אם מנחם בגין היה שומע שבנו הצהיר שלא יתמוך עוד ב'חרות' – הליכוד של היום, מעניין מה הוא היה אומר. הנסיכים, אלו שהלכו בדרכי הוריהם היישר אל הפוליטיקה, לעתים שינו כיוון – בין אם מאכזבה מהשינויים שעברו על מפלגתם או משינוי עמדות. דן מרידור ואורן חזן, נסיכי הליכוד – לשעבר, מספרים ל"שבתון" על הליכוד של פעם וזה של היום
'נסיכים' זה מושג ששאוב מבית המלוכה. בארה"ב, שם אין בית מלוכה, בנים הממשיכים שושלת של מנהיגים כמו משפחות קנדי ובוש, מכונים 'נסיכים'. התופעה הזו לא פסחה גם עלינו, בישראל, וגם כאן נוצרה תופעה של "נסיכים" – ילדים של מנהיגים ידועים שממשיכים את דרכם.
גיל סמסונוב, בעצמו בן ה"דור השני" של משפחה לוחמת, ומי שהיה שָם לצד דור המרד ודור הנסיכים מאז סוף ימי בגין, בא ממשפחה שתחילתה בניל"י, בעליה הראשונה ובמושבות והחקלאים. אביו היה בלח"י ודודתו באצ"ל. גיל היה בפוליטיקה במשך עשר שנים אבל ב-92' פרש ומאז הוא חוקר ומטפל בחיידק השליחות הציבורית דרך דוקטורט וכתיבת ספרים, דוגמת ספרו "הנסיכים". הוא מתאר כי לפני 70 שנה סימלו השמות בגין, שמיר, לבני, מרידור ולנדאו את המרד של אצ"ל ולח"י את הימין הנרדף והמבודד. השמות נתניהו, ריבלין, אלדד ואחימאיר היו במשך שנות דור סמל של אופוזיציה אינטלקטואלית לשלטון הנצחי של מפא"י. במרוצת השנים התגייסו בניהם ובנותיהם של בני דור המורדים, הנסיכים, כדי לטהר את שמם של הוריהם ולסייע לכבוש את הנהגת ישראל.
סמסונוב: "דור המרד, נוצר כתגובה למה שקרה באירופה בין שתי מלחמות העולם והפרעות בארץ, ומרד נגד הדורות וכל ההנהגה הציונית – מרד בגלותיות ובעשייה של הדור של בן גוריון שעסקו ב'עוד דונם ועוד עז', כשבגין ראה את הסכנה הקיומית של היהודים באירופה. דור הנסיכים של הליכוד הוא הדור השני של הדור הזה. שמות המשפחה לא השתנו, אבל השמות הפרטיים כן: בני בגין, רובי ריבלין, דן מרידור, אהוד אולמרט, צחי הנגבי וגם בנימין נתניהו שהוא קצת שונה אבל גם הוא תוצר. הילדים באו לעזור להוריהם, שהיו עשרות שנים מבודדים ומנושלים מהתהילה ומצאו מלוכה לעצמם".
התנחלויות משותפות
אחד מאותם ילדים, שכיום בעצמו הוא סב לנכדים, זהו דן מרידור, בנו הבכור של אליהו מרידור, מראשי האצ"ל. דן נקרא כך על שם המחתרת "דן" שהייתה של אביו. "אבי היה יו"ר תנועת החירות בירושלים וב-7 השנים האחרונות לחייו היה חבר כנסת מטעם תנועת החרות. גדלתי בשכונת רחביה, הוריי היו אנשי תרבות. התנ"ך היה הבסיס, בית עם השקפה לאומית", הוא מספר.
בגיל 18 התגייס לצבא, ובמהלך שירותו הצבאי נפטר אביו. לאחר סיום שירותו הצבאי הצטרף לתנועת החרות ובמקביל למד משפטים. בשנות לימודיו היה פעיל בתנועת הסטודנטים של תנועת החרות והיה היו"ר בירושלים.
