אין לימוד יומי של הדבר הטבעי ביותר – התנ"ך. הוא מתאר שחלם ליצור את קהילת הלומדים הגדולה יותר בעולם, סביב התנ"ך, ומסביר: "יצאתי מתוך כמה נקודות הנחה. הראשונה, שספר התנ"ך מחבר את כל היהודים בכל העולם. השנייה, שזה לימוד שרלוונטי לכל בן אדם, בכל הגילאים ומכל המינים. השלישית, שזהו סלע קיומנו. התנ"ך זה הלב של העם היהודי. והרביעית – לא צריך המון זמן והשכלה מיוחדת כדי ללמוד תנ"ך. זה לא כמו דף גמרא שצריך לשבת וללמוד זמן רב, אפשר גם להחליט להקדיש לכך מספר דקות בלבד". וההיענות למיזם – הייתה גדולה.

למה אתה מצפה שהתנ"ך יסחוף הרבה אנשים?

"התנ"ך הוא ספר הספרים של העם היהודי כולו, הוא השורש של הכל", משיב וורצמן. "בדור של ההורים שלי למדו בבית הספר את שירת דבורה, את שירת הים ואת עשרת הדיברות. כולם ידעו לדקלם את זה. לפני 40 שנה זה היה טבעי שאמא, גם לא דתית, תקרא לילד שלה בתנ"ך לפני השינה. היו בטלוויזיה תכניות כמו 'פסוקו של יום', ואנשים גדלו על זה. גם דוד בן גוריון ידע שסלע קיומנו במדינה הזאת הוא התנ"ך. וזה הלך והתרחק. רק מאות בודדות של ילדים בחינוך הממלכתי היום עושים 5 יחידות בתנ"ך. זה כלום. לצערי הרב, כבר עשרות שנים שהתנ"ך איבד את המקום שלו, את המרכזיות והמשמעות שלו. העם היהודי התרחק מהתנ"ך וזה דבר לא הגיוני".

"לצערי הרב, כבר עשרות שנים שהתנ"ך איבד את המקום שלו, את המרכזיות והמשמעות שלו. העם היהודי התרחק מהתנ"ך וזה דבר לא הגיוני"

התנ"ך – מחבר קהילות

הרעיון של לימוד התנ"ך, על ידי הרבה לומדים בשיטה קבועה, ובאותו קצב, קרץ גם למכללת הרצוג, שהרימה את הכפפה וייסדה את מדורת הפרק – מיזם קהילות לומדות תנ"ך, שם קהילת הלומדים סיימה ממש השבוע את התורה והחלה ללמוד נביאים.
קהילת הלומדים מקבלת בכל שבוע מהמכללה דפי הנחייה ומקורות, בהם הפרקים שיילמדו באותו השבוע – כך שתוך 3 שנים הקהילות יסיימו את התנ"ך במקביל. ישנו מערך הנחייה מוצע, מסודר ונהיר, והלומדים יכולים להיעזר באתר התנ"ך של המכללה, שמלבד שיעורים, רעיונות וביאורים ידידותיים מציע מפה של ארץ ישראל וסביבותיה, עם שמות הערים בחלוקה לפי תקופות – על ציר הזמן, או לפי המקומות הנזכרים בפרק מסוים. בנוסף, ישנה אפליקציה – "היינו כחולמים", שמנגישה את הפרקים עם רעיונות, הרחבות וחידון טריוויה על החומר הנלמד.

"יש כאן הזדמנות להפיץ את הרעיון של קהילת לומדים של התנ"ך באלפים וברבבות לאין-ספור אנשים, ולחבר בין כל הקהילות", אומר וורצמן. "כמו שהיום יש שיעור בבאר שבע, יש גם שיעור בנתיבות, בקריית גת, בתל אביב, בשומרון, ביהודה, בדרום הר חברון, ובמעלות, וגם בחו"ל. בכל מקום. זו הזדמנות להביא את הקול הברור של לימוד תנ"ך באמונה גדולה ועם עוצמה גדולה לכל עם ישראל. כל אחד מוצא את המקום שלו ומחליט כמה זמן הוא מקדיש לכך, ויוצרים קהילה עצומה של לומדים. יהודי בצרפת ויהודי בארץ, או אבא ובן, עסוקים באותו נושא. זה דבר מדהים. המחבר את כולם זה התנ"ך והתנ"ך – הוא ההדרכה שלנו, זה המוסר שלנו, דרך החיים שלנו, זה הבסיס שלנו, זה הכל".

בופה של שיטות

בביתו של וורצמן מתקיימת קהילת לומדים. בכל שבועיים יש שיעור קבוע אליו מגיעים 30-50 אנשים מהקהילה, הם לומדים את הפרקים של השבועיים האחרונים וגם מביאים רבנים ומרצים אורחים להנחיית השיעור.

במה זה שונה מלימוד רגיל?

"השיטה היא לימוד תנ"ך באופן קבוע ברמה יומית ושבועית. השיעורים נותנים בעיניי חיות, נותנים קביעות ועומק, והראיה- אנשים באים בשמחה", משיב וורצמן. "כל אחד יכול למצוא את הדרך שלו ללמוד; אחד ילמד יותר דרך אתר האינטרנט, אחד ילמד בקבוצה וירטואלית, אחד יבוא לשיעור, ואחד ילמד בשבת עם הילדים. אחד רוצה להעמיק יותר והאחר פחות, אחד רוצה רק לקרוא, אחד רוצה ללמוד, אחד רוצה לקבל רעיון… כל אחד לוקח את השיטה והדרך שמתאימות לו".

