ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)סביב ט"ו בשבט, שבמקורות מוזכר לראשונה במסכת ראש השנה כראש השנה לאילנות, התפתחו מנהגים רבים במהלך השנים. ב-1908 קבעה הסתדרות המורים את ט"ו בשבט כחג הנטיעות, מה שאומץ גם על ידי קק"ל. לפי הדברים שנצרף כאן, נראה שהיה פה שמח.
(התמונות באדיבות הספרייה הלאומית, ירושלים)
סדר ט"ו בשבט מלפני 200 שנה
כתב היד של סדר הט"ו בשבט הגיע מהעיר צחאר (Sohar), היום בעומאן. הוא נכתב ב-1805 ומופיע ככרך השני מתוך שלושה כרכים הכוללים קריאות ותפילות מיוחדות לימי ה"שובבים". איורי הפרחים, פירות ארץ ישראל, וצמחי האביב משקפים את אהבתו של מזמין הספר לאירוע ולמנהגיו.
'שים לב: השדות מוריקים – מלשון ירוק'
דוגמה לכרזות שהפיץ משרד החינוך בשנת תשכ"ה (1965) לקראת כל חג, ובהן ביאר מונחי לשון הקשורים לחג בהקשר תכנית הלימודים, עפ"י מערכת החינוך הממלכתית של אמצע שנות השישים. ישנה התייחסות לשירי החג, לפתגמים נפוצים בענייני עצים ונטיעה, לעבודות הנטיעה, למשנה ואגדה בעניין ראש השנה לאילנות ועוד.
תרע"ד ירושלים
כל מוסדות החינוך של היישוב החדש בירושלים השתתפו בתהלוכת ט"ו בשבט. "אגודת המורים בארץ ישראל" ריכזה יחדיו תלמידים מכל מוסדות החינוך של היישוב החדש בירושלים – בנים ובנות, ספרדים ואשכנזים, חילונים ודתיים. בתמונה- שקיק בד של שתיל שנשאו הילדים באירוע החגיגי.
קזינו עבור אסירי המחתרות
ט"ו בשבט עבור מטרה לאומית: נשף ריקודים שהכנסותיו קודש לסיוע למשפחות אסירי המחתרות (גולי האצ"ל והלח"י) – מפעל שראשיתו שנתיים קודם לכן עם גירושם למחנות מעצר באריתריאה.
נטיעות בשומרון
גוש אמונים אימץ את דגם הנטיעות הציוני הוותיק, וב-1986 הזמין את הציבור לפעילות בשומרון: נטיעות ביערות קק"ל וביישובים, טיולים וסיורים באתרים היסטוריים.
חרובים בקאלאניע
גלויית שנה טובה מארץ ישראל, המתארת את חג ט"ו בשבט במושבה (ב"קאלאניע") ראשון לציון. הציור מתאר ילדים הקוטפים חרובים ואוספים אותם יחד עם פירות ארץ ישראליים אחרים, במטרה להביא אל יהודי הגולה את מראות היישוב החדש בארץ ישראל.
מניו יורק באהבה
הקהילה היהודית בניו יורק יזמה הדפסת ספרים עבריים לילדיה כדי לקרבם אל המסורת ואל השפה העברית. (רבן, זאב, 1970-1890. חגינו: ספר תמונות, חרוזים מאת אבי-שי (לוין קיפניס), מילר לין, New York 1928).
השקדיה פורחת
חמישה עשר בשבט בא"י. תמונה מאוספי מחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית, שצילם יעקב בן דב, איש בצלאל, שפעל בעשור הראשון והשני של המאה ה- 20.
