מרב לרנרלהיות בשמחה זה יותר ממצווה גדולה – השמחה בעלת כח עצום על פי החסידות, וגם על פי המדע, עד כדי השפעה ממשית על בריאותנו. איך עושים את זה, גם כשקשה, ואיך זה שילדים צוחקים בכל יום יותר מפי 20 פעמים ממבוגרים? בכתבה שלפניכם
רבים יכתירו את פורים כחג השמח ביותר בשנה. אם נודה על האמת: מרגע שחודש אדר מגיע למחוזותינו, את כולנו עוטפת רוח החג וכולנו מאושרים ושמחים יותר.
אז אם כבר, למה שלא ניקח את הרגעים הללו לכל השנה ונקבל על עצמנו את השמחה גם בימים שבהם אולי קצת קשה לנו יותר ושם – ממש שם השמחה היא זו שיכולה להוציא אותנו ממרה שחורה ואפילו לתרום לבריאותנו?
"המונח 'שמחה' עולה המון פעמים במקורות: 'והיית אך שמח', 'עבדו את ה' בשמחה', 'אשר ברא ששון ושמחה'", פותחת מירב וינברג, אמא ל-4 ילדים ששנים רבות עסקה בחינוך, וברבות השנים החליטה לצאת ולחקור את תנועת החסידות בכלל ואת השמחה שמתגלה בחסידות בשיא עוזה בפרט.
"הייתי חייבת להבין ולזקק לעומק את נושא השמחה. למדתי חסידות ושמחה דרך העיניים של החסידות וניסיתי למצוא את הפורמולה של השמחה ומה היא. חקרתי ולמדתי ואני מרגישה שגיליתי סודות גדולים ותורות ענקיות והשמחה היא מפתח מאסטר גדול להמון דברים".
הסטראט אפ של הבעש"ט
החסידות בעייני רבים נתפסת כמשהו מיושן, עתיק ומלא אבק אבל מירב גילתה בחסידות תורת חיים שחיה, בועטת ומשתבחת עד עצם היום הזה ממש.
וינברג: "הראשון שהכניס את השמחה הוא הבעל שם טוב, שאמר שהקב"ה רוצה את הלב, לא מספיק רק להתפלל ולקיים מצוות אלא החיבור ללב חשוב. הוא דיבר על הניגון, הריקוד ועל המשקה, חידש את עבודת השמחה והאמין שבאמצעותה אפשר להגיע להתעלות נפשית ומדרגות רוחניות גבוהות. הוא אמר- 'עצבות נועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים והשמחה בכוחה לשבר חומות'. השמחה היא סטארט אפ גדול שהמציא הבעל שם טוב אבל היא רלוונטית לגמרי גם היום.
"השני שדיבר על שמחה הוא רבי נחמן מברסלב ודווקא באישיותו הייתה עצבות. כל סיפור החיים שלו היה לא פשוט עם המון קשיים ומאבקים. רבי נחמן נפטר בגיל 38 והחוקרים מספרים שהייתה לו נפש סוערת, קצת מאניה דיפרסיה. הוא יכל להגיע להתעלות גדולה ומצד שני ליפול לעצבות עמוקה, והוא נתן וכתב המון תורות על שמחה, על איך להגיע לשמחה ולהיות בשמחה".
הנחת היסוד שהחסידות שמה היא שבניגוד למה שאנחנו חושבים, השמחה לא תלויה בנסיבות חיצוניות כגון מעמד מקצועי, כסף, הצלחה וכו', אלא שהשמחה האמיתית מגיעה ממקום אחר, בתוכנו.
"הכתובת האמיתית לשמחה נמצאת בתוכנו", מסבירה וינברג, "ולכן אנחנו יכולים לייצר שמחה בחיים שלנו עכשיו ולא לחכות שאזכה במה שחסר לי כמו לוטו, משרה, חתן, ועוד. צריך לייצר שמחה ברגע זה, בלי קשר לנסיבות החיצוניות ולייצר מיומנות בנפש שמצליחה לברוח לשמחה, ואני רוצה לטעון שזה לא רק יגרום לנו להרגיש יותר טוב אלא שזה גם ישפיע על מציאות חיינו. אם נרצה לגלות מהו המטריקס של העולם ומה מנהיג את העולם זו השמחה. בכוחה של השמחה לבטל גזרות קשות ולהושיע אותנו בגוף".
"אנחנו יכולים לייצר שמחה בחיינו מבלי לחכות לדברים חיצוניים שחסרים לנו כמו לוטו, משרה, חתן. זה ישפיע על מציאות חיינו. בכוחה של השמחה לבטל גזרות קשות ולהושיע אותנו בגוף"
צחוק יפה לבריאות
גם בספרות ובמחקר ניתן למצוא אימות לדברי החסידות, עולם המדע ועולם הפיזיקה הקוונטית מדברים על הכח הגדול הזה. בפיזיקה אומרים ש'דומה מושך דומה' ולפיכך – אם נהיה בתדר של שמחה והתלהבות זה מה שיזמן לנו בחזרה תדרים דומים.
