יש גם דברים כאלה. קהילת צאנז נתניה. חיים בצפיפות רבה, כזו המאפיינת את המגזר החרדי גם בערים החרדיות ה'אדומות', מנהלים חיידרים, תלמודי תורה וישיבות בדיוק כמו בערים החרדיות הטיפוסיות, מעריצים את הרבה' שלהם לא פחות מכל החסידויות האחרות, מחכים כל השבוע לטיש של ערב שבת, הכל כמעט אותו דבר. והנה, כמעט אפס חוליי קורונה בקהילה הזו. עפ"י עדות של אחד מבכיריה, בתוכנית קלמן-ליברמן בכאן 11, הסיבה פשוטה: ככל חסידות, גם בצאנז נתניה שומעים לרבה', לאדמו"ר. מסתכלים עליו ומנסים לחקות את התנהגותו. והוא, האדמו"ר מצאנז נתניה, משמש גם כנשיא בית החולים לניאדו, שאביו האדמו"ר זצ"ל הקים בזמנו, והוא האדמו"ר הנוכחי ממשיך את דרכו גם שם. אז הפטנט מאוד פשוט. הכל מתחיל בראש. האדמו"ר מצאנז מבין את המסוכנות שבקורונה, אכפת לו מהחיים של קהל חסידיו ובכלל, ולכן הוא הכי מקפיד שאפשר. חסידיו רואים- ועושים. וכרגיל אצלנו, היו מי שניסו לקלקל את החגיגה ופרסמו כאילו בית החולים לניאדו העביר מכשירים רפואיים לבית האדמו"ר כדי לטפל בו שם בעת שנדבק בקורונה. על פניו, נשמע "לא טוב". איפא ואיפא. בעיניים שלי, נכון שעל פניו לכולם מגיע אותו טיפול ויחס ואין שום סיכוי בעולם שאני או אתה מה'עמך' היינו זוכים לטיפול שכזה וליחס שכזה. אבל לפני שלחץ הדם עולה, בואו נשתה כוס מים קרים ונביט אל המציאות. אלף- האדמו"ר מצאנז, וכמוהו אנשים במעמדו, עדיף לא רק להם אלא גם לבית החולים, שאנשים כמותם יטופלו בביתם, אם רק ניתן, כדי שבית החולים לא יצטרך להתמודד מול מאות ואלפים הצובאים על הדלתות לראות מקרוב. בית- בלי האדמו"ר הקודם ובנו המכהן עתה, בית החולים לניאדו לא היה. אז, מגיע לו קצת יותר. גם אם זה לא נשמע טוב. וגימל- וזה העיקר – מי מה"אנשים החשובים' לא זוכה ליחס מיוחד ממערכת הבריאות, ועוד מלפני תקופת ליצמן כשר הבריאות? פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנהל בית החולים איכילוב, ברוב הגינותו וביושר רב, אמר ביום שלישי בקלמן-ליבסקינד בכאן 11, כי בהיותו מנהל בית החולים, הוא אישית קיבל פניות רבות מאח"מים, לא רק אדמו"רים ורבנים, אלא גם שרים, חברי כנסת, עיתונאים בכירים וכדומה- ואכן הם טופלו וי.אי.פי. כך באיכילוב, כך גם בבתי חולים אחרים. נכון? ראוי? לא יודע. נראה טוב? בטח לא. אבל זו המציאות, ולא מהיום, ובעיניים שלי, יש דברים חשובים בהרבה לטפל בהם וגם להתעצבן עליהם.
