מרב לרנרהגל השני כבר כאן והחורף עוד לא הגיע. הקורונה תלווה אותנו עוד חודשים רבים, לפחות, עד שיימצא החיסון הגואל. פרופ' דרור דיקר ופרופ' שוקי שמר בשיחה עם 'שבתון' על התקופה המאתגרת הזו ומה שעוד צפוי לנו פה
החודשים שחלפו מאז הגיעה הקורונה לחיינו הובילו להבנה שאנחנו בפנדמיה אותה אנו לומדים תוך כדי התנהלות. ההתמודדות עם הנגיף, ובטח הדרך למיגורו, מחייבים ללמוד עוד ועוד פרטים עליו והפקת לקחים מיטבית.
פרופסור דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון בפ"ת, שהפך לבית חולים ייעודי לחולי הקורונה, ופרופסור שוקי שמר יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, חווים כמו כולנו את ההנחיות שיוצאות חדשות לבקרים ביחס להתנהלות הנדרשת מהציבור והתנהלות גופי הרפואה בתוך המשבר. חבישת המסכות, כמשל. מה שהוצג בתחילה כמיותר בעליל ולא יעיל, הפך היום לחובה, עם קנס למפרים בצידה.
מתסכל, לא?
"שום דבר לא נעשה על פי גחמה, אלא שהקורונה היא מחלה שאינה ידועה ואנו מתנהלים תוך כדי תנועה ולמידה. נכון שלא את הכל על הנגיף אנחנו יודעים, אבל אנחנו יודעים היום הרבה יותר", מסביר פרופ' דיקר.
מה למדנו על הווירוס התוקפני בחודשים שהוא כאן?
פרופ' דיקר: "אנחנו יודעים שההדבקה טיפתית, בניגוד למחלות אחרות, למשל דלקת ראות ושחפת שעוברות באוויר. הוירוס הזה עובר כשנמצא בטיפות של רוק שמזוהמות, ולכן המסיכה כל כך חשובה כי היא מונעת מהטיפות להתפזר. דבר שני שלמדנו ואני אומר זאת בהסתייגות, שחלקיקי הווירוס נמצאים על משטחים. המשטחים פחות מדבקים, אלא אם כן אדם ייגע במשטח ואז בריריות ומכאן החובה לשטוף את הידיים. שלוש ההמלצות: מסיכה – קריטית בהיבט חסימה של הוצאה של טיפות וכניסת טיפות, הגיינת ידיים וריחוק גופני אלו המלצות חשובות ביותר להתנהלות עם המגיפה כי הן מונעות הידבקות".
פרופ' שמר: "למדנו שזו מחלה של אנשים מבוגרים. 50% מהנפטרים בעולם הם מבתי אבות. יש מקומות בספרד, ארה"ב ומקומות אחרים שמטפלים ברחו מבתי אבות והשאירו את הקשישים לאנחותיהם, דבר איום ונורא".
"הרפואה המונעת היא החשובה ביותר", מחדד פרופ' דיקר. "הסיכוי להדבק נמוך ביותר אם נפעל לפי הכללים. שיתוף הפעולה וההקפדה של האזרחים הישראלים בתחילת האירוע הייתה מדהימה. אבל זה התמסמס. אנשים צריכים להבין שאם ינקטו בשלוש האמצעים, הסיכוי שלהם להידבק הוא נמוך".
פרופ' שמר מחזק את דברי עמיתו ומוסיף: "הנדבקים מחולקים לשתי קבוצות: כאלה שהם סימפטומטיים, שיש להם תסמינים של שיעול, חום, כאבי שרירים וכו' וכאלה שנדבקים אבל הם א-סימפטומטיים, כלומר עוברים את המחלה בצורה קלה, וזה רוב האנשים. כל מדינה וישראל בכלל זה לא רוצים להגיע למצב שבו תהיה התפרצות רבתי, שמערכת הבריאות לא תוכל להתמודד איתה. כך קרה באיטליה. זה מה שנקרא להשטיח את העקומה –לפזר את ההדבקה לאורך זמן, כך שבתי החולים לא יוצפו בחולים קשה הזקוקים להנשמה. ב"ה היום אנחנו במצב יחסית טוב, עם מספר קטן של מונשמים ומספר קטן של חולים קשים".