אנחנו מכנים אותם נסיכים, אך אותם ילדים נולדו לתנועה שוממה, אופוזיציונית, מבוזה ומושמצת על ידי כל אנשי התקשורת. בשנות ה-60 עודדו דן וחבריו למפלגת החרות את ההתיישבות בארץ ישראל. "כשהם היו צעירים הם היו מאד מאוחדים אידיאולוגית, מיושרים לימין, אפילו ימין קיצוני, אולמרט ומרידור תמכו בהתנחלויות הכי מבודדות והכי שנויות במחלוקת משפטית", מתאר סמסונוב.
מרידור: "אני זוכר את תחילת הישוב היהודי בחברון, נסעתי לשם לעזור. לא העליתי בדעתי שהם חושבים שבסוף יישבו בו רק היהודים והערבים לא, זה לא עלה בדעתו של אף אחד. שמחתי שיהודים הולכים לשבת בכל מקום בארץ על בסיס שותפות כמו בחיפה, נצרת, אבו גוש ולוד. כך יהיה גם בחברון, לא חשבתי אחרת".
"הליכוד השתנה. התנועה הפסיקה להיות תנועה לאומית ליברלית והפכה לתנועה לאומנית כוחנית הפוכה משהייתה במאבק על חוקה, בית משפט ודמוקרטיה"
שלטון בלי מעצורים
תחילה הנסיכים היו יחד, אך ב- 77' החל תהליך איטי של פיצול. אחרי שלנסיכים היה חלק ניכר במהפך ועליית הליכוד לשלטון, הם קיבלו תאבון, ורצו להיות שותפים בהנהגה ובכנסת. "בשנת 77 הייתה שיטת בחירה חדשה שהמרכז בוחר, התמודדתי למרכז הליכוד, הגעתי למקום נמוך ברשימה ולא נכנסתי לכנסת. ב- 81' הציע לי מנחם בגין להיות מזכיר הממשלה ועשיתי את המעבר מעריכת דין לכנסת. הייתי מזכיר הממשלה של בגין ושל שמיר", נזכר מרידור.
בשנותיו של דן בפוליטיקה, הוא הוביל את מה שינק ממורו מנחם בגין ובשנת 92' כששימש בתפקיד שר המשפטים, המהלך הושלם, המהפכה החוקתית קרתה ונחקקו חוקי היסוד שמטרתם לשמור על האדם ועל זכויותיו.
מרידור: "אנחנו גדלנו בעולם בו הערכים החשובים היו דמוקרטיה, שוויון זכויות, שלטון החוק ולא שלטון שליטים. אף אחד בפוליטיקה הישראלית לא דיבר נגד הערכים הללו. היום מי שאומר שהוא בעד הערכים הללו נחשב שמאלני. היום הערכים הללו תחת מתקפה, תראי איזה לחץ יש על בית המשפט. מנחם בגין היה המגן הגדול יותר מכולם של בית המשפט העליון ודרש לראות בדמוקרטיה לא כשלטון החוק בלבד אלא כמגבלות על שלטון החוק – איפה עומד האדם מעל המדינה, והחברה. לא רק אני חשבתי לקדם את האיזונים על המשטר אלא זה היה הדבר המרכזי. היום אומרים 'תן לנו לשלוט', כאילו שלטון בלי מעצורים זו דמוקרטיה. דמוקרטיה זה שלטון עם איזונים ובלמים, לא הכל מותר לשליט לעשות, צריך לרסן אותו".
מהפך, גם בדעות הפוליטיות
בני בגין לא היה הנסיך הראשון שהפנה עורף לתנועתו המשתנה. גם בעבר, עם הזמן, לאחר כניסת הנסיכים לפוליטיקה, פרישתם ופטירתם של דור המרד, חלק מהנסיכים בוחרים לשנות כיוון.