יפעת לוי, ד"ר למדעי המוח ונוירופסיכולוגית קלינית, מרצה במכללה האקדמית כנרת לתחומי מדעי המוח ופסיכולוגיה, מסבירה כיצד המדע מוכיח שאם אנחנו במצב של שמחה זה משפיע אוטומטית על הבריאות שלנו: "כשאנחנו במצב תודעתי של שמחה, נינוחות ורוגע זה משפיע על המערכת הפרה-סימפטטית, מערכת פיזיולוגית שקשורה בין היתר להורדת לחץ דם ומקושרת להפחתת הסיכוי לתחלואה. אנחנו יודעים שבזמן שמחה מופרשים אנדורפינים שמשככים כאב, ובכלל – אושר מקושר למערכת חיסונית חזקה יותר וסיכון מופחת משמעותית ללקות בתחלואה פיזית ונפשית ובפרט במחלות כלי דם ולב, מחלות שקשורות למערכת העיכול, סוגי סרטן שונים וכמובן הפרעות נפשיות".
ד"ר לוי ממשיכה: "כך גם על פי 'מחקר הנזירות', אחד המחקרים הרפואיים החשובים ביותר שנערכו: ניסו למפות ולזהות את הגורמים שקשורים לסיכון לאצהיימר ולחלופין, לאריכות ימים צלולה אצל נזירות, שהן מהסקטורים שהכי מאריכים שנים באוכלוסיה. בין היתר נמצא שרגש חיובי גבוה יותר שהובע באוטוביוגרפיות שכתבו מאות נזירות בצעירותן, היה מקושר לאריכות ימים ולסיכוי מופחת ללקות באלצהיימר. לכן, כשאומרים ש'צחוק יפה לבריאות', זו לא קלישאה, אלא הוכח מדעית. כשאנחנו מחייכים גם אם חיוך מאולץ ולא אמיתי, החיוך משפיע נוירולוגית על אזורי מוח רלוונטיים שקשורים למצב רוח, והדבר גורם לנו לשמוח יותר וכתוצאה מכך גם להיות בריאים יותר".
"כשאומרים היום שחיוך או צחוק יפה לבריאות. זו לא קלישאה. החיוך משפיע נוירולוגית על אזורי מוח רלוונטיים שקשורים למצב רוח, גורם לנו לשמוח יותר ובהמשך גם להיות בריאים יותר"
אי אפשר להתעלם משאלה על גנטיקה – שהרי יש אנשים שנולדים שמחים ויש כאלו שפחות, האם יש לנו איך לשלוט על הגנטיקה איתה נוצרנו?
"זו שאלה חשובה. ידוע ממחקרים כי 50% מהשונות בין אנשים ברמת האושר שלהם מקושרת לגנטיקה, זה מה שהקב"ה נתן ועל זה אין לנו שליטה, 10% בלבד מקושרים לנסיבות החיים שלנו ו-40% מקושרים לתודעה שלנו ולאופן בו אנו תופסים את החיים. 40% זה נתח נכבד שהוא לגמרי בשליטה הרצונית שלנו, הוא יכול לתת 'פייט' רציני לגנטיקה", משיבה ד"ר לוי, ומוסיפה: "אנחנו עדים בשנים האחרונות באופן מדהים לגמישות המוחית ויודעים שהמוח שלנו משתנה כתוצאה משינויים של דפוסי חשיבה. אנחנו יכולים לגייס לטובתנו את זה שהמוח שלנו לא מבדיל בין דמיון למציאות, וכאשר אנחנו מדמיינים משהו מספיק חזק מבחינת המוח זו מציאות חייו, מחשבה יוצרת מציאות. ברגע שמשנים את דפוס המחשבה, המוח מכוון תודעה חיובית והזדמנויות שהיו גם קודם בסביבה, שעכשיו הוא יותר שם לב אליהן. אם אני מתרגלת הכרת טוב – אז המוח קולט פתאום דברים שלא ראיתי קודם כמו פרחים או אנשים נחמדים".
וינברג: "זו עבודה, להיות בשמחה תמיד. רבי נחמן מגלה שכל אחד ואחת מאיתנו קיבלו מלוכה מבורא עולם, והקב"ה נותן את זכות הבחירה בידינו, את המושכות, קחו את החיים ותמשלו בהם, אבל באמצע, בשיא השמחה, נגלה מהם החיים עצמם. חלק מהקיום בעולם הזה, חוויה קיומית של הלוך – חזור, למעלה ולמטה, ובעצם חלק מהקיום שלנו בעולם הזה – אומר שיהיו נפילות. כולם נופלים, אבל אל תתן לסביבה החיצונית לקבוע אם אתה טוב או לא, אתה תקבע לעצמך. כיצד? אם נדע להתחבר לחלק האלוקי בתוכנו פנימה לא נהיה זקוקים לטייטל או מעמד חיצוני. העבודה היא להתחבר פנימה ולמצוא את הכתובות האמיתית בתוכנו, אנחנו צריכים מפה כדי לדעת איך למצוא אותה.