"התקשורת צריכה לדייק בנתונים ולהרגיע את הציבור ולא להלחיץ אותו. כשאתה מפחיד אדם יותר מידי הוא מגיע למצב שהוא נהיה אדיש למצב"
ללמוד לחיות עם הקורונה
פרופ' דיקר: "אני חושב שהבנו שצריך לחיות עם הקורונה לעוד מספר חודשים. כלומר, למצוא את הדרכים שנוכל לחיות חיים כמה שיותר מלאים ושלמים, יחד עם הקורונה. הנגזרות אומרות שנצטרך לעשות שיקול בין התועלת לנזק בכל צעד שמחליט. סגר, למשל, יש בו תועלת לצורך מניעת הפצת המחלה אך מנגד גורם לכך שאנשים עריריים ימותו בבית, שאנשים ייפתחו תופעות פסיכאטריות, ייהפכו לאובדניים, ואני אפילו לא מתעסק בבעיה הכלכלית אלא בשיווי המשקל מההיבט הרפואי. ברפואה אתה לא בוחר בין טוב לטוב יותר אלא בין רע לרע פחות ולכן צריך לבחור מה הפחות. אם אנחנו נלמד לשמור על המחוייבות האישית והחברתית שלנו, נוכל לחיות חיים יחד עם הקורונה בצורה יותר שלמה ומלאה ולכן צריך לעשות את השיקולים. צריך "לפתוח" כמה שיותר, בתנאי שאזרחי מדינת ישראל יבינו שצריך לשמור על הכללים"
פרופ' שמר: "הדבר המרכזי הוא איך לקיים שגרת חיים כשמחד גיסא אנחנו מקיימים את החיים ואיכותם ומאידך גיסא לא מגדילים את התחלואה. זה מורכב ותלוי בשלושה מרכבים מרכזיים: בראשונה מדיניות ממשלה נכונה. אני חושב ששר הבריאות הנוכחי יולי אדלשטיין עשה מעשה נכון מאד של הגדלת מספר הבדיקות. ככל שעושים יותר בדיקות יש יותר נדבקים אבל זה נותן מודיעין מצוין שעוזר לעצור שרשראות הדבקה. דבר שני זה התנהגות הציבור. למנוע התקהלויות ככל שניתן. הדבר השלישי זה נושא היערכות מערכת הבריאות. מערכת הבריאות היום נמצאת במצב הרבה יותר טוב ממה שהייתה לפני חצי שנה, היא למדה את הנושא, הוקמו מחלקות קורונה, נעשה רכש של ציוד מיגון והנשמה וחס וחלילה אם תהיה התפרצות גדולה המערכת תוכל לטפל בחולים".
לדעת לקרוא את הנתונים
אחת הביקורות שנשמעה כמעט מהרגע הראשון היא כמות הבדיקות הנמוכה שבוצעו. כעת, כשמספר הבדיקות ליום עלה, כך גם מספר החולים המאומתים עולה. כותרות החדשות מדווחות על עלייה חדה בחולים אבל פרופ' דרור דיקר עושה לנו סדר בנתונים וטוען שהסברה נכונה היא שתוביל לרפואה מונעת.
פרופ' דיקר: "כשאתה זורק מספר חסר משמעות לאוויר ואומר שהמספרים עולים, זה קשקוש אחד גדול. כי באותו יום שדיברו על 500 חולים או יותר, אני רוצה לראות מתוך כמה שנבדקו. השבוע היה יום שביצעו 19,500 בדיקות, יום לפני כן עשו 16,000 בדיקות, אז ברור שהדלתא של הבדיקות תעלה את הדלתא של המספרים. לכן, מה שנכון זה אחוז החולים מבין סך הנבדקים. אותי לא מעניין כמה חולים חדשים יש ביום, מה שמעניין זה אחוז, ובאחוזים יש עליה. על כך אין ויכוח, אבל האחוז נשאר פחות או יותר זהה בכל הזמן של העלייה. אני חושב שהתקשורת צריכה לדייק בנתונים ולהרגיע את הציבור ולא להלחיץ אותו. כשאתה מפחיד אדם יותר מידי הוא מגיע למצב שהוא נהיה אדיש למצב. זה הכי מסוכן, כי הוא כבר לא יעשה מה שהוא צריך לעשות. הפחידו אותנו עם אלפי מונשמים, ראינו את איטליה ואת ספרד וחששנו להגיע למצב הזה, אבל הציבור, שראה שהתחזית האפוקליפטית לא התרחשה, אומר אולי גם עכשיו מבלבלים את המוח. אדם שסגר את העסק או שצריך להרוויח את פת לחמו עושה את השיקול שבין הפחדה שאולי ימות מהנגיף לבין זה שאין לו לחם, ולכן המשמעת התרופפה.
