כשהשעון הביולוגי מתקתק ועדיין אין חתן באופק, יש מי שמבצעת הליך של הקפאת ביציות, שיאפשר לה לצלוח את הרווקות המאוחרת עם הידיעה שהיא תוכל בהמשך גם להביא ילדים רבים לעולם. יש מקרים שזה התברר גם כסגולה לחתונה
הכתבה הזו עוסקת בנושא שרבות מאיתנו, הנשים, לא אוהבות לדבר עליו. בעיקר הרווקות, דתיות וחילוניות כאחת. אבל גם כשהנושא קשה לעיכול – אולי נכון לדבר עליו. ואם אתן רווקות, או שנישאתן מעל גיל 30 – הכתבה הזו היא עבורכן.
אני זוכרת את עצמי ילדה בת שמונה, גרתי אז בבני ברק ועשיתי בייביסיטר על כל ילדי השכונה כמעט. אני אוהבת ילדים מגיל קטן וכבר אז היה לי ברור שאתחתן צעירה ויהיו לי עשרה ילדים- לפחות. אבל איך אומרים- "האדם מתכנן תכניות ואלוקים צוחק"? זה בדיוק המקרה שלי. והאמת? קשה לי להיות גלויה וחשופה בנושא הזה, שבעיניי הוא הכי אישי שיש, אבל כמו שאמר לי הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פוע"ה – אם יש אחת שתקרא את הכתבה הזו ותלך ותעשה את ההליך הזה, והיה זה שכרנו.
כשהגעתי לגיל 30, כשאני לא נשואה וללא ילדים, התחילו בלבי הרהורים על הקפאת ביציות. הפסדתי עשור שלם בו יכולתי להביא ילדים, אני לא נהיית צעירה משנה לשנה, וכידוע- איכות הביציות של האישה יורדת מגיל 35, למרות שהרחם תקינה להבאת ילדים עד גיל 54. רציתי שתהיה לי "תעודת ביטוח" בחוץ, ביציות שאני יודעת שאוכל להשתמש בהן כשלא אוכל יותר להביא ילדים בדרך הטבעית, הבטחה שבעז"ה יהיו לי עשרה ילדים או לכל הפחות משפחה מרובת ילדים. אני זוכרת ששיתפתי בהרהוריי את משפחתי שפחדו שאם אעבור את ההליך זה יגרום לי לשאננות ואדישות לגבי חתונה. אלא שההפך הוא הנכון.
סגולה לחתן
א' ביצעה הקפאת ביציות בגיל 33. כשהיא נכנסה לשאיבה היא אמרה למלווה שלה: "טוב, שאבתי, ועכשיו יבוא החתן". ובאמת, שבועיים לאחר מכן היא הכירה את מי שלימים הפך לבעלה. היא מספרת: "פתאום זה היכה בי. הפחד הזה, שאולי אחר כך יהיה מאוחר מדי. זה לא משהו שאפשר להסביר, זה משהו שמרגישים. הלחץ של הגיל והקושי למצוא זוגיות הכריעו. רופאת הפוריות שפגשתי עודדה אותי, אמרה לי שהבדיקות נהדרות והמליצה לי לעשות את הליך שימור הביציות. 'זו תעודת ביטוח. את תדעי שזה יעשה לך טוב', היא הבטיחה".
א' החליטה לעשות את זה. ביום שביצעה את ההליך ואמרה לעצמה שאחרי זה אפשר כבר למצוא חתן, פגשה את החתן. "זה קרה רק בגלל שהאמנתי", היא מתארת.
"פתאום זה היכה בי. הפחד הזה, שאולי אחר כך יהיה מאוחר מדי. זה לא משהו שאפשר להסביר, זה משהו שמרגישים. הלחץ של הגיל והקושי למצוא זוגיות הכריעו. שבועיים אחרי ששאבתי ביציות הכרתי את בעלי"
סיפור זה, על היכרות עם "האחד" רגע אחרי ההקפאה, הוא לא הראשון או היחיד. הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, מרכז חסד עולמי ייחודי המשלב בין עולם הרפואה והמחקר המתקדם לעולם הפסיקה ההלכתית לדורותיה בתחומי המשפחה, חושף אותנו לתקופה בה החלו לבצע את ההליך אצלם. אז, שנה וחצי לאחר ש-60 בנות לקחו חלק בתהליך – 60% מהן כבר היו נשואות או מאורסות. "בעבר היה ניתן להקפיא ביציות רק לחולות סרטן. לאחר זמן מה למדו שיטה חדשה, שיטת ה'זיגוג' בה נותנים מכת קור כדי להקפיא אותן, ומאז חשבנו על הרעיון הזה ועל כמה חשוב להקפיא ביציות. כשראיתי את זה הלכתי לרב מרדכי אליהו מורנו ורבנו זצ"ל ואמרתי לו- 'הרב, בוא נעשה מבצע שכל בחורה צעירה תעבור את ההליך הזה', הרב חשש שאולי הן יחשבו שהבעיה נפתרה וייכנסו לשאננות ושלווה, ואמר- 'תקפיא את הרעיון'. והקפאתי".
