מה זה חג הגאולה של חב"ד? ואיך השליחים מתמודדים כשילדיהם גדלים אל מול אוכ' חילונית?

המשימה: להיות כתובת לכל עניין יהודי

בתי חב"ד ברחבי העולם כבר הפכו מזמן לקונצנזוס אהוב על הישראלים: החיוך, הלב החם, והמסירות של שליחי הרבי מלובביץ'. לרגל י"ט כסליו, חג הגאולה של חסידות חב"ד, רצינו לשמוע על תפקידו של השליח פה, בארץ ישראל

השבוע יחול ראש השנה לחסידות, או בשמותיו האחרים – 'י"ט כסליו'; חג הגאולה. יום זה נקבע בקרב חסידי חב"ד כיום חג בעקבות שחרורו של מייסד החסידות, רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא הרוסי ביום זה ב- 1798, שהואשם בכך שהקים דת חדשה ומרד במלכות ונאסר בעקבות הלשנה של מתנגדים לאדמו"ר ולתורת החסידות.

כשנאסר האדמו"ר היו תלמידיו החסידים אובדי עצות. וכשפנו לבעל התניא השאיר להם מכתב ובו פסוק אחד המורה להם כיצד לנהוג: "שרים רדפוני חינם ומדברך פחד לבי". "בפסוק מתהלים הוא התכוון לומר להם שכשהאדם מנצח את הקרבות הפנימיים שלו, כשהוא מתגבר על חרדה, פחד וסטרס, הוא הופך להיות בלתי מותנה. הוא מסיר מכשולים מדרכו ומגלה את נקודת האמונה והביטחון בכך שכל מה שקורה מדויק עבורו", מסביר ד"ר יחיאל הררי, חוקר ומחבר ספרים בנושא מחשבת החסידות.

באורח נס, כעבור 53 ימים, בי"ט כסלו תקנ"ט, 16 בנובמבר 1798, הוחלט על שחרור רבי שניאור-זלמן מהמעצר ועמו שוחררו חסידים נוספים שנעצרו.

"י”ט כסלו מסמן את לידתו, או נכון יותר, גילויו של גוף ידע חדש בעולם, של נקודת מבט אחרת על תורת החסידות" מסביר ד"ר הררי. "נכון שרוב תכני החסידות היו קיימים גם קודם, בין היתר דרך האר”י, הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, אולם הכריכה של הדברים וההצגה שלהם באופן עליו עמל בעל התניא היא חדשנית וייחודית", הוא מוסיף.

בשל כך, עד היום חוגגים החסידים את יום השחרור, י"ט כסלו, כחג הגאולה וכראש השנה להולדת החסידות. זהו היום שבו, לתפיסתם, הותר מ"העליונים" להמשיך ולהפיץ את תורת החסידות ככלי עיקרי להבאת הגאולה, לפני 221 שנה. ואכן, חסידי חב"ד ממשיכים ופועלים במרץ ובתחושת שליחות עמוקה להדליק את האור בכל יהודי ולהפיץ את תורת החסידות.

לא רק בחו"ל

את בתי חב"ד כמעט ואין צורך להציג. בכל זאת, עם 4,700 סניפים ב-101 מדינות שונות הם הפכו כבר מזמן לכתובת, ולא רק כברירת מחדל, לכל יהודי וישראלי – אם בכפרים של המזרח הרחוק, בטיול הגדול בדרום אמריקה, בנסיעות עבודה לארה"ב ואירופה או ליהודים רחוקים במחוזות הנידחים של ברית המועצות לשעבר.

"בתי חב"ד הם פרויקט הדגל שאולי מזוהה מידית עם רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'", מסביר הרב מוני אנדר, מנהל אגף דוברות חב"ד, "הרבי הבין כי בדור שלאחר השואה האיומה, כשקהילות שלמות נכחדו ובמקביל מהפכת הגלובליזציה של העולם הופכת גם את העיירה הקטנה ביותר לחלק מרשת אוניברסלית בינלאומית, צריך ליצור מענה חדש. מענה יהודי שיהיה זמין, נגיש ומסביר פנים בכל מקום בעולם ולמעשה יהיה הכתובת לכל עניין יהודי. כך ניתן יהיה לשמר את המסורת בכפר קטן באוקראינה, לטבול במקווה טהרה בווייטנאם, לחגוג את ליל הסדר בארגנטינה, לאכול כשר בתאילנד ולהתכונן לבר מצווה בנועם ובחוויה בגבעתיים".

ואכן, דומה כי אחד מהנדבכים המשמעותיים ביותר של בתי חב"ד קורה כאן אצלנו, בישראל. בישראל לבדה פועלים 493 בתי חב"ד, ממטולה ועד אילת, המאוגדים במסגרת צעירי־אגודת־חב"ד, שאחראית על העשייה כאן. אלפי השליחים מקבלים כל יהודי בזרועות פתוחות, ומציעים סיוע בכל תחום יהודי: בימות החול ובחגים, בעיירות פיתוח וביישובי יוקרה, למאושפזים בבתי הרפואה וללומדים במוסדות להשכלה גבוהה.