"יש את המשפט המפורסם של הרב קוק שאומר שכשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. אנחנו רוצים שמיים בהירים וכחולים, ערפל ואפרוריות מצערים אותנו. הרב קוק אומר – 'זה נכון, אבל אם הנשמה מאירה, אתה בקשר איתה, קשוב לנשמתך ומודע לנוכחות של הניצוץ בתוכך – גם החיצוניות, האפרוריות הופכת לנעימה, מה שהופך את החיצוניות לנעימה או לא – זה החיבור לנשמה", היא מוסיפה.
איך נשארים תמיד בשמחה גם כשהשמיים אפורים, גם כשעצוב וכואב?
ד"ר לוי: "שמחה זה לא אומר לחייך כל היום, זה לא מצב טבעי, החיים רצופים באתגרים וחלקם קשים. שמחה זה אומר להיות מול המציאות בעמדה של הכרת הטוב ושל חוסן נפשי, מאמץ והתגברות גם במקומות מאתגרים. העניין של הכרת תודה וסליחה מאד רלוונטי, אנחנו יכולים לעשות עבודה על שינוי דפוס החשיבה שלנו, וחשוב שנעשה דברים בעלי משמעות כי היום אנחנו יודעים ששמחה מושפעת יותר ממשמעות מאשר מהנאה, האושר הוא בעבודה מתמשכת כשאדם מרגיש ערך ומשמעות, ומשתמש בחוזקות שלו. בנוסף, ככל שבחיים יהיו יותר זמנים שיש בהם תחושה של זרימה בחוזקות שלנו ובהם אנו מאבדים תודעה, רגעים של משמעות וסיפוק, רגעים שקשורים למערכות יחסים משמעותיות, יהיו לנו חיים שהם יותר מאושרים, חד משמעית", מבטיחה ד"ר לוי.
צוחקים רק 15 פעמים ביום
שימו לב לנתון המעניין שאומרת לנו ד"ר לוי – ילדים צוחקים 350-400 פעם ביום, בעוד אנחנו, המבוגרים, צוחקים במקרה הטוב 15 פעם ביום. מה אנחנו מאבדים במהלך ההתבגרות?
"לילדים יש יכולת מופלאה להיות ב'כאן ועכשיו', מבחינתם כל דבר קטן זה 'ואוו', גלידה, ים. עבורנו, המבוגרים, גלידה זה קלוריות, ים זה לכלוך, אנחנו לא מצלחים ליהנות ב'כאן ועכשיו'. במיוחד בדור הטכנולוגי שלנו שלא מאפשר להיות בנוכחות. אנחנו נמצאים בהופעה ואנחנו מצלמים, בבית קפה עם חברים אנחנו בפלאפונים והמחשבות נודדות. 47% מהזמן אנחנו לא במקום שאנחנו נמצאים. יש משפט יפה של ר' נחמן 'אתה נמצא איפה שמחשבותיך נמצאות'– אנחנו יודעים שאנשים שנמצאים יותר בנוכחות של הרגע הם יותר מאושרים ולכן אחד הדברים שאנו יכולים לעשות זה לשים את הטלפונים בצד, באירועים משמעותיים או בדברים הקטנים של החיים ולזכור שבסוף הכל זו עבודה, דרך חיים, אין פתרונות קסם, שמחה זו עבודה מודעת על המידות והמחשבות שלנו שמייצרת שינוי מבני במוח", מסבירה ד"ר לוי.
וינברג מסכמת את הדברים, במבט חסידי: "השמחה הזו, אם נצליח להגיע אליה, נותנת הארה עליונה מאד גדולה והשמחה הזו זה דבר שממלא ומרים את הנפש ומבריא אותה. כשאתה רואה את חברך אתה צריך לשים לב לטוב. מה קורה עם הדברים הלא נעימים? הם קיימים אבל כרגע אתה שם אותם בצד ולומד להתבונן בטוב. תמיד יש בתוכנו טוב ולא טוב, שבדרך כלל מעורבבים ביניהם, אנחנו לא יודעים מה טוב ומה לא. לרוב הלא טוב תופס לנו את כל המבט, גונב את כל הפוקוס, כי כשאתה בעצבות אז החוויה הרגשית היא רק של אין וששום דבר טוב לא קיים. רבי נחמן אומר שצריך להפריד ביניהם – תנסה לתת מבט על הטוב, על היש, הקיים בעולמנו. תפריד את הטוב מהלא טוב. כי כשהם מעורבבים העצבות משתקת את הטוב ולא רואים את נוכחות ה' בעולמך".