הרב בורשטיין ממשיך: "באחד הימים התפרסמה כתבה באחד העיתונים הדתיים על נשים רווקות שיולדות מבנק הזרע. הרב אליהו הזדעזע ואמר 'מסכנים הילדים'. אמרתי לו- 'הרב, צריך לתת להן אלטרנטיבה. צריך להפשיר את רעיון ההקפאה'. הרב אישר. עשיתי שני ימי עיון בביצה בקטמון ובגבעת שמואל, הבאתי רופא שהסביר מה לעשות ואיך, והתחלנו להקפיא. עשינו ניסוי של 60 בנות שהקפיאו, ההליך הלך מאוד טוב ואחד הדברים שהתפעלנו מהם זה שתוך שנה וחצי יותר מ- 60 אחוז מהבנות שביצעו את ההליך התחתנו או התארסו. היינו המומים, אחרי יותר מעשור בשידוכים דווקא ההליך עזר להן למצוא את האחד. הבטחנו- 'עשי זיגוג וזכי בזיווג'. המשכנו לעודד את הנשים לבצע את ההליך הזה בשם הרב אליהו. כשהרב אליהו נפטר, רציתי שיהיה רב חי שהן יוכלו לגשת אליו. ניגשתי לרב יעקב אריאל, לרב ליאור ולרב ליכטנשטיין ואמרתי להם שצריך להתכנס ולהוציא החלטה ברורה של כל רבני הציונות הדתית שצריך להקפיא, הבאתי רבנים מהמכון וישבנו והייתה הסכמה כללית. הרב ליאור קצת התנגד. שאלנו אותו- מה האלטרנטיבה? שאישה תלד כדי להיות אמא כיוון שהיא הולכת ומתבגרת?, אז הרב ליאור אמר: 'אם שתלד אז שתקפיא', והמשכנו הלאה".
"הדבר הטיפשי הזה שמי שעברה את גיל 35 כבר לא שווה, הוא לא קיים, נגמר. האישה יכולה להתחתן בכל גיל ויהיו לזוג כמה ילדים שהם ירצו"
2-3 ביציות הולכות לפח
מוריאל ירחי מלווה את הבנות שעוברות את ההליך בפוע"ה, מגיעה לבתי החולים, עונה על שאלות ומעודדת אותן. מוריאל היא עולה חדשה מצרפת, אמא ל-12 ילדים, בלי עין הרע, רופאה בהשכלתה ועבדה כרופאת שיניים עד לידת הילד השביעי. בשנים האחרונות היא מנהלת את תחום שימור הפוריות במכון פוע"ה.
תהליך שמירת הביציות (הידוע גם כ"הקפאת ביציות") נועד לשמור על האפשרות של נשים להרות בעתיד. בתהליך, נשאבות ביציות מגופה של האישה ומושמות בהקפאה. מוריאל מסבירה: "בשלב השאיבה האישה מורדמת בהרדמה כללית למשך 20 דק' ונכנסת להתאוששות. יש כאלו שמתאוששות מהר ויש כאלו שזה לוקח להן זמן, ולכן עדיף שתהיה מלווה שתתמוך נפשית ופיזית. בזמן ההתאוששות הרופא אומר כמה ביציות שאבו. לפעמים זה משמח ולפעמים לא, תלוי בכמות שהוציאו לכל אחת. למחרת מודיעים כמה הקפיאו וכמה מבין הביציות טובות. לרוב 2-3 הולכות לפח. אין חוקים, אצל כל בחורה כמות הביציות משתנה".
החל מגיל 30
ככל שעוברים את ההליך בגיל יותר צעיר, סיכויי ההצלחה והסיכוי לשאיבה של כמות גדולה ותקינה יותר – עולה.
מהו הגיל האידיאלי לביצוע ההליך הזה?
מוריאל: "הגיל הכי מוקדם בארץ שמותר לבצע את ההליך הוא גיל 30, ולכן עדיף לבצע את ההליך עד גיל 33. בגיל 32 יש בנות שחושבות שהן עוד צעירות לזה, אבל דווקא בגיל הזה אפשר להוציא יותר ביציות, שכן אז האישה פורייה. יש הבדל בין ביצוע ההליך עד גיל 33 לבין ביצועו בגיל 36, שאז זה סוף הפריון של האישה. מי שסובלות הכי הרבה אלו הבחורות שעברו את גיל 35, אז הפוריות יורדת באופן דרסטי. ככל שאת צעירה יותר יש יתר סיכויי הצלחה, אז לחכות לגיל 36 כדי לראות אם עד אז לא אתחתן – זה בזבוז זמן ומחשבה לא נכונה".