גיל: "בשנות ה-80 הנסיכים נמצאים בימין המובהק ביותר, אבל אז קורים מספר דברים: 1. הליכוד בשלטון ואז גם רבים על המיקומים. 2. דור ההורים הולך ומתבגר ופחות משמעותי בחייהם במיוחד כשבגין ולאחריו שמיר הולכים הביתה, אז נפרם החישוק שמחבר אותם. 3. עם השנים רואים השפעה סוציולוגית חברתית עליהם – הנסיכים גדלו בצפון ת"א, שיכון ותיקים, רחביה ומקומות אחרים והייתה השפעה של הסביבה.
"בשנות ה-90 ו-2000 הם עומדים בפני עצמם, ובגיל 50 ו-60 חלק גדול מהם מגבש דעה עצמאית, לאור מה שהם תופסים בעת הזו, כשהם בעמדות מנהיגות ושרים, ראשי ערים. לפתע ציפי לבני מסתכלת על המציאות ומגבשת דעה. בזמן הזה, גם בהתייחס להשפעת התקשורת, המשפחה והחברים, הם מתמתנים, שלא לומר פונים שמאלה, עושים שינוי בתפיסה".
דן, שבמרבית שנותיו הפוליטיות, עד לפרישתו ב-2013 היה חלק מתנועת החירות והליכוד, מאשים את התנועה בשינוי.
מרידור: "הייתי בתנועת הליכוד רוב ימיי הפוליטיים, נולדתי לתוך תנועת החרות, והייתי שליח ציבור הרבה שנים בכנסת ובממשלה. התנועה השתנתה. בפריימריז של 2013 בתוך תנועת הליכוד חברי הליכוד בחרו אנשים אחרים, לא אותי ולא את בני בגין. הליכוד השתנה ולא במקרה לא רצו את מה שאנחנו מייצגים. אני לא יכול לייצג את מה שהליכוד אומר היום. לצערי הרב התנועה הפסיקה להיות תנועה לאומית ליברלית והפכה לתנועה לאומנית כוחנית הפוכה מהכיוון שראינו במאבק על חוקה, בית משפט ודמוקרטיה.
"אני יזמתי את חוקי היסוד של זכויות האדם, את המהפכה החוקתית – לא עשיתי את זה כאדם פרטי אלא כשר משפטים מטעם הליכוד בממשלה שבראשה עמד יצחק שמיר, ועידת הליכוד, שהתקיימה אחרי העברת החקיקה של זכויות האדם שמעניקה סמכות לבית המשפט לבטל חוקים של הכנסת, ברכה על זה והבטיחה להמשיך את המהפכה הזו. זה היה הליכוד של אז, היום הדברים הללו הפוכים לחלוטין".
נסיך נולד
בשנות ה-80 כשהנסיכים כבר משמשים בתפקידים כאלו ואחרים בכנסת, במעברה באור עקיבא נולד לו נסיך חדש – אורן חזן. אורן נולד עם בעיות בריאותיות ובהוראת הרופא משפחתו עברה למקום עם אוויר יבש יותר – לשומרון, לאריאל. כשפרצה האינתיפאדה הראשונה ויחיאל חזן ראה את חבריו נרגמים באבנים ובבקבוקי תבערה הוא החל להוביל מחאות נגד המדיניות באינתיפאדה הראשונה, ובמציאות הזו גדל אורן הצעיר.
"אמא אמרה לו – 'אתה כל הזמן בהפגנות בחוץ, יש לך ילדים קטנים בבית. תביא בייביסיטר או שתמצא פתרון'", אורן מספר. "הפתרון היה שהוא לקח אותי איתו להפגנות, מגיל קטן. כשהייתי בן 6 הוא חסם את צומת מורשה ועצרו אותנו, הייתי ילד בן 6 עצור בניידת".
לאורך השנים יחיאל חזן התברג בתוך רשימת הליכוד, ובנו אורן שהושפע מכך יצא בהצהרה שלא הולמת ילד בן 12 – 'אני אהיה ראש הממשלה'.