לכל מקום

"לבאר שבע הגעתי בשליחות הרבי לפני כ-30 שנה", מספר שליח חב"ד המרכזי לעיר, הרב זלמן גורליק. "לאחר שפגשתי את מי שתהיה לימים אשתי, כתבנו לרבי על מנת לקבל את ברכתו לשידוך וכבר במכתב התחייבנו לצאת בשליחות הרב 'לכל מקום שנקרא אליו'. הרבי נתן את ברכתו לשידוך וענה לנו 'ויהא בשעה טובה ומוצלחת… אזכיר על ציון'. ואכן, חודשים ספורים אחרי החתונה קיבלנו פניות לצאת ולאייש את תפקיד השליח לבירת הנגב. שוב שלחנו מכתב לרבי לקבל את ברכתו ושוב ענה לנו באותן מילים ממש – 'ויהא בשעה טובה ומוצלחת… אזכיר על הציון'. הבנו שזה סימן מלמעלה".

את פעילות חב"ד בבאר שבע ובדרום, נדמה שאין חייל שלא מכיר. החל מנקודת הנחת התפילין הקבועה בתחנה המרכזית בעיר, דרך שיעורי התורה הניתנים במחנה נתן בימי ראשון ועד חלוקת סופגניות, קריאת מגילה או תקיעה בשופר בבסיסים ובשטחי האימונים.

"יום אחד מתקשר אלי חייל, לא דתי, ומספר שנקבעו להם ניווטים חשובים בערב פורים והוא לא יודע איך הוא יוכל לשמוע מגילה. אחרי שיחה נוספת עם המפקד שלו, הבנו שאין אפשרות לשנות את מועד הניווט, אבל הוא יעשה הכל על מנת שהחיילים יוכלו לשמוע קריאת מגילה. בסופו של דבר, נתבקשתי להגיע בשעה 1:00 בלילה לנקודת ציון נידחת באמצע המדבר, שם אסף אותי ג'יפ צבאי ולקח אותי לנקודת כינוס של החיילים בשיאו של התרגיל. אחרי קריאת המגילה, ובלי 'לחיים' הודו לנו החיילים ומיד התפזרו בזוגות אל תוך החשיכה".

זה הזמן להסביר כמה מילים על חיי השליחים. זוגות צעירים שיוצאים לכל רחבי ישראל והעולם בשאיפה להנגיש את היהדות, להראות את הצד היפה והמשותף של המסורת, לשמש כתובת לכל מעגל החיים ולוח השנה היהודי – והכל, ללא תמורה, ללא שכר ולרוב, גם ללא הגדרת תפקיד ברורה.

"בהגדרה, שליח חב"ד הוא כתובת לכל עניין יהודי", מוסיף הרב גורליק. "לא אשכח איך באחד ממוצאי השבתות התקשר אלי בחור מנתיבות, והסביר לי שאמו המבוגרת מאושפזת בבית החולים סורוקה ואין מי שיבדיל עבורה. כששאלתי אותו איך הגיע אלי הוא צחק ואמר- 'למי אני אפנה? לרבנות? למוקד העירוני?! ידעתי שבדברים כאלו תמיד אפשר לסמוך על השליחים של חב"ד'".

"במוצ"ש התקשר אלי בחור שאמו המבוגרת מאושפזת בבית החולים סורוקה ואין מי שיבדיל עבורה. כששאלתי אותו איך הגיע אלי הוא צחק – 'למי אני אפנה? לרבנות? למוקד העירוני?!"

תפקיד מרכזי גם לנשים

"מקור הכוח וההנעה של השליחים, גם היום, הוא הרבי", אומר הרב יוסף אהרונוב, ראש מפעל השליחות של חב"ד בישראל. "דמותו, השראתו והנהגתו מספקות להם את האנרגיה לפעלתנותם הרבה. לאורך השנים יצק הרבי את המסגרות שבהן הם פועלים, הנחה את פעילות השליחים, ניווט והוביל אותה, והללו מוסיפים לפעול כהוראותיו. דף המשימות של השליחים מתמלא בקצב אדיר, אבל הם נשארים בחזית עד למילוי המשימה האחרונה – עד שיבוא המשיח".

השליחות בחב"ד היא זוגית מטבעה. הן הבעל, הרב, והן האישה, הרבנית, עומדים בחזית הפעילות ומתעסקים כל אחד ואחת עם הקהל שלו. גם הילדים, אפילו הקטנים, מרגישים 'לוחמים' מן המניין במאבק על שמירת הזהות היהודית העולמית, וגם עבורם לא מדובר בסתם רילוקיישן חוויתי אלא בתפקיד עם משמעות.

