שמחת תורה
נו, השנה ייחסך הוויכוח הנדוש בבתי הכנסת, כמה דקות תיארך כל הקפה עם ספרי התורה בשמחת תורה, שכן, אם נמלא אחר הנחיות משרד הבריאות, בתי הכנסת יישארו סגורים. בשנים האחרונות אימץ ביהכנ"ס בו אני מתפלל נוהג של עד 3 דקות להקפה. בהקפה השביעית, בונוס, עד 6 דקות. כדי שלא להרבות טורח על המתפללים, שרובם צעירים כבר אינם. אז בתי הכנסת הממוסדים יהיו פטורים השנה מסוגייה זו, שתעבור למנייני החצר. כיצד הם ינהגו עם 'ההקפות'? הרי לנשק את ספר התורה, בעידן הקורונה, אסור, לרקוד שבט אחים גם יחד, גם אסור (2 מטר, זוכרים?). אז מה? מוחם הקודח של גבאי מנייני החצר מן הסתם ימציא לנו פטנט גם לעניין הזה. למשל, לשיר את רשימת השירים (המקוצרת, שיר להקפה…) כשכולם ישובים על הכיסאות, שבריחוק, כמובן. והופ, הגענו לתפילת הגשם. וואללה, מה עושים? מתפללים בכוונה גדולה לגשם (החקלאים משוועים לזה), ואז אם תפילתנו תתקבל ומהר, וגשם, והרבה גשם, יירד ממרום, מה יהא על מנייני החצרות שכה טיפחנו בחודשים האחרונים? נצטרך שוב להמציא את הגלגל. חומר למחשבה.
ואפרופו אלה שנשארו בכיפור להתפלל בבית, אם מפאת בידוד, מישנה זהירות, חשש מהחום או לא חשוב מה, ובכוונתם לעשות כן גם בשמחת תורה. הנה משהו להמתיק את הטעם המר. מתי זכיתם לקבל את הכבוד להיבחר ל'חתן תורה'? במקרה הטוב, אחת לעשר, עשרים או שלושים שנה. אם בשמחת תורה הזה אתם תקועים בבית עם האשה (והילדים?), הנה הזדמנות שלכם להיות גם חתן נערים, גם חתן בראשית וגם חתן תורה ביחד (על החומש כמובן, לא ס"ת כשאתם ללא מניין), והצ'ופר הגדול, מנו את האשה להעלות אתכם ב"עמוד, עמוד..". שמתם לב לנוסח המפרגן? מתי בפעם האחרונה זכיתם לקבל מהאשה שלכם כל כך הרבה מחמאות? (אגב, בהדמיה בבית, ניתן, לטעמי- ואני לא רב- לחלק את המינויים. אתה חתן תורה, האשה כלת בראשית והילד- חתן הנערים. איזה יופי. פירגון כזה לאשה יעשה לה את שמחת החג.)
להעניש
בעיניים שלי, הכי מעצבנים הם אלה ששמים פס אחד ארוך על ההנחיות בנושא לקורונה, ולא חשוב מאיזה מגזר, מין, דת וצבע הם. הקנסות שמטילה המשטרה על המיעוט שבמיעוט שבהם, לא נראה שעושות רושם, ואני גם נוטה להעריך שרק מעט שבהם ישלמו את הקנסות. אינני רופא, אבל לא אחת כשאני רואה בטלוויזיה רופאים שעובדים סביב השעון עם חולי הקורונה, אני שואל את עצמי לו הייתי במקומם, כיצד הייתי נוהג עם חולה קורונה שנופל לידיים שלי, ואני יודע בוודאות שהוא צפצף צפצוף אחד גדול על ההנחיות והפר אותן ברייש גלי. האם מגיע לו אותו טיפול מסור כזה הניתן למי שניסה לשמור על נידבק? שאלה של אתיקה ומוסר, שקטונתי להיכנס אליה, אבל בתחושת הבטן שלי, מי שהכניס עצמו במודע לנגיף הזה בגלל שהפר במודע (ולפעמים אפילו בהתרסה) את ההנחיות, לא מגיע לו את אותו היחס שמגיע למי ששמר על הכללים. כאמור, שאלה אתית, בדיוק כמו שיאמרו- אז למה שהרופאים יעשו כל שלאל ידם כדי להציל חייהם של מעשנים, או שמנים, וכדומה. לא בטוח שזה זהה, אבל נשאיר זאת לעוסקים באתיקה ומוסר. מה שכן, עם מפירי החוק בעניין הקורונה, שעדיין בריאים, הייתי נוקט יד חזקה יותר מאשר דוח כספי. ידוע, שהטיפול הטוב ביותר לחנך לנהיגה זהירה הוא להביא לביקור במחלקות הקשות בבתי החולים שם מאושפזים נפגעי תאונות דרכים. לענ"ד, חולה מאומת שחייב בבידוד ויצא החוצה ונתפס, הייתי דואג ל'היכנס' בו חזק. שמעתי, שבאחת המדינות לוקחים חברה' כאלה לחפור קברים אליהם יכנסו אח"כ נפטרים מקורונה. אחלה רעיון.
ובאותו עניין. לא מבין את אותם אדמו"רים שמאפשרים לחסידיהם לבוא לחצרותיהם ולעשות ככל העולה על רוחם, כאילו אין קורונה, אין מחר, ואתם יודעים מה? אין אלוקים. שבוע הסוכות אמור להיות מועד לפורענות מעין זו, של 'עלייה לרגל' לא רק לירושלים, אלא גם לסוכותיהם של רבנים. בעיניים שלי, כל אחד, כולל אדמו"ר ורב, חשוב ככל שיהיה, שיאפשר לקיים את ביקורי החג האלה 'להקביל פני רבו', הוא חוטא ומחטיא. נקודה. כלפי אדם וכלפיי שמים. ושלא יספרו לי סיפורים שישגיחו עם מרווחים ומסכות. בסרט הזה כבר היינו.
(סוכות תשפ"א)
**