ומצאנז- לבעלז. העיתונאי אהרן רבינוביץ חשף בעיתון 'הארץ' כי בית חולים 'הדסה' טיפל באדמו"ר מבעלז, שחלה בקורונה, בביתו, רופאים מהדסה, מיכשור רפואי, וי.איי.פי. הכתבה זכתה להד עצום, שלילי כמובן. מה גם, שלהבדיל מהאדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מבעלז לא בדיוק המריץ את חסידיו להישמע להנחיות משרד הבריאות, לעטות מסכות, לשמור מרחק וכדומה, וזכורה שלא לטוב חתונת נכדת האדמו"ר מבלעז חיפה בהשתתפות מאות רבות, בעת הסגר הראשון, כאילו אין קורונה בעולם, וכמובן בניגוד להנחיות. האם לאדמו"ר שכזה, שלכאורה מצפצף על ההנחיות, מגיע מהצוותים הרפואיים יחס זהה לזה שמקבל מי שמקפיד על כל תג ותג? בהרגשה שלי, לא בטוח. אבל כן, אני יודע, שבועת הרופאים, כן אני יודע, רופאים נאבקים, להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם על חיי מי שמעשן כרוני שמאבד עצמו לדעת, שמן כרוני – כנ"ל, עבריינים ואף מחבלים, ובכל זאת, בהרגשה הפנימית שלי, מי שמסכן עצמו במודע, וכך גם מסכן רבים אחרים, בטח כשמדובר באדם כריזמטי עם השפעה על רבים, לפחות שיחשוש, שלטיפול וי.איי.פי הוא לא יזכה. טיפול מציל חיים- כן, אבל ללא פינוקים מיוחדים. אגב, וזה ממש לא אגב, מ'הדסה' הגיבו – לא מיני ולא מקצתיי. רופא אכן טיפל באדמו"ר בביתו, אבל לא רופא המועסק ב'הדסה', גם שום ציוד רפואי מ'הדסה' לא הובא לבית האדמו"ר. אז, מהומה על לא מאומה? לא פעם ראשונה אצלנו. ובכל זאת, לטעמי, הפרסום הזה, ואחד נוסף (להלן), חשף נושא מהותי הראוי לדיון. בקטע הבא.
הטיפול במאה שערים
העיתונאי המוכשר יאיר שרקי חשף כי בשכונת מאה שערים פועל מערך רפואי גדול מאוד לחולי קורונה. השיטה: חולים במצב לא קל, נשארים בביתם, אך רופא מגיע לכל קריאה, (תמורת תשלום), לוקח בדיקות דם, מטפל במחולל חמצן, משאיר הנחיות לבני המשפחה, חוזר שוב לביקור כנגד כל קריאה, וכדומה. לארגון הזה, שכבר מזמן חצה את גבולות שכונת מאה שערים, עשרות רבות של מכשירי מחוללי חמצן חדשים, וכל מה שצריך. לדברי יואליש מנטורי קרתא, כבר הונשמו דרכם יותר מ-1,200 חולי קורונה, ביום הפרסום. גם ארגון יד שרה דיווח בזמנו שהגיעו ארצה 5 מטוסים עם ציוד רפואי, כולל מחוללי חמצן לחוליי קורונה, ואלפים כבר טופלו בהם בביתם. אז מה יש לנו פה? מערך טיפול רפואי, חוץ ממסדי לחוליי קורונה. ללא ידיעת השלטונות, ללא הכוונתם, ללא בקרה שלהם. נכון שככה זה יפעל? לא בטוח. אבל בואו לא נמהר לקטול את הרעיון. אין ספק, שחולה קורונה שיכול, רפואית, להישאר בביתו, זה עדיף על פני שישכב במחלקת קורונה, בודד, מבודד, מרוחק ממשפחתו, עם צוות מיומן ומסור אך בחוסר כח אדם משווע. אם ניתן להבטיח טיפול ומכשור רפואי מקצועיים וטובים בבית, והתנאים מאפשרים זאת, זה טוב לענ"ד לחולה, טוב למשפחתו, וגם טוב לבתי החולים שגם ככה מתקשים להתמודד עם מבול הבאים בשעריהם. אז לפני שאנחנו שופכים את התינוק עם המים, ומתרגזים על היוזמה הפרטית הזו, כדאי שמישהו שם למעלה (הלו, שר הבריאות?) ילמד ומהר ממערך הטיפול הפיראטי הזה, ויחשוב, ומהר, האם לא נכון, ואם כן- איך, ליישם את המודל הזה גם ברפואה הציבורית. נכון, זה דורש חשיבה מחוץ לקופסא. אבל האם לא הגיע הזמן לצאת מהשבלונה?
