כלל יצירות מעשה בראשית מובנות פחות או יותר וניתן להסבירם. את יצירת השבת הרבה יותר קשה להסביר, כי מדובר לכאורה בחוסר עשייה, בהשבתת עשיה. אם כך מדוע שבת כל כך חשובה לנו, מדוע הקדוש ברוך הוא מקדש את השבת, שבת זו שלכאורה הוא לא עשה בה כלום.
כאן אנחנו נכנסים לבסיס הראשוני של בריאת האדם. האדם נברא מגוף גשמי העשוי עפר, ומנשמה הנקראת רוח אלוקים והיא החשובה שביניהם. כידוע כל מה שהגוף הגשמי צריך, הנשמה לא צריכה, וכל מה שהנשמה צריכה הגוף לא צריך, מסתבר שלמרות ההפכים הגוף זקוק לנשמה והנשמה זקוקה לגוף. אותו דבר בטבע הטבע נברא בשישה ימים כולל גוף האדם כדי לשרת את הדבר הזה שקוראים לו רוח אלוקים, צלם אלוקים, קדושה. כך גם הטבע, היקום, כל הטבע נועד לשרת את מטרה ספציפית שהוגדרה לפני בריאתו. הדבר דומה לבנית מכונית, האדם בונה מכונית בשביל תכלית מוגדרת מראש שנקבעה זמן רב לפני שהמכונית יוצרה. לא קיים מצב בו אדם שיחק, בנה בלי תכנון כל שהוא ויצא לו מכונית משוכללת ועכשיו הוא חושב מה אפשר לעשות עם המוצר הזה. לכן ברור שלכל יצירה מורכבת יש תכלית שהוגדרה מראש.
כך גם הטבע, הקדוש ברוך הוא ברא את כל הטבע בשביל לשרת מטרה, שאי אפשר לתארה במילים, כי המילים נוצרו גם הן לאותה מטרה. למטרה קראנו בשמות שונים, קדושה, נשמה, רוח אלוקים, אך לא ניתן להמחישה ע"י מילים. לכל היותר ניתן להרגישה ברגש בלבד, יכולים מדענים לכתוב אלפי מאמרים על טעמו של אפרסק, אך אין ביכולתם להעניק לנו לחוש בטעמו. רק מי שטועם בפועל את האפרסק יוכל להתענג את טעמו, אך מי שיאכל רק אפרסקים כל החיים גם הוא לא יתענג עליהם. את אותה נשמה, אותה רוח אלוקים את אותה קדושת השבת, ניתן להרגיש רק אחרי שישה ימים של חול, ורק בגלל זה נוצר הטבע לכן אומר אלוקים שישה ימים תעבוד תהיה חלק מהטבע, אבל תזכור בכל יום שכל הדברים הם לשם תכלית אחת להרגיש את קדושת השבת, לא להבין. לא לדעת. אלא להרגיש שהרגשות הן הדרך להתעלות נפשית, הדרך לנשמה לאושר הנצחי. לכן כשאנחנו מקבלים את השבת אנחנו בעצם עושים פעולה מקדימה שוטפים את האפרסק, אומרים תודה (ברכה), טועמים ונהנים.
כך בהדלקת נרות השבת, נר הוא הסימבול של האדם. הגוף (השעווה והפתילה) הרוח (השלהבת), כאשר האור המופץ מבטא את התכלית. כשאנו מדליקים את נרות השבת ומקבלים שבת אנו מדגישים ומזכירים לעצמנו שגוף, הנר, החומר – הטבע שניתן לנו בשישה ימים, נועד לשרת את השבת בכדי לתת לנו לחוש בקדושתה ולהתענג על אותה תכלית שלשמה נוצר היקום ואנחנו. וזו היצירה האמתית ביותר של בורא העולם, לכן הקדוש ברוך הוא מכנה את השבתות "שבתותי" השבתות שלי יום קדוש אשר מכפיף את הגוף לנשמה, לקדושה. לחוש בפועל עונג שבת. משום כך קשה ליהודי שמקיים שבת כהלכתה, להבין איך אנשים עושים את הפעולה ההפוכה ומכפיפים את הנשמה לגוף והופכים את השבת ליום חול.
מסתבר שהנרות מסבירים לנו את הדרך האמתית להאיר, בבחינת להיות אור לגויים וכל שכן ליהודים שרובם כלל לא מקבלים את השבת בגלל שהם פשוט לא חונכו לכך. אז אל לנו להכריח אנשים לעשות את מה שהם לא רוצים, נהפוך הוא, עלינו להאיר להם את הדרך בצורה חיובית ולא להעיר להם על הדרך ובכך לגרום לריחוק ושנאה.
עקב כל אלו, הדגש בציור הוא על נרות השבת; זו אותה שבת ראשונה במדבר כשקיבלנו את הדיבר "שמור וזכור את יום השבת לקדשו". בציור אני מראה את כל עם ישראל מאיר ביחד. זה כוחו של העם היהודי, אחדות העם היא זו שתביא את האור האמיתי ליהודים ולגויים.
שבת שלום, אושר, בריאות והצלחה.
בשיתוף החברה לחקר המקרא