חזן: "כשאבא שלי נבחר לכנסת נטפלו אליו, תפרו לו את נושא ההצבעות שלימים גילו שזה לא נכון, הוא מרוקאי שהגיע לכנסת עם פה גדול והרבה אמביציה ורצו לחסל אותו והצליחו. למרות כל זה, רציתי להמשיך את הדרך, להיכנס לנעליים שלו ולעשות את זה בדרך שלי".
"הליכוד של היום הוא ליכוד של איש אחד, אין באמת ליכוד אלא נתניהו. אסור חלילה להמרות את פיו. אצל נתניהו, ברגע שמעיזים להעביר עליו ביקורת- הופכים למסומן בבלפור"
אורן שימש כחבר כנסת קדנציה אחת, בדיוק כמו אביו, אך הוא מבטיח כי זה לא הסוף. כשאני שואלת על השינויים במפלגה של היום לעומת 2003, אז שימש אביו כח"כ, יש לו תשובה ברורה ונחרצת: "הליכוד של היום הוא ליכוד של איש אחד, אין באמת ליכוד אלא נתניהו. אסור חלילה להמרות את פיו, כמו שאני יצאתי נגדו בעניינים האידיאולוגים ואז הוא דאג שלא אבחר שוב, עבד נגדי בכוח. זה חתיכת הבדל, בין הליכוד הדמוקרטי שהיה בעבר לליכוד שהוא דמוקרטי כי יש בחירות אך בו כל מי שמעז לדבר יוצא החוצה, זו תנועה שונה לחלוטין.
"מהסיפורים על התקופה של בגין מאבא ומהסביבה, ומהתקופה של שמיר שהכרתי כילד, דרך התקופה של נתניהו הראשון ושרון שהכרתי כפעיל בליכוד, השינוי המהותי הוא שהיה אפשר להתעמת, לדרוש לעמוד על הדרך ועל חוקת הליכוד. הייתה היכולת לפעול כמפלגה דמוקרטית. היום זה לא קיים. גם כשיצאנו נגד שרון במשאל מתפקדי הליכוד נגד ההתנתקות – הוא עדיין כיבד אותי או את משפחתי. אצל נתניהו, ברגע שמעיזים להעביר עליו ביקורת- הופכים למסומן בבלפור".
פוליטיקה מסוכנת?
בעידן הרשתות החברתיות, המסרים לעם הפכו ישירים ובוטים. ראו ערך הבחירות האחרונות. דן מרידור רואה בכך פוליטיקה מסוכנת, אורן חזן רואה בכך דרך שהוא הטווה לפני מספר שנים ודווקא שמח לראות שמשתמשים בה.
מרידור: "בעידן הטוויטר והפייסבוק, נוצר קשר ישיר בין המנהיג/ מתמודד ובין ההמון. הוא מדבר לכולם בגובה העיניים כביכול, במשפטים קצרים ואמוציונליים, והוא מנצח בחירות מתוך בוז לאליטות ולתרבות. זו פוליטיקה מסוכנת. התוצאה בקשר הישיר היא פסילת כל גופי הביניים – העיתונאים, הפקידים – מי צריך אותם? תן לי לשלוט בלי גופי הביניים. אנחנו בעידן שבו התכונות שצריך כדי להיבחר אינן קשורות לתכונות שצריך כדי לשלוט ולנהל את המדינה, ורואים את זה בעולם כולו".
חזן: "הדור שונה, העידן שונה. זה דור שהוא מאד מהיר, חד וצורך מסרים קצרים וברורים. לפעמים צריך לזעזע כדי למצוא את הקשב וגם נתניהו הבין את זה. אני נהגתי ככה מהיום הראשון, ספגתי על זה ביקורת, ואני שמח להיות הראשון שפתח את הדלת ומקווה שלימים ידעו להוקיר אותי על שהיה לי את האומץ לשנות את כללי המשחק".
ילדיו של דן מרידור בחרו שלא ללכת בדרכי אביהם ולהצטרף לפוליטיקה. לעומת זאת, אורן חזן מקווה שילדיו ימשיכו אותו ויהוו השושלת השלישית לבית משפחת חזן שתמשיך לייצג את עם ישראל בכנסת.