טולי פיקרשחרף מאמציהם של פוליטיקאים ואנשי תקשורת להעכיר את האווירה בשם ה"הדתה" לכאורה, מסתבר כי יותר ויותר כאלה שאינם דתיים בהגדרה הקלאסית ניגשים לארון הספרים היהודי מתוך צמא לדעת ולהכיר. במרכז הצנטרום של ת"א, באולם 'צוותא', מעוז הבליינים, נערך מדי שנה 'תיקון שבועות' בהשתתפות אלפים. בגלל מגבלות הקורונה השנה ה'תיקון' לבש צורה אחרת. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות. לימוד התורה- לא לדתיים בלבד. וטוב שכך.
הציבור הדתי מורגל בתיקון ליל שבועות בבתי הכנסת שלו, עם שיעורים מתחלפים מידי שעה, קצת לימוד עצמי, לא נוותר על הבירות והכיבוד קל, ובסוף- תפילת ותיקין למי שהחזיקו מעמד כל הלילה. אבל אם נצא קצת מהחממה, ניווכח כי בשנים האחרונות, ביותר ויותר מוקמות צצו ערבי לימוד, בליל שבועות, המיועדים דווקא לציבור שלא מורגל להיכנס לבתי כנסת. המרצים, חלקם רבנים שמוכרים לרבים מאתנו, חלקם כלל לא רבנים, אפילו גלויי ראש, גם נשים, שאם מקשיבים להם, מגלים שהיכרותם עם התורה והספרות התורנית עמוקה, וכי 'יש להם מה למכור'. אחד המוקדים המרכזיים האלה, שמידי שנה בשבועות, אלפי צעירות וצעירים (בעיקר) מגיעים אליו ובשמחה ממש, הוא "התיקון הגדול בצוותא". בלב תל אביב, מרכז העיר ללא הפסקה. אבל השנה, קורונה, קורונה. מה עושים? מנהלי המיזם הזה החליטו שלא לוותר על החוויה המעשירה (רוחנית) הזו, וכמו מרביצי תורה רבים, הם קיימו את ה'תיקון' הזה ב'זום' ובפייסבוק.
עד כדי כך היה חשוב למארגנים שלא לוותר על המפעל המאחד והמקרב הזה, שבעיקר פתח צוהר לעולם התורה ולארון הספרים היהודי, לקהלים שפחות התחברו אליו לאורך השנים- מי מסיבות אידיאולוגיות ומי בגלל שאף פעם לא הציעו לו לבקר שם. בצוותא צליחו לקבץ את מיטב הדרשנים מכל החוגים, ולו כדי להמשיך את המסורת וחלילה לא לתת לקורונה- להפסיק את ה"תרופה" למחלת הפילוג והשיסוי בעם.
ה'תיקון הגדול בצוותא' הוא למעשה ערב אחד בשנה, שמאפשר הצצה להליך מרתק בחברה הישראלית, שצובר תאוצה בשנים האחרונות: פתיחת בית המדרש לקהלים חדשים, ציבור "חופשי" שרוצה להתחבר, לשמוע ולהשמיע.
'התיקון הגדול בצוותא' הוא פרי יוזמה של כמה אישים וארגונים כמו חברת הכנסת לשעבר ד"ר עליזה לביא, יו"ר מכללת אורנים גברי ברגיל ויו"ר ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו. בשנים האחרונות הגיעו ל'תיקון' אלפי משתתפים מכל גווני הקשת הציבורית- דתיים, חילונים, מסורתיים, חברי כנסת, אנשי תקשורת, רבנים, מובילי דעת קהל ועוד. "המטרה היא לאפשר שיח מעמיק על תרבות, על הזהות ועל שייכות. יחד המאפשר לכל אחד ואחת ללמוד וללמד, לשמוע ולהשמיע", מציינים ד"ר לביא וברגיל בשיחה ל'שבתון'.
בניגוד לנאומים, ציוצים ומאמרים של פוליטיקאים ולא מעט עיתונאים, שפעמים רבות מלבים קרעים ופלגנות, בשם המאבק ב"הדתה" לכאורה, למפגש הזה, המתקיים באחד ממעוזי התרבות, היותר מזוהים עם הברנז'ה ה"חופשית" – תיאטרון צוותא בתל אביב- יש תרומה משמעותית לקידום השיח וההידברות בין חלקי העם.
"החברה בישראל, המקבצת לתוכה תרבויות שונות ועשירות, עדיין חוקרת את זהותה ואת מהותה. החיבור נולד מתוך סקרנות ורצון לגעת בעולמות ובטקסטים השונים המרכיבים את פסיפס הזהות הישראלית- יהודית ומתוך רצון להפגיש ולפגוש את היופי שבכל הרבדים", מסבירים יוזמי המיזם.