וורצמן מוסיף: "זו הזדמנות שכולנו נעסוק באותם תכנים, זה יהיה הדיון שלנו. אם יש עכשיו שאלה מוסרית או רעיון שעולים מתוך הפרק כולנו נהיה עסוקים בזה ונדבר על זה. כמו שיש כבר עשרות של קהילות, אם יהיו את השיעורים הללו במאות ואלפים – זה בעצם מחבר את כולנו, את כל העם היהודי לתנ"ך".

גם עם מוגבלות שכלית

מתניה ריגר, מרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללת הרצוג ומנגיש אקדמי בפרויקט 'עוצמות', פרויקט שבראשו עומדת פרופסור חפציבה ליפשיץ ומטרתו לשלב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ולהנגיש להם את הקורסים האקדמיים מתוך כוונה שיסיימו תואר ראשון באוניברסיטה.

מתניה החליט להצטרף למיזם קהילות לומדות תנ"ך של הרצוג, יחד עם קבוצת התלמידים מהפרויקט. הוא מספר: "אני מגיע מהתחום של החינוך המיוחד ואני כל כך מאמין בשילוב ובהכלה, אז חשבתי שיהיה קלאסי לפתוח לקבוצה שאני מלמד בפרויקט 'עוצמות' את המיזם הזה ולהנגיש להם את התכנים".

הקהילה המיוחדת הזו החלה את הפרויקט בתחילת השנה. הם נפגשים פעם בשבוע באוניברסיטת בר אילן, ומשתמשים בדפי ההנחיה של המכללה, עם התאמות קלות בלבד.

מתניה: "אני עובר על החומר ומשתדל להיות מאוד קרוב למהלך של השיעור הרגיל. חלק מהאמונה שלי בשילוב זה להיות כמה שיותר קרוב וצמוד לתכנית הרגילה ואיפה שצריך התאמה; של הסבר, של לפעמים להגדיל את הכתב כדי שיהיה להם יותר נוח – אני עושה את זה. אנחנו לומדים לפי הנושאים, אנחנו קוראים את הפרקים ואת הפרשנים ומדברים על מהי הכוונה בדברים. אני גם משתדל מאוד להרחיב להם על הדמות של הפרשן, כי יש כאלו שמגיעים ממשפחות דתיות ויש כאלו שלא. אם אני מקריא להם את רש"י, למשל, אני מסביר להם מי היה רש"י, מהי הדמות שלו, איפה הוא היה ממוקם היסטורית. אם יש מילים קשות אז אני בונה להם 'בנק מילים' של מילים קשות, והרבה פעמים הם פוגשים אותן בשיעורים אחרים וזוכרים את זה. השיעור מאוד מובנה והמבנה שלו מאוד מחובר לחיים, והנושא של החיבור לחיים הוא מאוד משמעותי עבור הלימוד שלהם".

מתניה מתאר שהתלמידים מאוד מחכים לשיעור התנ"ך הזה בכל שבוע: "הם יודעים שזה משהו ייחודי, והם יודעים שאנחנו בשאיפה לסיים את התנ"ך. הם מאוד אוהבים את זה ומוכוונים לשם. גם התלמידים שאינם דתיים אוהבים את השיעור הזה וחשוב להם ללמוד תנ"ך. יש דיונים מאוד מעניינים בשיעור, הם שואלים ומתעניינים, וזה הולך ממש טוב".

"אני מלמד אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית תנ"ך ואני משתדל להיות מאוד קרוב למהלך של שיעור התנ"ך הרגיל. ואנחנו עומדים בקצב"

מוגבלות התלמידים איננה פשוטה. מתניה מסביר שמדובר באוכלוסייה עם המון קשיים, יכולות נמוכות שמתבטאות בושי בהבנה, זיכרון, קשב ועוד.

מערכי השיעור מותאמים כמובן לציבור הרחב וה'רגיל'. אתם מצליחים לעמוד בקצב כדי לסיים את התנ"ך יחד עם כל קהילת הלומדים?

"אנחנו מצליחים לעמוד בקצב", הוא משיב. "זה נכון שאני לפעמים קצת יותר מתמצת להם את החומר, לא תמיד אני עושה את כל מהלך השיעור ב-100%, אבל את מרבית התכנים אני מלמד אותם, ואנחנו עומדים בקצב של כולם. צריך רק להאמין שבכל גיל אפשר ללמוד, בלי קשר ללקות ולקשיים, וגם אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית יכולה להתקדם, ללמוד ולהתפתח".

קחו אתגר

אני מודה. אני לא זוכרת מתי למדתי פעם את זכריה, או עיינתי בתרי עשר. וזה אחרי שגדלתי בחינוך דתי, סיימתי 5 יחידות תנ"ך באחלה ציון לפני לא-מגלה-כמה-שנים, ואני עורכת ב"שבתון", עלון השבת עם המספר הגדול ביותר של דברי התורה. לסיים את כל התנ"ך תוך 3 שנים – נשמע כמו אתגר מעניין.

אבי וורצמן: "יש אנשים שמציבים לעצמם מטרה כזאת או אחרת, יש אנשים שהולכים בשביל ישראל. בואו תצטרפו עכשיו לשביל של התנ"ך, זו הזדמנות בלתי חוזרת לסיים את כל התנ"ך, ליצור מאות ואלפים של קהילות שמחליטות לקחת את לימוד התנ"ך כדבר מרכזי, להיכנס לקהילה העצומה הזאת שביחד כולנו בתוך 3 שנים גומרים את כל התנ"ך". בואו, תפתחו קבוצות, תלמדו, תדריכו קבוצות, תהיו חלק מהמיזם העצום הזה. זו הזדמנות לגמור את התנ"ך. זה להחזיר עטרה ליושנה. להחזיר את התנ"ך לעם ישראל, לעצמנו, להחזיר את עצמנו לעצמנו", הוא אומר.