ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)עלייה של מאות אחוזים בהזמנות להרצאות על יהדות * מגמה של התקרבות למסורת וחיפוש רוחניות * סליחות בלילה ובחירות (שוב) בבוקר * אלול בעיניים של מי שמעבירים הרצאות התעוררות בחודש הרחמים והסליחות – הרב אביחי קצין, הרב חגי לונדין והרב יוני לביא
השנה, ה-1 לספטמבר (יבורך הגן) הצטלב עם א' אלול, ועם אינספור התחלות חדשות בכל בית ובית. בבתי הספר כבר הודבק המשפט 'אני לדודי ודודי לי', בעזרת סקוצ'ים קטנים על קיר הכיתה, ובחלק מבתי הכנסת כבר החלו באמירת סליחות ובתקיעות שופר.
אלול ידוע כחודש הרחמים והסליחות, כהכנה לקראת הימים הנוראים וגזר הדין, אף על פי שקשה להינחם בכך שחודש אחד יספיק לכסות על 11 החודשים האחרונים, וודאי כשבפחות מחצי שנה סחבנו על גבנו ועל טוקבקינו שתי מערכות בחירות רעילות במיוחד (ויש עוד שבוע וחצי – היד עוד לחלוטין נטויה), אבל רבים לוקחים את ההזדמנות הזו בשתי ידיים (ולא רק חובשי כיפות), מגבירים דריכות ומנסים להתכנס פנימה, לעשות חשבון נפש ולהתקדם ב-29 הימים הללו.
כחלק מההכנה לקראת עשרת ימי תשובה, ה'מתעוררים' מגיעים במהלך חודש אלול לשיעורי התעוררות. בארגון 'קהלים', המעביר הרצאות שתוכנן יהודי באופן מונגש, מתארים עליה עצומה בכמות ההזמנות להרצאות בחודש אלול, ומספרים על המוני מאזינים שרק רוצים להתקרב לאלוקים ולעצמם. "כמות ההזמנות להרצאות עולה במאות לקראת חודש אלול, מכל המוסדות, הגילאים והמגזרים וזה משקף את האווירה בחודש הזה. בחודש אלול הלבבות פתוחים והרצון לשמוע יהדות נגישה ומהירה זה משהו שמאוד משפיע על כולם", מספר הרב חגי לונדין, שמרצה דרך 'קהלים'.
"מה שרואים מכל כיוון אפשרי זה שהחיפוש לרוחניות, למשמעות, דווקא באוריינטציה היהודית – הולך וגובר משנה לשנה. חודש אלול זו נקודת הפיק של השנה, אבל זה לא רק. זה הופך לאט להיות התוכן המרכזי שהציבור הישראלי בכלל, ודאי הציבור הדתי לאומי והמסורתי, צורך – תחומי יהדות על סוגיה השונים", ממשיך הרב לונדין.
באמת יש מגמה כזו?
"מיליוני ישראלים מחפשים את הדבר הזה. זה חד משמעית לכיוון הזה. המושג 'הדתה' הוא מושג שהומצא, זה שם נרדף ליהדופוביה, זה משהו שנוגע באופן כפייתי. אנחנו לא מסגרת ממלכתית אלא עצמאית – מי שרוצה לשמוע מבקש, ויש ביקוש אדיר", משיב הרב לונדין. "באופן טבעי אנחנו הרבה פעמים קוראים את השטח לפי התקשורת. התקשורת, ודאי החילונית, נוטה לכיוון הליברלי ומציגה מיצג שיש הדתה ופחד מיהדות. המצב בשטח הוא בהרבה יותר אופטימי ממה שנוהגים לציין במערכות התקשורתיות. המצב הוא בדיוק הפוך. החברה הישראלית היום נוטה באופן מובהק לכיוון המסורתי. לא הדתי ההלכתי, אלא המסורתי והרצון ליהדות, ואני רואה את זה בכל מקום. בהיכרות אישית. אין בית כנסת שאני מגיע אליו ולא מספרים לי שבית הכנסת כבר צר מלהכיל את המתפללים ובונים בית כנסת גדול יותר. וגם לגבי הבחירות העומדות עלינו – מה יהיה שם אני לא יודע – אני לא מבין בפוליטיקה. אבל שום דבר לא ישנה את המגמה הכללית שהציבור הישראלי הולך לכיוון יותר ויותר מסורתי ויהודי".