מוריאל מציינת כי לתהליך זה חשוב להגיע מוכנה וברצון מוחלט שכן לנפש יש השפעה על הגוף ובעצם על תוצאות ההליך: "למי שעושה את זה כשהיא לא שלמה ומוכנה- אין הצלחות. זה מאד משפיע איך לוקחים את התהליך הזה בפן הנפשי, המחשבה משפיעה על הגוף באופן מדהים".
"הבנות חושבות שזה צעד של ייאוש, כאילו הן לא ימצאו את הזיווג. מה שהן לא מבינות זה שכשאת שומרת את הביציות את מבטחת את העתיד שלך"
הקפאה לכל רווקה?
הרווקות המאוחרת איננה תופעה חדשה, והיא אף גדלה. אם לצערנו כמות הבנות הרווקות בטווח הגילאים הללו גדול, והרבנים מאשרים להקפיא ביציות, מדוע לא כל בנות ישראל עוברות את ההליך?
מוריאל: "הבנות חושבות שזה צעד של ייאוש, כאילו לא ימצאו את הזיווג. מה שהן לא מבינות זה שכשאת שומרת את הביציות את מבטחת את העתיד שלך. גם אם בחורה בת 32 בעז"ה מתחתנת השנה, אם היא תרצה עוד ילדים ולא תוכל להביא בדרך הטבעית היא תמיד יודעת שזה קיים בחוץ, כך שהיא לא תהיה בלחץ להביא ילדים מהר בגלל שהתחתנה מאוחר".
הרב בורשטיין: "בחורה שמתחתנת לא משתמשת מיד בביציות. מאד קשה לי לשמוע על אחת שמתחתנת בגיל 35 וחצי שנה אחרי הלידה רוצה להיכנס שוב להריון אבל קשה לה כי רמת הפיריון יורדת. כשיש לה ביציות קפואות זה משמעותי לשלווה שלה, אפשר ללדת לאט ולא למהר, יש זמן להניק כל ילד, כי יש רזרבה בצד. אני עוד חושב על הרעיון להציע לכל אחת שמתחתנת בגיל 35 להקפיא עוברים ולא רק ביציות, ככה שהיא לא תהיה בריצת אמוק ללדת".
'המנייה' עולה
מסתבר, שלאחר הקפאת ביציות קל יותר להשתדך. לאחר ביצוע ההליך הגיל הביולוגי של האישה משחק פחות תפקיד לעניין הפוריות שלה- ולאטרקטיביות שלה ב'שוק' לעניין זה.
הרב בורשטיין: "הדבר הטיפשי הזה שמי שעברה את גיל 35 כבר לא שווה, הוא לא קיים, נגמר. האישה יכולה להתחתן בכל גיל ויהיו לזוג כמה ילדים שהם ירצו. השלווה הזו נותנת את האפשרות להתחתן".
עד כמה הנושא מקובל היום בציבור?
הרב בורשטיין: "בציבור הדתי לאומי הנושא נכנס חזק והנשים מתגברות על עצמן ועושות את ההליך. בציבור החרדי זה עוד ייקח זמן, משום שאחוז הרווקות הבוגרות בקהילה הזו נמוך, אבל לאור ההצלחה במגזר הדתי לאומי זה בהמשך יעבור גם למגזר החרדי".
ויש גם חסרונות. עלות ההליך אינה זולה, וההורמונים גוררים תופעות שכוללות השמנה, נפיחות ושינוי במצבי רוח, דברים שאינם קלים, בטח לא לבחורה בשידוכים. אבל – יש שיאמרו שזה שווה כל הון (וקילוגרם) שבעולם, הידיעה כי בעתיד תזכי להיות אמא.
***
הרב יובל שרלו: להציג את הנתונים בשקיפות
בפני אישה שעדיין לא מצאה את זיווגה עומדות אפשרויות שונות. הקפאת ביציות היא אחת מהן, על יתרונותיה הרבים וחסרונותיה. כך נכון להציג את הדבר בפני כל אישה המתלבטת מה לעשות. ההקפאה פותחת בפניה אפשרויות רבות, ומאריכה את האפשרות להקים בית עם ילדים שהופרו בזרעו של בעלה, אך היא גם צריכה להיות מודעת לכך שמדובר בסיכון שהתהליך לא יצליח, שכן אחוזי ההצלחה של ההקפאה גם בשיטות המתקדמות ביותר הם רחוקים מלהיות וודאיים, והיא תישאר ללא ילדים משל עצמה.
לא זו בלבד, אלא שכלל לא מובטח שהקפאת הביציות אכן תביא לנישואיה. כאשר הנתונים מוצגים בשקיפות מול האישה, בהשוואה לאפשרויות האחרות העומדות בפניה, וללא הבטחות שווא – מתאפשר לה לעשות את הבחירה בין האפשרויות השונות, ולבחור את מה שהיא סבורה שהוא הטוב ביותר עבורה.