"השליחות היא שליחות זוגית, זה לא שהשליחה 'משתלבת' בעשיה, אלא היא העשייה בעצמה – הרבי תמיד שלח זוגות יחד לשליחות במטרה ששניהם כאחד יפעלו במקום, והגדיר זאת כמו אברהם ושרה – אברהם 'מגייר' את האנשים ושרה את הנשים. זאת אומרת, פועלת בקרב הנשים בסביבתה", מסבירה חני פרידמן, 40, שליחת חב"ד ברובע הקריה באשדוד.

"זה בכל דבר ודבר. אם ניקח את שבת למשל – השליח יכול לצקת תוכן רוחני מקסים בסעודת שבת אבל האוכל, שהוא הדרך ללב האנשים, יהיה מעשה ידי השליחה. גם כל הקשור לעיצוב ונראות של דברים יהיו כמעט תמיד בידי השליחה, וכמובן גם פעילויות מיוחדות המיועדות לנשים ולילדים. גם תחום החסד, סיוע ליולדות וקבלת פניות מנצרכים מסור בדרך כלל לשליחה".

דור שלישי לשליחות

בשל האינטנסיביות של השליחות, ומעורבות שני בני הזוג בפעילות היום-יומית ובעשייה עם עם-ישראל, כפי שגם עולה בשיחות עם שליחי חב"ד שוב ושוב, עולה לעיתים השאלה, יש מי שיגיד אף החשש, אודות ההשפעה הנגרמת לילדי השליחים בעקבות המסירות של שני ההורים למטרה, לעיתים על חשבון הדאגה קודם כל למשפחה פנימה ולתשומת הלב הניתנת לילדים.

בעניין הזה מבקשת חני, בעצמה אם ל-12 ילדים ודור שלישי לשליחות, להעביר מסר ברור: "השליחות מעצימה מאוד את הילדים וגורמת להם להרגיש מגיל מאוד צעיר משמעותיים ומשפיעים. הילדים יודעים תמיד – אני שונה מהסביבה, אני משקף לאנשים שסביבי את היהדות; מסתכלים עלי וחושבים – ככה מתנהג ילד יהודי שהולך בדרך התורה והמצוות ולכן אשתדל יותר".

התערבבות בקרב אוכלוסיה שאינה שומרת מצוות אינה עלולה להביא לפגיעה בחינוך הילדים?

חני: "בדרך כלל כאשר עסוקים להשפיע החוצה יש פחות ספיגה (שלילית) פנימה. אבל בכל אופן, אם קורה שילד או ילדה מביאים הביתה תוכן שאינו מתאים לצורך החינוך שלנו או מילים שאינן מקובלות בשיח שלנו, נערוך שיחת הבהרה ונדבר על כך שיש דברים שקיימים אצל החברים אבל אינם מתאימים בביתנו".

"בסופו של דבר", מסכמת חני, "הילדים מגיל מאוד צעיר קולטים את העניין ובדרך כלל מאוד מתחברים – ותעיד על כך הכמות ההולכת וגדלה של זוגות צעירים שבעצמם גדלו בשליחות ורוצים גם הם לצאת לשליחות ולגדל כך את ילדיהם, ממקום של ערבות הדדית ואחריות לכל יהודי באשר הוא שם, ברחבי העולם או בערי ישראל, כמיטב המסורת של חב"ד".

"למרות שעלולה להיווצר מחשבה מוטעית כאילו בישראל אין צורך בתוספת של שירותי דת והנגשת היהדות, הרי ששליחי חב"ד, שליחיו של הרבי, משתדלים לאפשר לכולם לחוות את היהדות בנועם ולסייע לכל אדם למצוא את הקשר האישי שלו עם המסורת והערכים המשותפים לכולנו", מחדד הרב אהרונוב. "השליחים מהווים כתובת מזמינה ואוהבת לכל עניין יהודי. החל מחנוכת הבית וחגיגת בר מצווה, ועד להכנה לחופה או שיעור מעמיק בהגות תורנית. פעילויות חווייתיות לילדים על ערכים ומסורת ובתי כנסת שבהם כולם מרגישים בבית. הם גם מספקים שפע של פעילויות חסד ורווחה ועזרה לנזקקים, מסייעים בהכשרת מטבחים ומפקחים על תקינותן ההלכתית של תפילין ומזוזות. והם תמיד מחכים לכם, עם חיוך ובאהבה. עם כל הלב לכל אחד ואחת".

"אם קורה שהילדים מביאים הביתה תוכן שאינו מתאים לצורך החינוך שלנו או מילים שאינן מקובלות בשיח שלנו, נבהיר שיש דברים שקיימים אצל החברים אבל אינם מתאימים בביתנו"