בשנים עברו השתכנו רבנים באיזור 'צוותא' כדי שלא להחמיץ את ההזדמנות להביא דברם בפני אלפי "חופשיים" בליל חג השבועות. השנה, בגלל האיסור להתכנס יחדיו בשל הקורונה, וכדי לאפשר לרבנים להשתתף בדיונים, קיימו את מפגש 'התיקון הגדול' כבר ביום רביעי בלילה באמצעות הזום. בין השאר העבירו שיעורים- הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו, הרב בני לאו, גברי ברגיל, אביטל ליבוביץ, העיתונאית חן ארצי סרור, יורם טהרלב, מיטל להבי, עמיחי שיקלי, העיתונאית ענת לב אדלר ועוד.
מספרת ד"ר עליזה לביא, יו"ר מרכז הרצל ומייסדת ה'תיקון הגדול':
"היוזמה שהחלה כחלום הפכה לתיקון ליל שבועות המרכזי בישראל. עשר שנים שמדי ליל שבועות נפגשים אלפי ישראלים בצוותא תל אביב ללימוד, לשיחה ולמחשבה. התקבצות עם מיטב אנשי הרוח והמרצים. עם השנים הצטרפו אליו שותפים רבים כמו צוותא, ארגון רבני צהר, עיריית תל אביב, התנועה הקונסרבטיבית ועוד. המיזם פילס דרכו למרכז השיח של החברה שלנו. בכל שנה נוטלים חלק בתיקון כ- 5,000 אורחים ב- 4 אולמות צוותא. דאגנו שיהיה בתיקון דגש על למידה מהמקורות וקריאה מהתורה. נושאי השיח מגיעים בדרך כלל מהדוברים המשתתפים ובנוסף, אנחנו משתדלים להתעסק בקירוב לבבות, בשיח פתוח על תפקידנו בחייהם של יהודי התפוצות והקהילות הישראליות. גם בשנה מורכבת כמו השנה, היה לנו ברור כי אסור להפסיק את המפעל הזה", הדגישה לביא.
גם שותפה למפעל, גברי ברגיל, לשעבר מזכ"ל 'שלום עכשיו'" ומזכ"ל התנועה הקיבוצית, מסביר בשיחה עם 'שבתון' למה המפעל הזה חשוב לקידום ההידברות בין חלקי העם.
"כאיש חילוני, תיקון שבועות בשבילי הוא דרך לשלב בציון חג השבועות מרכיב של מורשת העם היהודי, ליל לימוד כהכנה ליום מתן תורה, עם מרכיב החילוני של החג אותו אני מציין בקיבוצי, חג האביב וחג הביכורים. אחת המטרות החשובות ששמנו לעצמנו ביצירת האירוע של התיקון הגדול בצוותא, הוא לקיים אירוע של הידברות ולימוד משותף, בו כל זרמי היהדות מרגישים בנוח לשבת ביחד ולציין את החג כעם אחד", מדגיש ברגיל.
פריחה בעשור האחרון
מאז יזמתם את הכינוס הראשון לפני כעשור, מרגישים כי אכן יש יותר רצון בציבור החילוני להכיר את ארון הספרים היהודי?
ברגיל: "הרצון של ציבור חילוני להכיר את ארון הספרים היהודי הוא תהליך שנמשך כבר זמן רב ואני בהחלט מרגיש שינוי לטובה בעשור האחרון. כאשר ארון הספרים היהודי, אינו נתפס שייך רק לזרם אחד ביהדות ואין ניסיון לכפות אותו, הצמא ללמוד אותו ולהכיר אותו, כל אחד בדרכו, רק גדל. אין לי ספק שהכינוס המשותף של צוותא וארגון רבני צהר בעשור האחרון, תרם רבות למגמה הזו.
"לתיקון הגדול בצוותא יש יכולת להתמודד עם תהליכי ההקצנה והפירוד בוויכוח סביב תפיסת היהדות והיכולת לבנות כאן חברה שיש בה זרמים שונים המחפשים שיח ובסיס משותפים. אין לנו את היכולת להיכנס לפירוד ולשיסוי החברתי והפוליטי הקשה בו נמצאת המדינה".
האם הצמא הזה להכיר מאפיין דווקא את הצעירים?
ברגיל: "אנחנו מזהים לאורך השנים יותר ויותר התעניינות של נוער חילוני שרוצה ללמוד את ארון הספרים היהודי, לאו דווקא כמשהו דתי. אני חושב שצריך לעודד את זה כמה שיותר.
"אני מאמין שבכל הקשור לבניית החברה הישראלית כחברה מכילה המכירה בזרמים השונים הקיימים ביהדות, תהיה התפתחות חיובית בעשור הבא ולאירועים כמו 'התיקון הגדול בצוותא' יש בהחלט תרומה חשובה בהשגת מטרה זו. ככל שנשדר יותר פתיחות והדת לא תיתפס ככפייה, יותר ויותר ישראלים יתקרבו וילמדו את ארון הספרים היהודי, כל אחד בדרכו ועל פי אמונתו".