אכפת לי כי אני אגואיסט
התקשורת מזינה אותנו השכם והערב בצילומים על חריגה וצפצוף מהנחיות הקורונה בריכוזים החרדיים (ומעט מדי צילומים על אותו הדבר בדיוק בחופי תל-אביב ורחובותיה ההומים, שלא להזכיר את בלפור), וזה מעצבן. זה המקום לשאול – מה אכפת לך מהם, מהקיצוניים שבחרדים שלא עושים חשבון? מה לך ולהם? לא אתייפייף. אין לי אתם הרבה. אכפת לי מאותם חריגים, (ולא מעטים המה), בערך כמו שאכפת להם ממני. ונראה שזה לא יותר מדי, כי אם היה אכפת להם, הם היו מתנהגים אחרת. ובכל זאת, ילדיי שהיו ביחידות לוחמות שמרו בעקיפין גם עליהם, כמו שאני רוצה להאמין שהתורה שיש מהם שלומדים, מגינה גם עליי ועל סביבתי. הפעם אכפת לי מהם יותר, כי אני אגואיסט. אכפת לי על עצמי, על משפחתי, על חבריי ועל שכמותי. הנגיף, מדבק, כבר למדנו, חברא חברא אית ליה. ההוא פגש את הרב, שפגש את התלמידים שלו בתלמוד תורה, שחזרו הביתה, שפגשו את ההורים, שפגשו אותי בעבודה או בסופר, והנגיף חוגג. על משקל לא עכברא גנב חורא גנב, כך גם פה, לענ"ד, הבעיה היא לא בציבור החרדי הגדול, אלא בראש ובראשונה בהנהגה הרבנית והפוליטית החרדית. רוב רובו של הציבור החרדי מציית, כמעט בעיניים עצומות, אחר מנהיגיו הרוחניים. אפשר לקנא, אפשר לתהות, אבל הגיע הזמן שנפנים זאת. לכן, אם רוצים לחולל שם שינוי, אם רוצים להשפיע שם, חייבים לעבור דרך ההנהגה הרוחנית. שכנעת אותה? החיים שלך יהיו הרבה יותר קלים. אני לא יודע איך, אבל הייתי מטיל על הרבנים החרדיים השפויים ועל הפוליטיקאים החרדיים, להביא לכך שאותם אדמו"רים ורבנים מנהיגים יגיעו לסיור וי.איי.פי ליד מחלקות הקורונה בבתי החולים, הייתי מפגיש אותם עם כמה משפחות אבלים שיקיריהם נפטרו מקורונה, ואח"כ שיחליטו הרבנים האלה מה שיחליטו. אבל לא לפני שגורמים מקצועיים, (ולא רק אנשי החצר האלה הלוחשים תדיר על אוזניהם, בלי שעל כל דבר הם באמת מבינים ב- 100 אחוז), יסבירו להם באמת על הנגיף הארור הזה. וההנהגה הפוליטית? ליצמן? גפני? "וידום אהרן". יש לי הרגשה סובייקטיבית, שבתוך תוכם הם חושבים כמוך וכמוני, אבל הם לא יכולים על הקיצוניים.
עדיף שלא
אייכלר. חבר כנסת. כששמעתי השבוע את דבריו, חשבתי לעצמי, כמה טוב היה לולא הוא היה חבר כנסת. גם לחופש הביטוי צריך לשים גבולות. סתם נאיביות שלי.
(בראשית תשפ"א)