"אנשים מחפשים איפה אני מוצא את א-לוהים בחיים שלי, את המשמעות של הקיום שלי, איך הדברים האלה מתחברים למשהו גדול יותר מאשר הצרכים הטכניים של האדם, המשמעות, המהות, הכיוון זה ה-דבר שבני אדם מחפשים במאה ה-21"
גם הרב יוני לביא מסכים שישנה מגמה של התקרבות בעם ישראל, בניגוד לתחושה שמתקבלת מהתקשורת: "אני רואה מגמה הפוכה מזו שנראית בתקשורת, שם רואים נטייה חזקה לצד החילוני, לתרבות המערבית, הדתה כשם נרדף למחלה. זה הקצף שעל פני המים. מה שקורה בעומק זה שאנשים לא יכולים לחיות בוואקום. ומי ששנה שלמה עובד כמו מכונה, קם בבוקר, מתקתק את הילדים, עומד בפקקים, רץ לעבודה, בסופו של דבר – בן אדם שואף למעבר לזה, ובחודש אלול מרגישים את המעבר, ואנשים מחפשים את המילוי, ההשראה. אין מישהו שיכול להרשות לעצמו שהתקופה הזאת תעבור לידו. אנשים לא רוצים להסתפק בלחזור על עצמי, על מה שעשיתי בשנה שעברה ולהסתפק במסגרת של התפילות והתפוח בדבש, אנשים רוצים שהדברים ייגעו בהם. אנחנו בדור שמחפש את החוויה, את החיבור, את ההרגשה.
"בחודש הזה ממש אין ערב פנוי, אתה רץ ממקום למקום – בבוקר בבית ספר יסודי, בצהריים מגיעים לאיזו שהיא ישיבה או תיכון חילוני, אחר הצהריים לאיזה מפעל ובערב באחד היישובים שעושים ערב התעוררות, ממש מכל הכיוונים רואים את הדבר הזה קורה. ויוצא לי להיות גם במקומות חילוניים לגמרי שלקראת השנה החדשה רוצים לשמוע משהו שייתן כיוון והשראה. אלול זה השיא של השנה. הלבבות פתוחים ואנשים מחפשים להתקדם, להתחדש, להשתנות, להתגבר על מחסומים בחיים. אלול זאת מתנה. צריך לנצל אותה".
"בימים של אלול, של עשרת ימי תשובה, עם ישראל מצביע ברגליים, בידיים, בלב ובנשמה, ובוחר בדרך של חיבור לעצמו, לאלוקים ולאמונה. בחודש כזה אתה מגלה שכל הדיבורים על 'הדתה' הם דיבורי סרק. רובו המוחלט של עם ישראל הוא מאמין ומחובר"
האדם מחפש משמעות
איך מתאימים את התכנים לציבור מסורתי או חילוני?
הרב לונדין: "צריך לדבר חילונית או ישראלית. המילה א-לוהים זו המילה החזקה היום. זה גם קשור לתוכן וגם למלל – לדבר על הנושאים לאו דווקא ההלכתיים -דתיים אלא על הנושאים הקיומיים הרוחניים. בכל מגזר ומקום שאני מגיע אליו – אני רואה את זה. אנשים מחפשים איפה אני מוצא את א-לוהים בחיים שלי, את המשמעות של הקיום שלי במשפחה, בעבודה, בתפקוד היומיומי. לכל אדם יש את הפחדים שלו, את התקוות והחלומות. איך הדברים האלה מתחברים למשהו גדול יותר מאשר הצרכים הטכניים של האדם, המשמעות, המהות, הכיוון – זה המאה ה-21. זה ה-דבר שבני אדם מחפשים. באופן טבעי אנחנו מדברים בשפה שהיא יותר ישראלית אבל ההבדל הוא לא גדול. כולנו חיים היום בתרבות הישראלית של 2019, דתיים ולא. ממילא המכנה המשותף הוא בהרבה יותר רחב ממה שנדמה וצריך לגעת בנקודה שמשותפת לכולם".
"אני רב של שתי קהילות", משיב הרב אביחי קצין, גם הוא מרצה דרך 'קהלים'. "כשאני בא לדבר בפני כל אחת מקהילותיי אני מתאים את עצמי לכל אחת מהן בכל מיני עניינים, אפילו גיל. זו צריכה להיות מיומנותו של כל רב וגם מרצה – דע לפני מי אתה עומד. עם מי אתה מדבר. התורה לימדה אותנו שיש אמנם תורה אחת אבל כנגד ארבעה בנים דיברה התורה. את אותה תורה אתה מעביר בארבע דרכים שונות. את האחד אתה מלמד הלכות כהלכות הפסח ואת השני אתה מלמד דווקא דברי הגדה. כל אחד לפי הצרכים והכלים שלו".