"כל מסעי ההסברה שהיו מכוונים לציבור נחלו הצלחה. חגורות הבטיחות, המדינה מתייבשת, העישון מזיק, אסור לקטוף פרחי בר… כשיש היגיון מאחורי יש הקשבה והפנמה. אנחנו לא צריכים להסתכל על אחוז הנשאים אלא כמה חולים קשים יש וכמה חולים מונשמים יש, כי הם אלה שעלולים ח"ו להפיל את מערכת הבריאות. כרגע יש לנו חצי אחוז מונשמים מבין החולים בקורונה ופחות מאחוז חולים קשים. זה לא מספר שיפיל את מערכת הבריאות. הסכנה היא שהמספרים האלה יטפסו ויגרמו לבעיה במערכת הבריאות, ולכן אנחנו צריכים לנהוג ברפואה מונעת. זה המסר שצריך לעבור לציבור".
פרופ' שמר: "הנושא של הסגר מאיים. חייבים לתת לעם תקווה ואופק איך ממשיכים לחיות ליד הקורונה. הקורונה היא מציאות, ולצערי צריך לחיות גם ליד המחלה הזו וכמובן להקטין ככל שאפשר את מספר הנדבקים, החולים, החולים קשה ואת מספר הנפטרים, כדי לקיים את חיי החברה והכלכלה והמשפחה נורמלי כפי שאפשר. עד שהמחלה לא תיגמר, החיים לא יחזרו למסלולם הקודם בצורה מוחלטת. צריך לשמור מרחק מהנכדים, הילדים צריכים להיזהר כשהם באים לסבא ולסבתא, צריך לשמור על המבוגרים. ככל שהגיל מבוגר יותר, נפגעים יותר והפגיעה קשה יותר"
נערכים לחורף
כידוע, עם בוא החורף השפעת מגיעה לבקר במחוזותינו, מידי שנה היא שונה אך תמיד עם סימפטומים קבועים חום, שיעול, צינון – אותם סימפטומים של קורונה, מה שעתיד ליצור בלבול האם זו שפעת או קורונה.
פרופ' שמר: "בימים הראשונים של המחלה יהיה קשה להבדיל בין חולי שפעת לקורונה ולפיכך צריך לעשות מספר דברים. הראשן הוא מבצע חיסונים נרחב, השני יהיה בדיקה של כל בעלי תסמיני הצינון האם זו שפעת או קורונה ודבר שלישי יהיה הכנה של תשתית וצוות. גוף עליון של כלל מערכת הבריאות שיצטרך לנהל את זה. החורף יהיה בהחלט אתגר בלתי רגיל למערכת הבריאות. את החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה יהיו חייבים לעשות ביתר שאת"
פרופ' דיקר: "אם מחלת השפעת תהיה כמו שהייתה בשנה שעברה, שהייתה קשה, אז מערכת הבריאות בישראל תהיה בבעיה, משום שהיינו מוצפים במאושפזים. הדבר תלוי ביעילות החיסון ובמספר המתחסנים. המסקנה הראשונה היא שצריך כמה שיותר חיסונים ולהתפלל שהחיסון יהיה אפקטיבי. כמו כן חייבים לתגבר את מערך רפואת המשפחה, כי הוא הראשון שייתקל בתחלואה הזו. צריך לגייס כוחות, להחזיר רופאים מפנסיה, לעבות את מערך הרפואה הקהילתית כדי שתדע לתת מענה מבחינת כוח אדם ומבחינת היכולת לבצע בדיקות ביעילות ומהירות כדי לדעת לזהות בקהילה מי חולה שיכול להישאר בבית ומי צריך להגיע לבית חולים. כמו כן, בתי אבות חייבים לתת מענה טיפולי".
ואכן אחת הבעיות איתן מערכת הבריאות מתמודדת מידי חורף הוא מחסור במיטות בבתי חולים. והשנה, תוסיפו את מחלקות הקורונה שמפחיתות מיטות מהמחלקות הפנימיות.
פרופ' דיקר: "להגיד היום איך נתמודד? לא יודע, אבל אין ספק שצריך לשבת היום ולתכנן את כל ארבעת המרכיבים. אני יודע שעושים זאת. יש גורמים במדינת ישראל שמתכננים את המסלולים הללו וצריך להתפלל".
פרופ' שמר: "צריכה להיות עבודה משותפת בראשות משרד הבריאות עם קופות החולים. באותה תקופה יש להפחית ככל האפשר אשפוזים מיותרים. הטיפול יכול להיעשות דרך קופות החולים, זה ימנע הגעה לבתי חולים ואשפוזים לא הכרחיים. ניתן לטפל בהרבה אנשים בביתם, הטיפול הזה לפעמים יותר יעיל, יותר נכון, ויותר בטוח ובלבד שיש משפחה תומכת ושיש צוותי רפואה שיכולים לטפל בחולים. כמובן שחולים קשים יגיעו לבתי החולים".