שפינוזה לשייקספיר לצד התלמוד הבבלי
גם ב'ישיבה החילונית' בתל אביב, בינ"ה, החליטו לא לתת למגיפת הקורונה לעצור את תיקון ליל שבועות המסורתי. תחת הכותרת 'להמשיך ללכת- ערב של לימוד, מוסיקה ומחשבה על היכולות שלנו לנדוד ולקום וללכת גם במציאות מגבילה ו"משונה", יתקיים שם הערב, ליל שבועות, בהתאם למגבלות ולהוראות משרד הבריאות.
בינ"ה, למי שלא מכיר, היא סוג של ה'מקבילה החילונית' למה שאנו בציבור הדתי רגילים לכנות ישיבות מובילות כ'ספינות הדגל' של עולם הישיבות והמכינות הקדם צבאיות. רק בהבדל אחד. היא פונה לקהל החילוני. לבינ"ה יש כיום מספר 'ישיבות חילוניות' בתל אביב, בירושלים, בבאר שבע ומכינה קדם צבאית.
כיאה למעמדה כ'בירת החילונים', הישיבה החילונית הראשונה של בינ"ה נפתחה בתל אביב כבר בשנת 2006. תלמידי הישיבה החילונית לומדים את ארון הספרים היהודי ובכלל זה- מקרא, גמרא, משנה, פילוסופיה יהודית, שירה עברית ועוד. מאחורי הקמת הישיבה החילונית עומד החזון : "ליצור תלמידי חכמים חילונים בעלי השפעה בחברה הישראלית". אם תרצו, בינ"ה מאפשרת לחילונים להתחבר אל היהדות- אבל ממקום שאינו דתי. לכן, מי שיבקר במקום יוכל למצוא על מדפי הספרים שם- תלמוד בבלי וספר הזוהר לצד יצירותיהם של שפינוזה, שייקספיר, אלתרמן ויהודה עמיחי.
כאשר יו"ר מפלגת העבודה לשעבר אבי גבאי הצליח לעורר סערה במחנה השמאל, כשקבע כי "השמאל שכח מה זה להיות יהודי", היה זה מנכ"ל בינ"ה, ערן ברוך, שבעבר גם עמד בראש הישיבה החילונית בתל אביב, מהיחידים שהתייצבו לצדו של גבאי. "אני עובד כבר 20 שנה בלהזכיר לחילונים וללמד אותם יהדות, בניסיון להנחיל טקסט יהודי, מסורת יהודית ומחשבה יהודית לציבור חילוני. המשימה קשה מאוד, חלקים גדולים בציבור החילוני בישראל מנוכרים לתרבות היהודית, נמצאים איתה בקונפליקט וטועים לחשוב שאם הם יתחברו לתרבות ולמסורת יהודית, הם יפגעו בערכים האוניברסליים והישראליים שלהם", הסביר אז ברוך בראיון עיתונאי, את ה'אני מאמין' של בינ"ה.
בפרסומים שונים של העמותה נכתב כי "מכינת בינ"ה נועדה להצמיח תלמידות ותלמידי חכמים חילונים הלוקחים אחריות פעילה ומשפיעה בחברה הישראלית בכלל ובמהלך השירות בצה"ל בפרט.. בואו לחיות, להתנדב, לעצב אורח חיים יהודי- חילוני עצמאי, ולרכוש כלים ליצירה ושינוי חברתי".
נכנסים אל הארון
כשמדברים על ארון הספרים היהודי וחיבובו, אי אפשר שלא להזכיר את הפעולות המגוונות של בית אביחי בירושלים, לכל אורך השנה. גם בשבועות, עקב מגבלות הקורונה, פתחו "שבועות וירטואלי" עם עשרות רבות של שיעורים וירטואליים עם מיטב המרצות והמרצים מדיסציפלינות שונות. וכך גם "עלמא" שבהנהגת פרופ' רות קלדרון, שם פתחו מיזם וירטואלי מיוחד לשבועות עם שיעורים השמים דגש על הספרות העברית עם הסתכלות גם על ארון הספרים היהודי והממשק ביניהם, ועוד.
מסתבר, אם כן, כי לאט לאט אל ארון הספרים היהודי ניגשים, מתוך צמא לדעת, גם כאלה שלא מחפשים להקפיד מדי יום על קלה כבחמורה. בשנים האחרונות גם לא מעט מהספרות ההלכתית ה'כבדה' "תורגמה" לשפה שגם מי שאינו בקיא ורגיל יכול למצוא עצמו בה. ייתכן וגם המוסיקה היהודית השורשית שמתפרצת ונוגעת בנימי הנפש של רבים וטובים, היא חלק מהמהלך הזה, שיש אך לברך עליו ולסייע בהתרחבותו. ומי יודע, אולי בגלל/בזכות הקורונה, מעיינות ארון הספרים יפרצו החוצה, אל מחוץ למסגרת ה'דתית', באמצעות מגוון שיעורים ב'זום', ביוטיוב, ובאתרים היעודיים השונים, ואזי נצא כולנו מורווחים.