"כשאני עומד בפני הקהילה שלי יש בה מצביעי יותר ממפלגה אחת ומן הסתם יותר משלוש. אני רוצה לדבר עם כל אחד מבני קהילתי, בין אם הוא מצביע לרוחי או שלא. תפקידנו להשתדל לומר את דברנו בצורה שתפתח את האוזניים, שתסיר קצת את הפלגנות"
ההתחזקות דווקא בחודש אלול – לא מונעת מאינטרס מסוים לקראת גזר הדין?
"חז"ל אמרו – לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אני אף פעם לא יודע מה אני עושה לשמה ומה לא, ומה האחר עושה. הלוואי שנעשה הכל לשמה, אבל גם זה בסדר. גם מי שחושש ועושה את זה בשביל לקבל קצת שכר יש מה להקל… זה יותר טוב מעבירה לשמה", צוחק הרב קצין.
אלול ינצח את הבחירות
כבר חודשים שאנחנו בתקופת בחירות. איך בתוך הפלגנות הזו נכנסים לחודש אלול, שאמור להיות רחוק שנות אור מזה?
הרב לביא: "הבחירות השנה יחולו באלול. על פניו אלו דברים שונים. בחירות זה דבר שמציף את כל הקיטוב, העוינות והשליליות, ואלול זה חודש של אהבה, של חיבור, בפרט השנה כשאלו בחירות חוזרות ופעמיים קיבלנו את הדבר הזה של השליליות. היינו צריכים השנה אלול כפול, שיבואו גשמי הברכה של אלול שיטהרו את האוויר. וגם אחרי הבחירות יהיו לנו עוד שבועיים שלמים עד ראש השנה. יש כמה פוליטיקאים שיצטרכו להגיד סליחות בכוונה יתרה עד ראש השנה, וכולנו צריכים את ההתנקות הזו לקראת ראש השנה. יש משהו מטעה בבחירות שיש לנו בקרוב. הבחירות האמתיות זה מה שמתגלה בימים האלה של אלול, של עשרת ימי תשובה, של יום כיפור, שבהם עם ישראל מצביע ברגליים, בידיים, בלב ובנשמה, ובוחר בדרך של חיבור לעצמו, לאלוקים ולאמונה. בחודש כזה אתה מגלה שכל הדיבורים על 'הדתה' הם דיבורי סרק. רובו המוחלט של עם ישראל הוא מאמין, מחובר".
הרב קצין: "אני מאוד משתדל על עצמי להתרחק ת"ק על ת"ק פרסה מכל השאלות הפוליטיות, באופן כללי. אפילו מי שלא נוהג כך צריך לחלק לשאלות ציבוריות ולשאלות פוליטיות. אני יודע, יש רבנים שמעורבים גם בזה וגם בזה בצורה משמעותית, אבל אני מרגיש, לפחות על עצמי, רצון וצורך להתרחק מהדבר הזה כדי לגעת בלימוד התורה שלנו בציבורים שונים. אין לי ספק שכשאני עומד בפני הקהילה שלי יש בה מצביעי יותר ממפלגה אחת ומן הסתם יותר משלוש. אני רוצה לדבר עם כל אחד מבני קהילתי, בין אם הוא מצביע לרוחי או שלא. אין ספק שזה יוצר כל מיני מתחים שיכול להיות שיש אוזניים מסוימות שננעלות. תפקידנו להשתדל לומר את דברנו בצורה שתפתח את האוזניים, שתסיר קצת את הפלגנות. זה לא פשוט, אבל זה תפקידנו".
הרב לונדין: "במישור הפוליטי הציבור הדתי לאומי מורכב מהרבה כוחות, כך שאני לא יודע אם הוא יצליח לאחד את עצמו. אבל אני חושב שהפוליטיקה משפיעה על חיינו הרבה פחות ממה שהיא עושה רושם. ואנשים אכן נמצאים בסערות, בטוקבקים, פוליטיקה זה מקום שאתה יכול לפרוק עצבים, זה נותן תחושה שיש לך איזו שהיא השפעה, אבל בסופו של דבר זה לא מה שבאמת מטריד אנשים. מה שמטריד אותם זו הנקודה הקיומית – איפה אני מוצא את עצמי בחיים שלי. ממילא גם האלימות הפוליטיות והאווירה העכורה הזו משפיעה פחות והצדדים הפנימיים המשותפים, העמוקים יותר, הם אלו שבסופו של דבר מובילים. ולדעתי זה מה שיקרה עכשיו – חודש אלול ינצח את הבחירות. אחרי הבחירות נהיה כולנו בבית כנסת ביום הכיפורים ונתפלל על הדברים הבאמת חשובים. פוליטיקה היא אחד מהם, אבל היא לא היחידה".
